100 Fragen und Antworten zum Sozialismus

מאה שאלות ותשובות על סוציאליזם

100 QUESTIONS ET RÉPONSES SUR LE SOCIALISME

100 Perguntas & Respostas sobre o Socialismo

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

XII.        Our History and Traditions

 

96. Are traditions bourgeois?

Each class has their own traditions, values, and history. Bourgeois history, for example, praises generals, kings, and exploiters. Our history praises slave revolts, peasant wars, and workers revolutions. Therefore, we also have very different traditions: the bourgeoisie and petty bourgeoisie remember coronations, the founding of empires by exploiters, or religious holidays. We remember heroic uprising of the oppressed or important steps in the liberation of mankind.

97. What are the holidays for the working class?

January 15: Commemorates the assassination of the central leaders of the Communist Party of Germany, Rosa Luxembourg and Karl Liebknecht, in Berlin, 1919

March 8: Is the International Day of Struggle for Women’s’ Liberation.

May 1: Mayday is the International Day of Struggle of the Working Class – This is a central socialist holiday.

August 20/21: Commemorates the assassination of Leon Trotsky, leader of the October Revolution and founder of the Fourth International, by an agent of Stalin, 1940

November 6: Is the anniversary of the Socialist October Revolution in 1917, organized by the Bolsheviks who were led by Lenin and Trotsky

98. What are the Values of our Class?

Solidarity with all poor and especially the working class

Equality for all people, regardless of race, gender, or age

Discipline in the struggle for the revolution and the liberation of our class

Work for the welfare of society and not the wealth of a few

Unity of all workers and oppressed for the revolution

Modesty, because arrogance and conceit make us blind

Abstinence, because drugs and alcohol only weaken us in the fight

Collective spirit, because we are strong only with our class brothers and sisters

Loyalty to the organization and revolutionary socialism

Courage and sacrifice in the struggle for the liberation of all people

What is a comrade? A comrade is a revolutionary militant. No comrade is more or less privileged than any other; all have the same rights. The revolutionary organization assigns them the role in which they are needed.

99. Name some of the Protagonists of Communism

Karl Marx: founder of Marxism and the First Workers’ International

Friedrich Engels: Karl Marx's closest collaborator and co-founder of the First and Second International

Rosa Luxembourg: Polish Jew, fighter for revolutionary socialism, murdered in 1919

Karl Liebknecht: German socialist, fighter against imperialism during the WWI, murdered in 1919

Clara Zetkin: Founder of the socialist women's movement and initiator of the International Women's Day

Larissa Reissner: Heroic fighter in the Russian Civil War, worked as a spy

Alexandra Kollontai: Leader of the communist women’s movement in Russia, the world’s first female member of government

Vladimir Ilyich Lenin: Founder of the Bolshevik party and the Third International, leader of the October Revolution

Leon Trotsky: Founder of the Fourth International, leader of the October Revolution, murdered in 1940

100. Which symbols of communism do you know?

Hammer and Sickle: They stand for the alliance of the working class and the peasantry on the road to socialism and communism. The RCIT uses a “5” above the hammer and sickle to express that we stand for building the Fifth International.

Red five-pointed Star: This represents the union of all working men and women of the five continents: The red star shall point out the way to socialism to the workers movement.

Red Flag: This is the flag of liberation and resistance since the Middle Ages. The workers movement has adopted this and the Second International used it as its symbol.

The Color Red: This is a signal color. It is the color of resistance, the blood, the freedom, the passion of love and socialism

The International: This is the anthem of the international workers’ movement. It has been translated to more than 100 languages.

The left clenched fist: This is the communist salute.

 

100 Fragen und Antworten zum Sozialismus

Von Johannes Wiener, Revolutionär Kommunistische Organisation zur Befreiung (RKOB), www.rkob.net

 

 

Inhaltsverzeichnis

 

Wirtschaft der Grundstein der Gesellschaft

Arbeiterklasse und Sozialismus

Kampf gegen Imperialismus

Revolutionäre Partei

Feinde der Arbeiterklasse

Feinde in den eigenen Reihen

In der Gewerkschaft

Frauenbefreiung

Für die Rechte der Migranten und Migrantinnen!

Für die Rechte Jugendlichen und Homosexuellen!

Unsere Geschichte und Traditionen

 

 

 

Wirtschaft der Grundstein der Gesellschaft

 

1. Was ist eine Gesellschaft?

Eine Gesellschaft ist eine Gruppe von Menschen, die durch Arbeit und Austausch von Arbeitsprodukten in Beziehung zueinander stehen. Sprich, die in einem System zusammenleben, z.B. die US-amerikanische Gesellschaft, oder die alten Griechen, usw.

2. Was ist die Produktion?

Die Produktion ist die Umwandlung von Rohstoffen zu Produkten durch die menschliche Arbeit sowie Dienstleistungen, z.B. von Erz zu Eisen, oder das Ernten von Äpfeln, das Schneiden von Haaren. Die Produktion kann verschiedene Stufen umfassen z.B. Erz wird zu Eisen umgewandelt, das zu Stahl der dann bei der Produktion von Brücken verwendet wird.

3. Was sind Produktionsmittel?

Das sind Werkzeuge, die die Menschen verwenden um produzieren zu können – vom einfachen Faustkeil bis zur computergesteuerten Fabrik (Wichtige Produktionsmittel sind heute: Fabriken, Medienkonzerne, Banken, Eisenbahnen, Häfen, Bergwerke, usw.).

4. Was ist die Produktivkraft einer Gesellschaft?

Das sind alle Produktionsmittel einer Gesellschaft, ihr gesamtes Wissen und alle arbeitsfähigen Mitglieder zusammengerechnet. Sie gibt uns darüber Auskunft, wie entwickelt eine Gesellschaft ist, sie ist also Basis der Gesellschaft.

5. Was ist Ausbeutung?

Wenn jemand von der Arbeit eines anderen lebt. Das bedeutet, wenn jemand für einen anderen mehr arbeitet, als er dafür bekommt. Das was darüber hinausgeht, nennen wir Mehrwert. Sich diesen Mehrwert anzueignen ist Ausbeutung.

6. Was ist eine Klasse?

Eine Klasse ist eine Gruppe von Menschen, die zu den Produktionsmitteln in einem bestimmten Besitzverhältnis steht. Das können entweder sein:

a) Menschen, die Produktionsmittel besitzen und von der Arbeit andere Menschen leben (Ausbeuterklasse)

b) Menschen, die Produktionsmittel besitzen und keine anderen Menschen ausbeuten (Zwischenklasse)

c) Menschen, die keine Produktionsmittel besitzen und für andere Menschen arbeiten (ausgebeutete Klasse)

Darüber hinaus gibt es Schichten, die keine Klasse darstellen aber dennoch notwendiger Bestandteil der kapitalistischen Gesellschaft sind (Bürokratie, lohnabhängige Mittelschicht etc.)

7. Was ist der Staat?

Der Staat ist ein Werkzeug das eine Klasse im Interesse einer anderen Klasse unterdrückt. Der Staat besteht grundsätzlich aus bewaffneten Menschen (Armee, Polizei). Mit der Zeit ist er komplizierter geworden und es kam auch noch Rechtsprechung (Justiz), ein Verwaltungsapparat sowie Formen der politischen Herrschaft hinzu (z.B. Parlament, Regierung,...), Ebenso ist auch das Ausbildungssystem Teil des Staatsapparats (es dient dazu Menschen im Interesse des Staats zu erziehen).

8. Was ist Klassenkampf?

Klassenkampf bedeutet, dass zwei Klassen, die entgegengesetzte Interessen haben, gegeneinander kämpfen. Klassenkampf gibt es seitdem es Klassen gibt (also seit den frühen Hochkulturen) und er hat die Geschichte der Menschheit entschieden geprägt.

9. Kennst du verschiedene Formen von Klassenkampf?

a) Wirtschaftlicher Klassenkampf, eine Klasse, oder ein Teil von ihr kämpft darum ihre wirtschaftliche Situation zu verbessern. Zum Beispiel: Arbeiter und Arbeiterinne eines Betriebes streiken für höhere Löhne, oder Unternehmer senken die Löhne um mehr Gewinn zu machen.

b) Politischer Klassenkampf, eine Klasse oder ein Teil von ihr kämpft darum mehr politischen Einfluss zu bekommen. Zum Beispiel: durch Wahlen oder Krieg. Die höchste Form des politischen Klassenkampfes ist die Revolution.

c) Ideologischer Klassenkampf, eine Klasse oder ein Teil von ihr kämpft darum Ideen, die ihren Interessen entsprechen, zu verbreiten. Das kann in Form eines Gespräches, durch das Lesen von Büchern, Straßenagitation (Kundgebungen), Veranstaltungen, Zeitungen oder durch die Medien passieren.

Alle Formen des Klassenkampfes sind miteinander verbunden und vermischt. Ein Streik zur Verbesserung der wirtschaftlichen Situation der Arbeiter und Arbeiterinnen, wird durch den ideologischen Klassenkampf – Veranstaltungen, Straßenkundgebungen, Flugblätter – unterstützt. Umgekehrt, ein gewonnener Streik kann zu wichtigen Veränderungen im Bewusstsein der Arbeiterinnen und Arbeiter führen wie sie z.B. über Ausbeutung denken, oder es stärkt ihre politische und gewerkschaftliche Kampfkraft.

10. In welche Richtungen geht der Klassenkampf?

Klassenkampf von oben: Kampf der Ausbeuter gegen die Ausgebeuteten

Klassenkampf von unten: Kampf der Ausgebeuteten gegen ihrer Ausbeuter

11. Was für Gesellschaftssysteme kennst du, die es schon gab und wie unterscheiden sie sich?

a) Urkommunismus, wie in der afrikanischen Stammesgesellschaft. Es gibt kein Privateigentum und keine Klassen, es herrscht große Armut und Rückständigkeit.

b) Sklavenhaltergesellschaft, wie im alten Rom. Es gibt Sklaven die Sklavenhaltern gehören und für die sie arbeiten müssen.

c) Feudalismus, wie im Europa des Mittelalters. Es gibt Leibeigene die auf einem kleinen Stück Land für die Feudaladeligen arbeiten müssen.

d) Kapitalismus, wie heute fast überall auf der Welt. Die Arbeiter und Arbeiterinnen müssen für den Profit der Kapitalisten arbeiten, ihnen gehören keine Produktionsmittel, außer ihrer Arbeitskraft.

e) Herrschaft der Arbeiterklasse, wie kurze Zeit in Russland nach der Oktoberrevolution (1917). Die Arbeiter und Arbeiterinnen herrschen, gemeinsam mit den armen Bauern und arbeiten für ihr eigenes Wohl.

f) Herrschaft der Bürokratie, wie im gesamten Ostblock, nachdem Stalin die Macht übernommen hat. Die Arbeiter und Arbeiterinnen müssen für das Wohl der Bürokratie arbeiten und haben nicht selbst die politische Macht. Gleichzeitig ist der Kapitalismus aber nicht errichtet worden.

Diese Systeme kennen mehrere Epochen (die Epoche des Untergangs des Kapitalismus zum Beispiel nennt sich Imperialismus).

12. Muss in einer Klassengesellschaft immer Klassenkampf herrschen?

Ja. Oft gibt es Klassenkampf unter der Oberfläche und man sieht ihn nicht genau Es gibt aber Zeiten, wo die Interessen der Klassen stärker oder schwächer aufeinander treffen. Der Klassenkampf lässt sich ebenso wie wirtschaftliche Entwicklungen in verschiedene Stufen, wir nennen sie Perioden einteilen.

13. Wie funktioniert der Kapitalismus?

Der Kapitalismus beruht auf der Ausbeutung der Arbeiterklasse durch die Kapitalisten. Die Abpressung eines riesigen Mehrwerts schafft die Grundlage für ihre wirtschaftliche und politische Herrschaft. Die mächtigste Gruppe innerhalb der Klasse der Kapitalisten sind die Großunternehmer und die Finanzkonzerne. Sie kontrollieren, durch ihren wirtschaftlichen Einfluss, die Spitzen der Parteien, der Polizei und der Gerichte, die Medien sowie was an Schulen und in der Universität unterrichtet wird. Der Kapitalismus kann verschiedene Erscheinungsformen annehmen, sei es die Parlamentarische Republik, eine Militärdiktatur oder ein faschistisches Regime.

14. Was gibt es heute für wichtige Klassen in Westeuropa?

a) Die Kapitalistenklasse: sie besitzt die großen Produktionsmittel (Banken, Konzerne, Medien,…), und beutet ihre Arbeiter und Arbeiterinnen aus. Sie hat die Macht und kontrolliert den Staat, das Parlament, das Militär und die Medien durch ihren wirtschaftlichen Einfluss.

b) Das Kleinbürgertum und die Mittelschicht: diese privilegierten Klassen und Schichten, besitzen teilweise Produktionsmittel und werden nicht ausgebeutet, vielmehr sind sie (bis auf Ausnahmesituationen) eine wichtige Stütze der Kapitalistenklasse. Sie leben von ihrer eigenen Arbeit. Zu diesen Schichten bzw. Klassen gehören zum Beispiel Bauern, kleinere Manager, Rechtsanwälte und Polizisten.

c) Die Arbeiterklasse: sie besitzt keine Produktionsmittel und arbeitet für den Profit der Kapitalisten. Auch vorrübergehend Arbeitslose sind Teil der Arbeiterklasse.

d) Das Lumpenproletariat: sie sind eine sehr kleine Schicht und nehmen nicht an der Produktion teil (z.B. Kriminelle, lange Zeit Obdachlose,...).

 

Arbeiterklasse und Sozialismus

15. Warum ist die Arbeiterklasse eine besondere und revolutionäre Klasse?

Die Arbeiterklasse ist eine der Hauptklassen im Kapitalismus, sie ist eine einheitliche und weltweite Klasse, die über die Landesgrenzen hinweg eine Klasse darstellt. Die Arbeiterklasse trägt die kapitalistische Weltwirtschaft und sie hat ein gemeinsames Interesse. Sie ist die erste Klasse in der Geschichte der Menschheit, die nicht nur ein Interesse an einem neuen System hat, also die herrschende Klasse stürzen muss, sondern gleichzeitig auch ein Interesse an der Aufhebung der Klassenherrschaft überhaupt hat. Mit anderen Worten: es ist ihre Aufgabe die Herrschaft einer Klasse über eine andere Klasse zu beenden.

16. Was ist Sozialismus?

Der Sozialismus ist ein System, in dem es keine Klassen gibt. Bis aber die Klassen absterben muss es eine lange Übergangsphase geben, in der das vorbereitet wird. Die Wirtschaft dient allen Menschen, die Unterdrückung eines Menschen durch einen anderen in Form des Staats ist aufgehoben. Es wird eine schnelle Entwicklung der Wirtschaft und Kultur geben, weil das erste Mal in der Geschichte der Menschheit, die Mehrheit der Menschen wirklich für sich selbst arbeitet. Im Sozialismus wird das Prinzip „Jeder nach seinen Fähigkeiten, Jedem nach seinen Leistungen“ umgesetzt.

17. Wie können wir zum Sozialismus kommen?

Der Sozialismus ist eine klassenlose Gesellschaft, die Klasse die berufen ist den Sozialismus einzuführen ist die Arbeiterklasse. Die erbittertsten Feinde des Sozialismus sind die Besitzenden von heute, also die Kapitalistenklasse. Es braucht eine Revolution der Arbeiterklasse, um als einen Schritt zum Übergang zum Sozialismus die Herrschaft der Arbeiterklasse zu errichten. Um die Kapitalistenklasse daran zu hindern wieder an die Macht zu kommen, braucht die Arbeiterklasse einen eigenen Staat um sich zu wehren. Die großen Produktionsmittel müssen aus den Händen der Unternehmen der Planung durch das werktätige Volk übergeben werden.

18. Was passiert auf dem Weg zum Sozialismus mit dem Staat?

Mit der Zeit, wenn sich die Revolution von einem Land, auf einen Großteil der Welt ausgebreitet hat, wird der Widerstand der Ausbeuter immer geringer werden. Es wird immer weniger notwendig, dass der Staat eine unterdrückende Funktion übernimmt, er wird immer mehr nur zu Verwaltung eingesetzt. Das bedeutet er wird immer weniger ein Staat im klassischen Sinn (Werkzeug einer Klasse zu Unterdrückung einer anderen Klasse). Er stirbt also ab, weil die arbeitenden Menschen kein Interesse an seiner Aufrechterhaltung haben.

19. Warum gab es in der Sowjetunion, im Ostblock und China keinen Sozialismus?

Der Sozialismus ist ein System, das nur auf weltweiter Ebene durchgesetzt werden kann. Zusätzlich ist in den stalinistischen Staaten die Unterdrückung und Überwachung des Volkes angestiegen. Anstatt dass der Staat schwächer wurde ist er stärker geworden. Die Herrschaft hatte nicht die Arbeiterklasse im Bündnis mit den armen Bauern, sondern die Bürokratie des Staatsapparats und der Partei.

20. War diese Entwicklung schon vorherbestimmt?

Nein, keineswegs. Durch die Oktoberrevolution 1917 hat die Arbeiterklasse in Russland die Macht erobert. Doch da sich die Revolution nicht schnell genug ausbreitete, schaffte es die Bürokratie um Stalin, nach Lenins Tod, die Macht zu erlangen, und die Arbeiterdemokratie abzuschaffen. Doch war dies keineswegs vorprogrammiert. Hätte die Revolution in mehreren Ländern, oder gar in Westeuropa gesiegt, wäre der Stalinismus nie an die Macht gekommen.

21. Was kann die Arbeiterklasse machen, damit so eine Entwicklung nicht mehr passiert?

Eine wichtige Lehre ist, dass man den Organen der Herrschaft der Massen – den Räten – mehr Gewicht gibt. Räte funktionieren so: die Beschäftigten in einer Fabrik (oder einer Schule, eines Stadtviertel oder eines Dorfes) wählen Vertreter und Vertreterinnen auf öffentlichen Versammlungen. Diese Vertreter und Vertreterinnen bilden die Delegierten der Räte, sie dürfen keine Privilegien besitzen und müssen jederzeit abwählbar sein. Es ist auch wichtig, möglichst bald die Revolution auf andere Länder und Kontinente auszudehnen. Doch das wichtigste ist, dass sich die Arbeiterklasse rechtzeitig eine internationale revolutionäre Partei schafft, die die Revolution organisieren und die Arbeiter, Arbeiterinnen und Unterdrückten in den Kampf führen kann.

22. Kann man den Sozialismus durch Wahlen oder das Parlament einführen?

Nein, denn selbst wenn wir uns an die Spielregeln der bürgerlichen Demokratie, also des Parlaments halten würden, so machen das die Ausbeuter und Bosse noch lange nicht. Wenn wir Arbeiter und Arbeiterinnen ihnen zu gefährlich werden sind sie gerne bereit mit dem Militär oder Faschisten gegen uns vorzugehen (z.B. das Parlament durch eine Militärdiktatur zu ersetzen). Es gibt viele Beispiele, in denen die Ausbeuter bürgerlich-demokratische Wahlen ausgeschaltet haben, weil die Unterdrückten zu stark waren (z.B. Österreich, Deutschland 1933, Spanien 1936, Griechenland 1967, Chile 1973, Türkei 1980, 2002 Venezuela, 2009 Honduras, Mali 2012).

23. Warum kann eine Revolution nicht friedlich vor sich gehen?

Weil die Ausbeuterklassen bis jetzt sich immer mit Waffen dagegen gestellt haben, ihre Vorrechte (Privilegien) zu verlieren. Sie weigerten sich also, nicht mehr ausbeuten zu dürfen. Für sie sind wir Arbeiter und Arbeiterinnen nur dazu notwendig um für ihren Profit zu arbeiten, sie haben kein Problem uns massenhaft erschießen zu lassen, wenn wir ihre Herrschaft gefährden. Allein in den letzten Jahren hat man am Beispiel der arabischen Revolution gesehen, das friedliche Proteste zu weiteren Toten, Gefangenen und Gefolterten geführt haben. Erst durch den bewaffneten Aufstand haben die Unterdrückten eine Chance, sich ihre Freiheit und ihr Leben zu erkämpfen.

24. Was bedeutet Enteignung?

Enteignung heißt, dass die Produktionsmittel und der Reichtum den Kapitalisten nach der Revolution weggenommen werden. Sie gehen in den Besitz des arbeitenden Volkes und seines Staates über und werden entsprechend den Erfordernissen der gesamten Gesellschaft eingesetzt. Es kann auch dazu kommen, dass Teile der Kapitalistenklasse schon vor der Revolution oder auf dem Weg dorthin enteignet werden. (Daher unser Losung „Enteignung der Superreichen“.) Für Enteignung gibt es keine Entschädigung. Sie ist vollständig nur nach der Revolution möglich.

25. Was ist der Marxismus?

Unter Marxismus verstehen wir die Wissenschaft, die die Welt erklärt und mit der wir zum Sozialismus kommen können. Der Marxismus wurde von Karl Marx (deswegen der Name) begründet und stellt sich aktiv in den Dienst der Unterdrückten um ihnen ein Werkzeug zu sein um eine neue Welt aufzubauen.

 

Kampf gegen Imperialismus

26. Was für grundsätzlich unterschiedliche Arten von Ländern kennst du?

a) Imperialistische Länder (die Länder Westeuropas, USA, China, Russland, Japan,...): es herrscht der Kapitalismus, sie unterdrücken andere Länder und beuten sie wirtschaftlich aus.

b) Halbkoloniale Länder (die Länder Südamerikas, Afrikas, Osteuropas, Süd- und Westasiens): es herrscht der Kapitalismus, sie sind haben zwar formell unabhängig, werden aber wirtschaftlich (ist Überausbeutung) von der herrschenden Klasse der imperialistischen Länder ausgebeutet und dadurch politisch beherrscht.

c) Koloniale Länder (heut nur noch wenige, wie Französisch Guyana, Falklandinseln, sowie direkt vom Imperialismus besetzte Länder wie Afghanistan): es herrscht der Kapitalismus, sie werden direkt vom Imperialismus besetzt und verwaltet, somit überausgebeutet.

d) Degenerierter Arbeiterstaat (wie Nordkorea, Kuba): es herrscht eine bürokratische Planwirtschaft, diese Länder kommen leicht mit den Imperialismus in einen Konflikt.

e) Arbeiterstaat (wie in der revolutionären Sowjetunion): es herrscht eine Planwirtschaft im Interesse der Arbeiterklasse, der Arbeiterstaat ist ein Ausgangspunkt für die Weltrevolution und deswegen erbitterter Fein des Imperialismus.

27. Was ist Imperialismus?

Imperialismus ist das Zeitalter des verrottenden Kapitalismus. In ihm schafft es entweder die Arbeiterklasse die Macht zu übernehmen, oder die Menschheit versinkt in Barbarei. Im Imperialismus spitzen sich die Konflikte sowohl zwischen Arbeiterklasse und Kapitalistenklasse als auch zwischen den unterdrückten und unterdrückenden Ländern zu. Der Imperialismus ist daher das Zeitalter der Kriege und Revolutionen. Der Imperialismus zeichnet sich durch die wirtschaftliche Herrschaft der Großkonzerne und die politische Herrschaft der Großmächte aus.

28. Was ist die nationale Frage?

Mit dem Kapitalismus haben sich Nationen herausgebildet. In den imperialistischen Ländern ist die nationale Frage durch die Kapitalistenklasse gelöst worden. In den unterdrückten Nationen spielt sie immer noch eine wichtige Rolle, weil sie vom Imperialismus ausgebeutet und unterdrückte werden. Unter dem Recht der nationalen Selbstbestimmung verstehen wir, dass eine Nation nicht mehr von anderen Nationen unterdrückt wird, dass man das Recht hat seine Muttersprache zu sprechen und seine Kultur auszuleben. Elemente der nationalen Frage sind auch bei MigrantInnen gegeben.

29. Was ist Krieg?

Krieg ist die Fortsetzung der Politik mit anderen Mitteln. Das heißt eine Klasse versucht ihre politischen Ziele offen mit Waffen und massiver Zerstörung durchzusetzen. Z.B. im Vietnamkrieg, in den 60ern und frühen 70er-Jahren, wollten die US-Kapitalisten den Widerstand der Arbeiter, Arbeiterinnen und Bauern in Vietnam brechen, um ihre Vorherrschaft in Ostasien abzusichern. Im Mali-Krieg seit Jänner 2013 versucht die EU ihre Interessen an Öl und anderen Ressourcen gegen den anti-imperialistischen Widerstand zu sichern.

30. Was gibt es für verschiedene Arten von Kriegen?

a) Imperialistischer Krieg: Kampf von zwei oder mehreren unterdrückenden (imperialistischen) Ländern gegeneinander. Hier geht es darum die Welt untereinander aufzuteilen (z.B. 1.Weltkrieg und 2.Weltkrieg, ohne Sowjetunion).

b) Nationaler Befreiungskrieg: Kampf eines unterdrückten Landes gegen ein unterdrückendes Land. Auch wenn das unterdrückte Volk unter Herrschaft der Kapitalisten in diesen Krieg zieht, ist er gerecht, weil er zum Ziel hat die nationale Unterdrückung abzuschütteln.

c) Revolutionärer Krieg: Kampf eines Staates in dem die Arbeiterklasse herrscht gegen ein kapitalistisches Land. Dieser Krieg wird geführt um die Arbeiterklasse und die Unterdrückten zu befreien und die Weltrevolution auszudehnen.

d) Bürgerkrieg: in ihm bekämpfen sich verschiedene Klassen, Schichten oder Teile von Klassen innerhalb eines Landes. Die Kommunisten und Kommunistinnen kämpfen mit den Massen der Arbeiterklasse und der Unterdrückten gegen die Ausbeuter und ihre Handlanger.

31. Wie sollen sich Kommunisten und Kommunistinnen in verschiedenen Kriegen verhalten?

a) Kommunisten und Kommunistinnen in imperialistischen Ländern treten immer dagegen auf, dass ihr Land Krieg führt (egal gegen wen). Sie treten im Kriegsfall dafür ein, dass „ihr“ Land verliert und dass sich die Soldaten verbrüdern sollen.

b) Kommunisten und Kommunistinnen in halbkolonialen oder kolonialen Ländern verteidigen ihr Land gegen den Imperialismus. Sie treten aber dafür ein, dass jeder gerechte Krieg als revolutionärer Krieg unter Führung der Arbeiterklasse geführt wird.

c) Kommunisten und Kommunistinnen in Arbeiterstaaten verteidigen das Land, dass der Herrschaft des Kapitalismus entrissen wurde, erklären aber den Soldaten, die gegen sie kämpfen, dass ihr wahrer Feind nicht der Arbeiterstaat, sondern ihre herrschende Klasse ist.

32. Sollen Kommunisten und Kommunistinnen in die bürgerliche Armee eintreten?

Ja und Nein. Gibt es einen rechtlichen Zwang, in die Armee einzutreten (Wehrpflicht) dann treten wir in der Regel in die bürgerliche Armee ein. Wir lernen Schießen und passen bei der militärischen Ausbildung gut auf, denn früher oder später werden wir sie gegen die Ausbeuter richten. In der Armee kämpfen wir im Untergrund für die Rechte der einfachen Soldaten, gegen den imperialistischen Krieg, gegen die Offizierskaste und für Soldatenräte. Wir lehnen es in so einem Fall ab, Zivildienst zu machen oder den Wehrdienst zu verweigern. Gibt es keine Wehrpflicht, ist es weniger notwendig, in die Armee einzutreten.

33. Für welche Armee sind wir?

Wir sind für eine Rote Armee, die ausschließlich unserer Klasse dient und den Imperialismus und die Ausbeuter bekämpft. In so einer Armee gilt: maximale demokratische Mitbestimmung, solange es die militärische Lage zulässt. In so einer Armee wird es keine Privilegien für Kommunisten und Kommunistinnen oder Offiziere geben!

34. Wie verhalten wir uns zum Unabhängigkeitskampf von Völkern?

Wenn die Mehrheit eines Volkes dafür ist einen eigenen Staat zu gründen, unterstützen wir diesen Wunsch. Wir treten aber nicht dafür ein, dass der neue Staat unter der Herrschaft des Kapitalismus existiert, sondern auf sozialistischer Grundlage, also unter der Herrschaft der Arbeiterklasse und der Bauernschaft errichtet wird. Beispiele für berechtigte Unabhängigkeitskämpfe heute sind der Kampf des kurdischen, palästinensischen, tschetschenischen, tamilischen und tibetischen Volkes.

35. Warum sind wir Gegner des Imperialismus?

Weil der Imperialismus heute der Hauptfeind der Arbeiterklasse auf der Welt ist. Er unterdrückt nicht nur die Arbeiterklasse, sondern auch die absolute Mehrheit der arbeitenden Menschen auf unserer Erde.

36. Was ist Internationalismus?

Internationalismus bedeutet, dass wir Arbeiter und Arbeiterinnen wissen, dass wir Teil einer weltweiten Klasse sind, und dass diese Klasse ein gemeinsames Ziel hat. Er bedeutet, dass wir unabhängig davon welche Hautfarbe und Herkunft haben, eine gemeinsame Heimat, unsere Klasse haben. Wir helfen allen Arbeitern, Arbeiterinnen und Unterdrückten in ihrem Befreiungskampf, je nach der Situation durch Solidaritätsaktionen, Resolutionen, Spenden, Aktionen, Streiks, oder sogar Waffen. Internationalismus bedeutet auch, dass wir uns mit dem Kampf unterdrückter Völker solidarisieren.

37. Was ist die demokratische Revolution?

Im Großteil der Welt (in den Ländern Südamerikas, Afrikas, Asiens und Osteuropas) sind grundlegende demokratische und nationale Rechte noch nicht erkämpft worden. Die Aufgaben der demokratischen Revolution sind:

Erkämpfung umfassende demokratische - Rechte (Redefreiheit, Pressefreiheit, Bewegungsfreiheit, Gleichberechtigung der Frau und der nationalen oder religiösen Minderheiten,…)

Durchsetzung eine umfassende Landreform - (Aufteilung des Landes der Großgrundbesitzer auf die armen und landlosen Bauern)

Nationale Befreiung von der Ausbeutung - durch den Imperialismus

38. Was bedeutet permanente Revolution?

Permanente Revolution bedeutet, dass die demokratische Revolution nur unter der Führung und Herrschaft der Arbeiterklasse erfolgreich durchgeführt werden kann. Das ist deshalb so, weil die Kapitalisten der unterdrückten Nationen zu schwach sind und lieber mit dem Imperialismus gemeinsame Sache machen, als ihre geschichtlichen Aufgaben zu erfüllen. Es ist die Aufgabe der Arbeiterklasse der unterdrückten Nationen, die demokratische Revolution weiterzutreiben und zu einer sozialistischen Revolution zu machen, also die demokratischen und nationalen Ziele der Revolution mit den sozialen Zielen der Arbeiterklasse zu verbinden.

39. Wer sind die Verbündeten der Arbeiterklasse in den Halbkolonien und Kolonien?

Die engsten Verbündeten der Arbeiterklasse sind die armen oder landlosen Bauern sowie die städtische Armut (verarmte Händler, Slumbewohner,…). Diese Schichten muss sie für die Revolution gewinnen, um erfolgreich zu sein.

In einer großen Volksbewegung kann es auch möglich sein, dass sie die Mittelbauern und die städtischen Mittelschichten zeitweilig gewinnt, doch bei diesen Schichten geht es eher darum sie zu neutralisieren (damit sie weder mit der Arbeiterklasse noch mit den Kapitalisten gehen).

Wenn die Kapitalistenklasse dieses Landes mit dem Imperialismus in einen Konflikt kommt, kann es auch möglich sein, dass die Arbeiterklasse militärische oder praktische Aktionen gemeinsam mit ihnen macht. Ein solches Bündnis ist jedoch – falls es überhaupt zustande kommt – höchst brüchig und nur von kurzer Dauer.

40. Wie kämpfen wir gegen die Zerstörung unserer Umwelt?

Der Kapitalismus und seine Wirtschaft arbeiten nicht für die Interessen der Menschen sondern für den Profit der Kapitalisten. Die Zerstörung der Umwelt hat sehr rasante Ausmaße angenommen, deswegen müssen wir, die Arbeiterklasse die Zerstörung unseres Planten verhindern. Wir sind für die Abschaffung der Atomkraft und der Ausbau der erneuerbaren Energie unter Kontrolle der Arbeiter und Arbeiterinnen, sowie von Experten und Expertinnen denen unsere Klasse vertrauen kann. Der öffentliche Verkehr muss ausgebaut werden, aber die Kollegen und Kolleginnen in umweltschädlichen Branchen müssen umgeschult werden und dürfen nicht einfach auf der Straße enden.

Revolutionäre Partei

41. Warum braucht die Arbeiterklasse eine revolutionäre Partei?

Die Arbeiterklasse ist die einzige revolutionäre Klasse in der heutigen Gesellschaft. Sie kämpft gegen einen sehr starken Feind, er hat große Erfahrung, ist militärisch und organisatorisch überlegen. Der fortgeschrittenste Teil der Arbeiterklasse muss sich organisatorisch und politisch (im Form der revolutionären Partei) zusammenschweißen um die Arbeiterklasse in die Revolution führen und gegen die Kapitalistenklasse gewinnen zu können.

42. Wie ist das Verhältnis der Kommunisten und Kommunistinnen zur Arbeiterklasse?

Unser Programm ist der Ausdruck der Interessen der Arbeiterklasse, er ist ein Kompass für unsere Klasse um zum Sieg zu gelangen. Wir kämpfen in der Arbeiterklasse für eine revolutionäre Führung und versuchen die Arbeiter und Arbeiterinnen von unseren Idee zu überzeugen. Wir lehnen jede Gewalt, jeden Zwang und jede Unterdrückung innerhalb unserer Klasse ab. Wir wollen die Revolution nur machen, wenn die Mehrheit unserer Klassenbrüder und –schwestern hinter uns steht. Wir sind immer auf der Seite der unterdrücktesten Schichten und kämpfen für Klassensolidarität.

43. Warum brauchen wir eine internationale Partei?

Weil der Kapitalismus ein Weltsystem ist und sich die Kapitalistenklasse international koordiniert. Die Arbeiterklasse ist eine internationale Klasse die sich nicht anhand von nationalen Grenzen spalten lässt. Unsere Heimat ist die Welt. Wir brauchen eine weltweite Strategie, einen weltweiten Kampf, eine Weltrevolution und deswegen eine Weltpartei!

44. Gab es schon internationale Parteien der Arbeiterklasse?

Ja, es gab bisher vier Internationalen (Weltparteien der Arbeiterklasse). Sie lieferten beeindruckende Errungenschaften und Erfahrungen für unseren revolutionären Kampf. Doch letztlich versagten sie alle, wurden verraten oder zerfielen.

1. Internationale, gegründet von Marx und Engels 1864, zerfiel 1876.

2. Internationale (auch Sozialistische Internationale), 1889 gegründet, war in etwa bis zum ersten Weltkrieg eine revolutionäre Internationale, dann zerfiel sie und wurde als Internationale der Sozialdemokraten wiedergegründet, sie existiert formell bis heute.

3. Internationale (auch Kommunistische Internationale), wurde 1919 von Lenin gegründet, sie verallgemeinerte die Erfahrungen der Oktoberrevolution. Wurde von Stalin verraten, die Revolutionäre und Revolutionärinnen ausgeschlossen und teilweise ermordet. Wurde 1943 aufgelöst.

4. Internationale (auch Trotzkistische Internationale), wurde 1938 von Trotzki gegründet. Sie wurde durch die extreme Verfolgung seitens der Faschisten, Stalinisten und bürgerlichen „Demokraten“ verfolgt und geschwächt. Seit Ende der 1940er Jahre paßte sie sich an den Stalinismus, Sozialdemokratie und kleinbürgerlichen Nationalismus an und zerfiel 1953.

45. Warum sind wir für die Gründung der 5.Internationale?

Weil alle anderen Internationalen bisher scheiterten, ihre historische Aufgabe nicht erfüllten und die Arbeiterklasse dringend eine revolutionäre internationale Führung braucht, so dringend wie das tägliche Brot!

46. Was ist demokratischer Zentralismus?

Demokratischer Zentralismus ist ein Prinzip in revolutionären Organisationen und Parteien. Er besagt: größtmögliche Mitbestimmung der Mitglieder innerhalb der Organisation/Partei, Umsetzung der Beschlüsse durch alle Mitglieder, alle Mitglieder müssen die politische Arbeit mittragen. Für einen bestimmten Zeitraum wird eine von der Mitgliedschaft kontrollierbare Führung gewählt, die bis zur nächsten Wahl Entscheidungen treffen darf. Mitbestimmung nicht um der Mitbestimmung willen, sondern um die Organisation auf den richtigen Weg zu führen! Je nach Klassenkampfsituation nimmt der demokratische Zentralismus unterschiedliche Formen an.

 

Feinde der Arbeiterklasse

47. Was bedeutet reaktionär?

Reaktionär kommt aus dem lateinische und bedeutet rückwärtsgewandt. Reaktionär ist alles was für die Gesellschaft oder unsere Klasse einen Rückschritt bedeutet.

48. Was ist Faschismus?

Faschismus ist eine rechte Bewegung, die auf der Straße mit Gewalttaten gegen Migranten, Migrantinnen, „Volksfeinde“ (z.B. Juden, Roma,…) und Mitglieder von Arbeiterorganisationen vorgeht. Der Faschismus möchte die bürgerliche Republik durch seine offene Terrorherrschaft ersetzen und alle Organisationen der Arbeiterklasse zerschlagen. Er kann nur an die Macht kommen, wenn die Kapitalisten ihn gegen unsere Klasse einsetzen wollen. Er ist sozusagen ihre „Notbremse“, um eine Revolution zu verhindern. Der Faschismus kann nur zu einer Massenbewegung werden, wenn er von den Kapitalisten unterstützt und finanziert wird.

49. Auf welche Klassen stützt sich der Faschismus?

Die Faschisten stützen sich auf das Kleinbürgertum oder ehemalige Besitzer von kleinen Produktionsmitteln die durch den Kapitalismus in einer Krise zerstört wurden. Auch das Lumpenproletariat bildet eine wichtige Basis für den Faschismus, durch sie gewinnt er vor allem Kämpfer für seine Streitkräfte. Wenn der Faschismus zu einer großen Bewegung wird, dann kann er auch Unterstützung von den obersten oder den untersten, verwahrlosten Schichten der Arbeiterklasse bekommen. Er wird nur dann zu einer Massenbewegung, wenn er von Teilen der Großkapitalisten unterstützt und finanziert wird.

50. Nenne Beispiele für faschistische Bewegungen!

Zum Beispiel: die Nazis in Deutschland/Österreich, die Jobbik/Ungarische Garde in Ungarn, die MHP/Bozkurt in der Türkei, English Defence League in Großbritannien, die Faschisten in Italien, Cetniks in Serbien, Ustascha in Kroatien,…

51. Was ist Nationalismus?

Nationalismus ist eine poltische Strömung, die der Meinung ist, dass eine Nation besser ist als andere und dass alle Menschen, die Teil dieser Nation sind, ein Interesse haben sie zu unterstützen.

52. Was ist Patriotismus?

Patriotismus ist ein verdeckter Nationalismus, der der Meinung ist, dass keine Nation besser ist als eine andere. Er tritt aber dafür ein, dass man seine Nation unterstützt.

53. Sollen Arbeiter und Arbeiterinnen patriotisch oder nationalistisch sein?

Nein! Unsere Heimat ist die Welt, unser Stolz ist unsere Klasse, wir Arbeiter und Arbeiterinnen in Österreich haben viel mehr gemeinsam mit Arbeiterinnen in Indien oder Arbeitern in Simbabwe, als mit den österreichischen Bossen! Wir müssen aber anerkennen, dass der Nationalismus der unterdrückten Völker in erster Linie eine Antwort auf ihre Unterdrückung ist und man ihn deswegen nicht mit dem Nationalismus der herrschenden Völker gleichsetzen kann. Wir sind für die Gleichberechtigung aller Völker und eine gemeinsame Zukunft in Frieden und Sozialismus!

54. Was ist Individualismus?

Der Individualismus ist eine Ideologie, die meint, dass es in Ordnung ist wenn Einzelpersonen Sonderrechte haben. Diese Ideologie wird von den Bossen eingesetzt, um unsere Einheit zu untergraben. Der Individualismus entspricht den Interessen des Kleinbürgertums und der Mittelschicht, dessen wirtschaftliche Grundlage individuell ausgerichtet ist (die einen besitzen individuell kleine Produktionsmittel, die anderen werden individuell in besseren Positionen angestellt). Wir bekämpfen den Individualismus, denn er nutzt nur denen die mehr Rechte haben, Befreiung von allen oder von Niemand! Tatsächlich kann sich die einzelne Persönlichkeit nur dann frei und vielfältig entwickeln, wenn sich die Gesellschaft als Ganzes frei und vielfältig entwickeln kann.

55. Was bedeutet „bürgerlich“?

Ein anderes Wort für Kapitalistenklasse ist das französische Wort „Bourgeoise“ (sprich: „Burschwasie“), dieser Wort heißt Bürgertum. Eine bürgerliche Politik ist also eine Politik die den Interessen des Bürgertums entspricht.

56. Kann es mehrere bürgerliche Parteien geben?

Ja, in Österreich ist zwar traditionelle die ÖVP die Hauptpartei der Kapitalistenklasse, doch die FPÖ vertritt ebenso die Interessen eines, wenn auch kleinen, Teils der herrschenden Klasse. In anderen Ländern gibt es mehrere größere bürgerliche Parteien, die verschieden Gruppen von Kapitalisten vertreten (z.B. konservative und liberale Kapitalisten).

 

Feinde in den eigenen Reihen

57. Was ist Reformismus?

Der Reformismus ist eine politische Strömung, innerhalb der Arbeiterbewegung, die meint, dass man zum Sozialismus oder zu einer besseren Welt schrittweise und durch friedliche Reformen kommen kann. In Wirklichkeit verteidigt er die bürgerliche Ausbeutungsgesellschaft und richtete sich in der Geschichte gegen Revolutionen, die Ausbeutungssysteme zerschlagen wollten. Er macht die ehrlichen Kämpfer für eine bessere Welt wehrlos, und verkauft sie an die „ehrlichen“ Lügner im Parlament. In Österreich bahnte der Reformismus in Form der Sozialdemokratie dem Faschismus die Bahn, in dem es den Widerstand der Arbeiter und Arbeiterinnen verriet.

58. Was kennst du für reformistische Kräfte?

1. Die Sozialdemokratie (z.B. SPÖ)

2. Stalinistische oder ehemals stalinistische Parteien (z.B. KPÖ)

59. Warum konnte sich der Reformismus in der Arbeiterbewegung durchsetzen?

Weil es den Kapitalisten gelungen ist eine Bürokratie in den Arbeiterorganisationen (Parteien, Gewerkschaften) heranzuziehen, die viele Privilegien hat. Diese Bürokratie hat ein Interesse ein möglichst gutes Auskommen mit den Kapitalisten zu haben (um ihre Privilegien zu behalten) und den Kapitalismus zu bewahren.

60. Auf wen stützt sich die Bürokratie in den Arbeiterorganisationen?

Sie stützt sich auf eine kleine privilegierte Schicht in der Arbeiterklasse, die Arbeiteraristokraten. Diese Schicht wird von den Bossen mit eine relativ hohen Lebensstil/Gehalt eingekauft, um so ihre Ideen in einen Teil der Arbeiterklasse zu tragen.

61. Was bedeutet kleinbürgerlich?

Das Kleinbürgertum ist eine Zwischenklasse im Kapitalismus, sie wird immer mehr zwischen Arbeiterklasse und Kapitalisten aufgerieben. Ihre Existenz beruht entweder auf individuellen Besitz von kleinen Produktionsmitteln (kleines Geschäft, Gasthaus, Arztpraxis, Bauernhof,…) oder auf einer individuellen Beschäftigung (Ingenieur, Professorin, Architekt,…). Gleichzeitig hat diese Klasse zu einem gewissen Grad ein kurzfristiges Interesse an der Aufrechterhaltung des Privateigentums an Produktionsmitteln oder der Ausbeutung der Arbeiterklasse (weil sie Privilegien aus der Ausbeutung der Arbeiterklasse beziehen) aber ein langfristiges Interesse am Sozialismus. Dies macht sie zu einer sehr widersprüchlichen Klasse. Kleinbürgerlich heißt, dass etwas den Interessen des Kleinbürgertums entspricht (reformistische Politik ist zum Beispiel kleinbürgerlich). Politische Antworten, die auf eine individuelle oder schrittweise Verbesserung abzielen, entsprechen meist dem tagträumerischen Denken des Kleinbürgertums.

Die Grünen und andere Ökoparteien sind zum Beispiel kleinbürgerliche Parteien. Ihre Basis ist vor allem die Mittelschicht, aber auch Intellektuelle. Sie verbinden eine sehr unterschiedliche, nicht klare Politik mit dem „Problemen“ dieser besser gestellten Schichten. In der Regierung unterscheidet sich ihre Politik in keiner Weise von der der ÖVP, auch wenn sie teilweise für mehr Öko-Projekte ist. Den Grünen ist die Arbeiterbewegung fremd. In Deutschland haben sie sogar massive Angriffe auf unsere Klasse gemacht, sie stimmten für die imperialistische EU und Aufrüstung und unterstützen Israel.

62. Was genau ist die Sozialdemokratie?

Die Sozialdemokratie ist eine politische Kraft, die in den imperialistischen Ländern oft die Arbeiterbewegung kontrolliert. Sie hat in ihrer gesamten Geschichte bewiesen, dass sie gegen den Sozialismus ist und, wenn es sein muss, lieber Seite an Seite mit den Kapitalisten gegen uns Arbeiter und Arbeiterinnen kämpft. Die sozialdemokratische Bürokratie ist ein Helfer, ein verlängerter Arm, der Kapitalisten innerhalb unserer Klasse.

63. Was ist Stalinismus?

Der Stalinismus hat sich in der Sowjetunion nach der erfolgreichen Oktoberrevolution herausgebildet. Er ist eine Strömung, die gegen die Weltrevolution und eine konsequente revolutionäre Politik gerichtet ist. Seine Ursache war die Entwicklung einer Bürokratie, deren Interessen gegen die Arbeiterklasse gerichtet waren. Nach dem Fall des Stalinismus in Osteuropa und der Wiederherstellung des Kapitalismus in China hat der Stalinismus viel Einfluss verloren. Er betreibt in den allermeisten Fällen eine reformistische Politik, die aber linker erscheint als die der Sozialdemokratie. Auch wenn sich die „Stalinisten“ meist Kommunisten nennen, so hat ihre Politik wenig damit zu tun. Geschichtlich gesehen hat die stalinistische Bürokratie Hunderttausende von wirklichen Kommunisten und Kommunistinnen umgebracht.

64. Kann man reformistische Parteien für die Revolution gewinnen?

Realistisch betrachtet: Nein. Reformistische Parteien werden von einer sehr mächtigen und erfahrenen Bürokratie gelenkt. In ihnen spielen die Massen der Arbeiterklasse eine sehr geringe Rolle. Es wird oft schwer sein auch nur eine revolutionäre Fraktion in ihnen aufbauen zu können.

65. Was ist Zentrismus?

Der Zentrismus ist eine Kraft, die zwischen Reform und Revolution schwankt. Er passt sich an verschiedene nicht-revolutionäre Kräfte an und hat Hoffnungen sie für den Sozialismus gewinnen zu können (in den imperialistischen Ländern: die reformistische Bürokratie, in den Halbkolonien: kleinbürgerlichen Nationalistische oder antiimperialistische, nicht-revolutionäre Kräfte). Der Zentrismus nimmt das kommunistische Programm und bricht ihm seine revolutionäre Spitze sowohl in der Theorie als auch der Praxis ab (um ihn „erträglicher“ für seine „Verbündeten“ zu machen).

66. Was bedeutet ultralinks?

Politische Organisationen, die ultralinks sind, vertreten meist eine Politik, die überall wo die Reformisten ein Plus machen ein Minus macht. Das führt dazu, dass sie zwar in Worten sehr radikal sind, aber in der Praxis meist eine untaugliche Politik verfolgen. Sie sind sektiererisch, das heißt, dass sie gegen gemeinsame Aktionen von Arbeiterorganisationen (Gewerkschaften, Arbeiterparteien, Organisationen die sich auf die Arbeiterklasse orientieren,…) sind. Oft grenzen sie sich auch falsch vom Reformismus ab (das heißt, dass sie die Reformisten und Zentristen mehr beschimpfen, als sie zu kritisieren). Man bekämpft das Ultralinkstum am besten, wenn man konsequent gegen den Reformismus kämpft.

67. Was ist Anarchismus?

Der Anarchismus ist eine politische Strömung, die wie wir für eine klassenlose Gesellschaft kämpft. Doch er lehnt ab, dass die Arbeiterklasse die einzig revolutionäre Klasse ist, lehnt es ab einen Arbeiterstaat zu errichten um die Kapitalisten zu hindern wieder an die Macht zu kommen, ebenso wie er ablehnt eine revolutionäre Partei aufzubauen. Er ist nicht konsequent gegen den Imperialismus und verteidigt auch nicht die unterdrückten Völker. Er meint, dass Hierarchien das Grundübel in der Klassengesellschaft wären.

68. Was ist die Einheitsfront?

Die Einheitsfront ist eine Taktik von Kommunisten und Kommunistinnen um gemeinsam mit nicht-revolutionären Kräften kämpfen zu können. Eine Einheitsfront wird zu einem bestimmten Ziel gebildet, weil man selbst zu schwach ist, um das Ziel zu erfüllen. (z.B. Organisierung von Demonstrationen oder Streiks zur Verhinderung eines Angriffs der Herrschenden) Wir bilden also keine Einheitsfronten um der Einheit willen, sondern wegen dem Ziel, das wir mit ihr erreichen wollen. Wir rufen die Spitzen von nicht-revolutionären Organisationen dazu auf, mit uns gemeinsame Aktionen zu machen. Gleichzeitig treten wir an die Mitgliedschaft dieser Organisationen heran, um sie „von unten“ zu gewinnen. Es gilt: getrennt marschieren, vereint schlagen.

69. Kennst du verschiedenen Arten von Einheitsfronten?

1. Die Arbeitereinheitsfront

Sie wird angewendet um verschiedene Ziele, die im Interesse der Arbeiterklasse sind umzusetzen. Das kann zum Beispiel ein gemeinsamer Streik, eine Demonstration gegen den Faschismus, der Aufbau von Räten oder Ähnliches sein. Hier wenden wir uns ausschließlich an Organisationen, die sich auf die Arbeiterklasse stützen oder die sich auf die Arbeiterklasse orientieren (z.B. SPÖ, ÖGB, KPÖ,…).

2. Die Antiimperialistische Einheitsfront

Sie wird angewendet, um einen Angriff des Imperialismus zurückzuschlagen. Sie wird auf alle Kräfte angewendet, die Opfer imperialistischer Angriffe sind und Einfluß unter Teilen der Massen haben. Ihr Hauptaugenmerk liegt in der praktischen und militärischen Zusammenarbeit gegen den Angriff des Imperialismus, dies kann sich aber auch auf konkrete Aktionen ausweiten (z.B. Demonstrationen).

 

In der Gewerkschaft

70. Was ist unsere Haltung zu Gewerkschaften?

Gewerkschaften sind im Grunde Kampforgane der Arbeiterklasse für ein besseres Leben. Wenn Gewerkschaften Massen der Arbeiterklasse organisieren, aber unter eine reformistischen Führung stehen, dann arbeiten wir in ihnen und versuchen die Bürokratie aus ihren Reihen zu vertreiben und sie zu revolutionären Gewerkschaften zu machen. Wir versuchen aber die Gewerkschaften zu stärken, wo und wie es nur geht. Wo es keine Gewerkschaften gibt, bauen wir selber neue revolutionäre Gewerkschaften auf.

71. Sind wir für die Spaltung der Gewerkschaften?

Grundsätzlich sind wir gegen die Spaltung der Gewerkschaft. Wir glauben, dass die Arbeiterklasse wenn möglich eine Einheitsgewerkschaft braucht, um sich am besten wehren zu können. Trotzdem lassen wir uns von der Bürokratie im Kampf nicht die Hände binden. Wir schlagen auch eigene Aktionen (Streiks, Demonstrationen, Betriebsbesetzungen,…) vor. Die Geschichte hat gezeigt, dass es die Reformisten sind, die die Einheit brechen, v.a. dann wenn Kommunistinnen und Kommunisten die Gewerkschaft übernehmen. Das ist schlecht, aber meist unvermeidlich.

72. Was für Gewerkschaftsarbeit machen wir im Betrieb?

Wir versuchen die Kollegen und Kolleginnen für den Kommunismus zu gewinnen, gleichzeitig machen wir Gewerkschaftsarbeit, das heißt wir gewinnen Mitglieder für die Gewerkschaft, bauen Gewerkschaftszellen auf. Wenn es noch keinen Betriebsrat gibt, schlagen wir vor, einen zu gründen. In Betriebskämpfen oder Streiks stellen wir uns in die erste Reihe im Kampf gegen die Bosse und für mehr Rechte. Wir versuchen den Kampf um alltägliche Verbesserungen des Lebens mit dem Kampf für die Herrschaft der Arbeiterklasse zu verbinden.

73. Wie ist das Verhältnis der revolutionären Organisation zu den Gewerkschaften?

Die Gewerkschaften sind Organisationen zum Kampf für die Rechte von allen Arbeitern und Arbeiterinnen. Die revolutionäre Organisation setzt voraus, dass man für die Herrschaft der Arbeiterklasse und die sozialistische Revolution kämpfen will und den Kampf mitträgt. Sie erzieht also Führer und Führerinnen ihrer Klasse. Die Gewerkschaft soll aber, wenn möglich die gesamte Arbeiterklasse umfassen. Das führt dazu, dass die Organisation oder Partei eine Führungsrolle gegenüber der Gewerkschaft einnimmt.

74. Was ist ein Streik?

Ein Streik bedeutet, dass wir Arbeiter und Arbeiterinnen beschließen, gemeinsam die Arbeit zu verweigern, um so die Bosse daran zu hindern, Profit zu machen. Das kann in Form von Streik im Betreib oder auch durch Demonstrationen auf der Straße in der Arbeitszeit sein.

75. Was ist Streikbruch?

Als Streikbrecher werden jene Arbeiter und Arbeiterinnen bezeichnet, die trotz eines Streiks die Arbeit machen und somit ihre Kollegen und Kolleginnen verraten und auch sich selbst schaden. Das was sie machen, nennen wir Streikbruch.

76. Was sind gelbe Gewerkschaften?

Gelbe Gewerkschaften nennen wir Gewerkschaften, die ausschließlich von den Bossen finanziert und angeleitet werden. Sie dienen ausschließlich ihren Interessen und organisieren z.B. Streikbrecher.

77. Wie können wir die Gewerkschaftsbürokratie zum Kampf zwingen?

Von alleine setzt sich die Gewerkschaftsbürokratie nicht für unsere Rechte in, nur unter dem Druck von unten gibt sie nach und organisiert Kampfaktionen. Solange wir nicht stark genug sind, selbst Kampfaktionen zu organisieren, müssen wir die Gewerkschaftsführung so unter Druck setzen, bis sie nachgibt. Deswegen schlagen wir vor Betriebsversammlungen zu machen um einen Streikbeschluss im Betrieb zu fällen oder Komitees (Aktionsgruppen) an der Basis aufzubauen um konkrete Aktionen zu organisieren. Deswegen treten wir für den Aufbau einer kämpferischen Basisbewegung in den Gewerkschaften ein. Diese Basisbewegung muss es sich zum Ziel machen, Kampfaktionen, wenn nötig auch gegen den Willen der Bürokratie, zu organisieren.

 

Frauenbefreiung

78. Wie drückt sich Frauenunterdrückung aus?

1. Weniger Lohn für die gleiche Arbeit, wie die männlichen Kollegen bekommen.

2. Frauen müssen zu einem Großteil die Last der (unbezahlten) Hausarbeit leisten.

3. Rechtliche Benachteiligung.

4. Sexuelle Unterdrückung durch Missbrauch und Vergewaltigung wie auch Prostitution

5. Ideologische Unterdrückung durch frauenfeindliches Gedankengut, Erniedrigung und Erzeihung zu Rollenbildern.

79. Wie kämpfen wir gegen Frauenunterdrückung?

Wir treten für eine revolutionäre Bewegung der Frauen ein. Wir treten für den engst möglichen Zusammenschluss aller Arbeiter, Arbeiterinnen und Unterdrückten ein. Wir verbinden den Kampf für den Sozialismus mit dem Kampf für Frauenbefreiung, da diese Dinge sich nicht trennen lassen. Wir kämpfen für die Rechte der Frauen schon heute, insbesondere der Arbeiterinnen und der armen Frauen. Kapitalistinnen (auch wenn sie Frauen sind) sind genauso unsere Feindinnen, weil sie Ausbeuterinnen sind.

80. Gab es Frauenunterdrückung schon vor dem Kapitalismus?

Ja, Frauenunterdrückung ist eine Unterdrückungsform, die so alt ist wie die Klassengesellschaft selbst. Auf der Arbeit von Frauen und Sklaven beziehungsweise Leibeigene (Halbsklaven) wurden das Römische Reich oder die Kaiserreiche im Mittelalter aufgebaut. Deswegen müssen wir im Kampf gegen Klassenunterdrückung auch eines ihrer ältesten Merkmale, die Unterdrückung der Frau, beseitigen.

81. Was ist Feminismus?

Feminismus ist eine Strömung, die in der einen oder anderen Weise davon ausgeht, dass „die Frauen“ eine Einheit sind, die ein gemeinsames Interesse haben. In Wirklichkeit wissen wir, dass die Frauen in verschiedene Klassen aufgespalten sind, die miteinander in Widerspruch stehende Interessen haben. Der Feminismus hat sehr viele verschiedene Spielarten, und reicht von einem sehr radikalen „Geschlechterkampf“, („alle Männer sind Täter“), über eine bürgerlich-gemäßigte Variante („Frauenquote in Chefetagen“) zu einem Feminismus, der sich mit sozialistischen Phrasen schmückt.

82. Kann man den Feminismus mit dem Sozialismus verbinden?

Nein, der Sozialismus ist von seinem ganzen Wesen her für Frauenbefreiung (wie auch für die Befreiung anderer unterdrückter Schichten). Er muss nicht andere, nicht-revolutionäre Ideologien zu sich hinzuzählen, um die eine oder andere Sache zu betonen.

83. Was verstehen wir unter Vergesellschaftung des Haushalts?

Die Bürde der Hausarbeit (Kindererziehung, Kochen, Putzen,…) lastet zur absoluten Mehrheit auf den Schultern der Frau. Wir sind für die Vollbeschäftigung von Frauen, denn nur so können sie wirklich unabhängig werden. Wir sind dafür, dass die Hausarbeit von den Schultern der/des einzelnen auf die Gesellschaft übertragen wird. Das bedeutet, dass wir nach der Revolution ein enges Netz an Kinderbetreuungseinrichtungen, öffentlichen Waschküchen und gratis Kantinen/Restaurants zu Verfügung stellen wollen, bezahlt aus der Enteignung der Reichen.

 

Für die Rechte der Migranten und Migrantinnen!

84. Wie drückt sich die Unterdrückung der Migranten und Migrantinnen aus?

1. Weniger Lohn für die gleiche Arbeit, wie sie ihre inländischen Kollegen bekommen. Die Ausbildung die sie in ihrer Herkunftsländer gemacht haben zählt in den neuen Ländern nicht, sie müssen zu einem viel höheren Prozentsatz in den unteren Schichten der Arbeiterklasse arbeiten und sie bekommen eine niedrigere Pension.

2. Unterdrückung ihrer nationalen Kultur und Sprache.

3. Rechtliche Benachteiligung (kein Aufenthaltsrecht, kein Arbeitsrecht, Abschiebungen,…).

4. Organisierung aktiver Verfolgung durch Faschisten und/oder Rassisten.

5. Ideologische Unterdrückung durch ausländerfeindliches Gedankengut und Erniedrigung.

85. Unterscheiden sich Migranten und Migrantinnen aus imperialistischen und halbkolonialen Ländern?

Migranten und Migrantinnen aus imperialistischen Ländern erfahren in der Regel eine viel schwächere Unterdrückung, wenn sie in imperialistischen Ländern leben. Wenn sie in den Halbkolonien leben, werden sie sogar teilweise bevorzugt.

Migranten und Migrantinnen aus den Halbkolonien leben als national unterdrückte und überausgebeutete Minderheit in den imperialistischen Ländern und werden in ihrer Mehrheit als billige Arbeitskräfte ausgebeutet. Auch in den Halbkolonien haben sie oft ein ähnliches Schicksal.

86. Wie kämpfen wir gegen die Unterdrückung der Migranten und Migrantinnen?

Wir treten für eine revolutionäre Bewegung der Migranten und Migrantinnen ein. Wir treten für den engst möglichen Zusammenschluss aller Arbeiter, Arbeiterinnen und Unterdrückten ein. Wir verbinden den Kampf für den Sozialismus mit dem Kampf für nationale und soziale Befreiung der Migranten und Migrantinnen, da diese Dinge sich nicht trennen lassen. Wir kämpfen für die Rechte der Migranten und Migrantinnen schon heute, insbesondere der Arbeiter und Arbeiterinnen. Es gibt nur eine sehr kleine Schicht an migrantischen Kapitalisten oder Kleinunternehmer. Sie sind genauso unsere Feinde, weil sie Ausbeuter sind. Doch oft haben sie großen Einfluss in den Vereinen und Organisationen der Migranten und Migrantinnen. Diesen Einfluss müssen die migrantischen Arbeiter und Arbeiterinnen brechen.

87. Was bedeutet das Prinzip „Gleicher Lohn für gleiche Arbeit“?

Dieses Prinzip wenden wir für alle Arbeiter und Arbeiterinnen an, insbesondere für besonders unterdrückte Schichten (Migranten, Frauen, nationale Minderheiten, Jugendliche). Es besagt, dass jeder Arbeiter und jede Arbeiterin keinerlei Diskriminierung in der Arbeit wegen der Herkunft, des Alters oder des Geschlechts erfahren darf. Das bedeutet insbesondere nicht weniger Gehalt! Das bedeutet nicht nur, dass für dieselbe Funktion derselbe Lohn gezahlt wird. Oft wird MigrantInnen, Frauen, etc. niedriger Lohn für dieselbe Arbeit gezahlt, weil sie mit anderen, schlechteren Arbeitsverträgen (oft mit Unterstützung der Bürokratie der Gewerkschaften) angestellt werden. Besonders auch unbezahlte Überstunden kommen da auch dazu.

88. Was heißt die Forderung „Recht auf Muttersprache“?

Recht auf Muttersprache heißt, dass alle Menschen, die in einem Land leben das Recht und die Möglichkeit haben sollen, auf Ämtern und Behörden in ihrer Muttersprache zu sprechen. Auch in Schulen und Universitäten muss es die Möglichkeit geben, in der eigenen Sprache unterrichtet zu werden. Wir treten zusätzlich dafür ein, dass es möglich sein muss andere Sprachen zu kostenlos zu lernen (dies muss auch in der Arbeitszeit möglich sein).

89. Wie stehen wir dazu, wenn jemand ein Kopftuch oder einen Turban tragen oder seine Kultur ausleben möchte?

Dieser Wunsch ist das gute Recht von jeder und jedem, spiegelt dies doch die nationale Identität von Migranten und Migrantinnen wieder, die vom imperialistischen Staat unterdrückt wird. Wir sagen: jeder und jede darf seine Kultur (Essensvorschriften, Gebräuche, Feiertage, Gewand, Musik,…) ausleben, solange er oder sie niemand dadurch einschränkt. Wir sind für das Recht das Kopftuch bzw. den Turban in der Schule oder Arbeit zu tragen. Gleichzeitig lehnen wir jeglichen Zwang das zu tun ab.

 

90. Was ist Islamismus?

Islamismus bedeutet, dass man den Islam versucht auf die Politik umzulegen. Es gibt sehr viele verschiedene islamistische Strömungen. Mit machen arbeiten wir auch von Zeit zu Zeit zusammen und machen ein gemeinsames Bündnis. Diese Strömungen sind bürgerlich oder kleinbürgerlich. Es gibt auch linke Islamisten, die versuchen die Ziele des Islam mit dem Sozialismus zu verbinden, auf der anderen Seite gibt es auch sehr rückschrittliche Islamisten (Salafisten, Wahabiten, Taliban,…). Wir verteidigen die Islamisten gegen den Imperialismus oder gegen Faschisten. Doch der politische Islamismus hat letzten Endes keine Antwort für die Befreiung der unterdrückten Klassen.

91. Kann man für den Kommunismus kämpfen und an Gott glauben?

Ja. Auch wenn viele Kämpfer und Kämpferinnen für den Kommunismus nicht an Gott glauben, so ist Gottesglaube kein Widerspruch zur Teilnahme im kommunistischen Kampf. Wir respektieren die religiösen Gefühle von Menschen, solange sie nicht andere Menschen wegen ihrer Religion (oder „Nichtreligion“) unterdrücken. Religionen werden sowohl von den Reichen, als auch von den Armen für ihre Ziele gebraucht. Das Christentum wurde sowohl von den Sklavenbesitzern als auch von den Sklaven in den Südstaaten verwendet und religiöse Muslime kämpfen sowohl gegen den Staat Israel als auch mit ihm (Saudi Arabien, Türkei, Katar…). Wichtig ist nicht was man über das Jenseits denkt, sondern was man für das hier und heute, für eine bessere Welt tut.

 

Für die Rechte von Jugend-lichen und Homosexuellen!

92. Wie werden Jugendliche unterdrückt?

1. Weniger Lohn für die gleiche Arbeit, als ihre älteren Kollegen bekommen.

2. Abhängigkeit von den Eltern.

3. Rechtliche Benachteiligung (im Besonderen wenn sie unter 18 sind).

4. Sexuelle Unterdrückung durch Missbrauch und Vergewaltigung.

93. Wie werden Homosexuelle und Transsexuelle unterdrückt?

1. Rechtliche Benachteiligung.

2. Organisierung aktiver Verfolgung durch Faschisten und/oder rückschrittliche Kräfte.

3. Mißbrauch und sexuelle Gewalt sowie Prostitution

4. Ideologische Unterdrückung durch schwulen- oder lesbenfeindliches Gedankengut und Erniedrigung und Erziehung.

94. Warum sind wir für die Gleichberechtigung von Homosexuellen, Transsexuellen und Jugendlichen?

Weil es in der Welt, für die wir kämpfen, keinen Platz für die Benachteiligung irgendeines Menschen aufgrund des Alters oder der sexuellen Orientierung geben darf. Jugendliche und Homosexuelle sind besonders benachteiligte Gruppen in unserer Klasse. Sie brauchen nicht nur unsere Solidarität, sondern sind aktiver Teil im Kampf für den Sozialismus.

 

Unsere Geschichte und Traditionen

95. Sind Traditionen nicht eigentlich bürgerlich?

Jede Klasse hat ihrer eigenen Tradition, Werte und Geschichte. Die bürgerliche Geschichte zum Beispiel lobt Feldherren, Könige und Ausbeuter, unsere Geschichte lobt Sklavenaufstände, Bauernkriege und Revolutionen. Deswegen haben wir auch unterschiedliche Traditionen sie erinnern sich an Krönungen, die Gründung von Ausbeuterrepubliken oder religiöse Feiertage, wir erinnern uns an heldenhafte Aufstände der Unterdrückten oder wichtige Schritte in der Befreiung der Menschheit.

96. Was kennst du für Feiertage für die Arbeiterklasse?

15.Jänner Ermordung wichtigsten Gründer der Kommunistischen Partei Deutschlands Rosa Luxemburg und Karl Liebknecht in Berlin, 1919

12.Februar Aufstand der Arbeiterklasse in Österreich gegen den Faschismus, 1934

8.März Internationaler Kampftag für die Befreiung der Frau

1.Mai Internationaler Kampftag der Arbeiterklasse, zentraler sozialistischer Feiertag

20./21.August Ermordung des kommunistischen Revolutionärs Leo Trotzki, 1940 von Stalin

6. November Jahrestag der sozialistische Oktoberrevolution 1917, angeführt durch die Bolschewiki die durch Lenin und Trotzki geführt wurden

18.Dezember Internationaler Tag der Migranten und Migrantinnen

97. Was sind die Werte unserer Klasse?

Solidarität mit allen Armen und insbesondere in der Arbeiterklasse

Gleichheit für alle Menschen, unabhängig von Herkunft, Geschlecht oder Alter

Disziplin im Kampf für die Revolution und die Befreiung unserer Klasse

Arbeit für das Wohl der Gesellschaft und nicht den Reichtum ein paar Weniger

Einheit aller Arbeiter, Arbeiterinnen und Unterdrückten für die Revolution

Bescheidenheit, denn jede Arroganz und Eingebildetheit macht uns blind

Abstinenz, denn Drogen und Alkohol schwächen uns nur im Kampf

Kollektiv-Geist, denn nur mit unseren Klassenbrüdern und –schwestern sind wir stark

Loyalität gegenüber der revolutionären Organisation und dem Sozialismus

Mut und Opferbereitschaft im Kampf für die Befreiung aller Menschen

98. Nenne einige Vorkämpfer des Kommunismus!

Karl Marx, Begründer des Marxismus und der 1.Internationale

Friedrich Engels, Mitkämpfer von Karl Marx und Mitbegründer der 1. und 2.Internationale

Rosa Luxemburg, polnische Jüdin, Kämpferin für revolutionären Sozialismus 1919 ermordet

Karl Liebknecht, deutscher Sozialist, Kämpfer gegen den 1.Weltkrieg, 1919 ermordet

Clara Zetkin, Begründerin der sozialistischen Frauenbewegung und des Weltfrauentags

Larissa Reissner, heldenhafte Kämpferin im russischen Bürgerkrieg, arbeite auch als Spionin

Alexandra Kollontai, Kämpferin für die junge Sowjetunion, 1.Ministerin der Welt

Vladimir Lenin, Begründer der 3.Internationale, Führer der Oktoberrevolution

Leo Trotzki, Begründer der 4.Internationale, Führer der Oktoberrevolution, 1940 ermordet

99. Wer ist ein Genosse bzw. eine Genossin?

Ein Genosse oder eine Genossin ist ein revolutionärer Mitkämpfer oder eine Mitkämpferin. Kein Genosse und keine Genossin ist besser oder schlechter als die anderen, alle haben die gleichen Rechte. Die Organisation stellt sie auf den Platz, an dem sie gebraucht werden (serbokroatisch/bosnisch: Drug, türkisch: Zevk).

100. Was kennst du für Symbole des Kommunismus?

Hammer du Sichel stehen für das Bündnis der Arbeiterklasse mit der Bauernschaft auf dem Weg zum Sozialismus und schlicht und einfach für den Kommunismus, wir verwenden einen 5er über Hammer und Sichel um auszudrücken, dass wir für eine 5.Internationale sind

Roter Fünfzackiger Stern steht für die Vereinigung aller Arbeiter und Arbeiterinnen der fünf Kontinente, der rote Stern soll der Arbeiterbewegung den Weg zum Sozialismus weisen

Rote Fahne ist seit dem Mittelalter die Fahne der Befreiung und des Widerstandes, die Arbeiterbewegung hat sie aufgegriffen und die 2.Internationale zu ihrem Symbol gemacht

Farbe Rot ist eine Signalfarbe sie ist die Farbe des Widerstandes, des Blutes, der Freiheit, der Leidenschaft der Liebe und des Sozialismus

Die Internationale ist die Hymne der internationalen Arbeiterbewegung sie gibt es in mehr als 100 Sprachen (serbokroatisch/bosnisch: Internacionala, türkisch: Enternasyonal)

Die linke, geballte Faust ist der kommunistische Gruß (früher wurde oft mit „Rotfront“ gegrüßt)

 

מאת יוהנס וינר, יוסי שוורץ ובוריס המרשלג

הארגון הקומוניסטי המהפכני לשחרור – אוסטריה  (RKOB)

הליגה הסוציאליסטית האינטרנציונליסטית – ישראל/פלסטין הכבושה (ISL)

סניפים מקומיים של הארגון הקומוניסטי המהפכני העולמי  (RCIT)

נובמבר 2013

מבוא

המסמך שלהלן מבוסס על התרגוםלאנגלית של חוברת שיצאה במקור בגרמנית מאת ה-RKOB , הסניף האוסטרי שלה-RCIT, באביב של שנת 2013. מחבר החוברת המקורית בגרמנית הוא החבר יוהנסוינר, חבר מוביל ב-RKOB. המסמך תורגם לאנגלית על ידי ה-RCIT תוך הכנסתשינויים והרחבתו כדי להתאימו לקהל בינלאומי.

מטרת המסמך לספק היכרות ראשוניתלפעילים מהפכנים שרוצים לחדד את שליטתם ברזי הסוציאליזם המדעי, הידועבכינוי “מרקסיזם.” מדובר במבוא, על קצה המזלג, עבור פעילים שטרם רכשו לעצמםידע רב במרקסיזם. מטבע הדברים, אין מדובר בתמצית הידע המרקסיסטי כולו.מסיבה זו, קריאת המסמך הזה אינה יכולה לבוא במקום הצורך ללמוד את היצירותהקלאסיות של מרקסיזם (שנכתבו בידי מרקס, אנגלס, לנין, לוקסמבורג, וטרוצקי).כמו כן, קריאת חוברת זו אינה מהווה תחליף לעיון מעמיק במצע של ה-RCITבספריו ובכתבי העת שלו. אולם, כל מסע ארוך מתחיל בצעד אחד קטן, ובדיוק לשםכך נועד מסמך זה.

תרגום החוברת בגרסה האנגלית (המורחבת לקהל בינלאומי) לעברית בוצע על ידי חברי הליגה הסוציאליסטיתהאינטרנציונליסטית (לס”א – ISL), הסניף של ה-RCIT בפלסטין הכבושה/מדינתישראל והותאם לקהל הקוראים המקומי שלה.

נובמבר 2013

מייקל פרובסטינג  (Pröbsting)

המזכיר הבינלאומי של ה-RCIT

פרק א

היסודות הכלכליים של החברה הקפיטליסטית

1. מהיחברה?סך כל יחסי הגומלין המשתנים בין בני האדם החיים בתחום טריטוריאלי משותף.

2. מהוייצור?ייצור הוא הפיכתם של חומרי גלם למוצרים אשר מקורה בעבודה אנושית, כגוןהפיכת עפרות ברזל לברזל, קטיף של תפוחים, חיתוך של שיער, וכו’. ייצור עשוילכלול מספר שלבים. לדוגמה, עפרות ברזל הופכות לברזל, המרכיב העיקרי שלפלדה, אשר בסופו של דבר משמש בייצור של גשרי פלדה.

3. מהםאמצעיהייצור? כליםשאנשים משתמשים בהם בכדי לייצר – זה יכול להיות פטיש פשוט או רובוט הנשלטבידי מחשב (חלק מאמצעי הייצור החשובים בחברה הקפיטליסטית כוללים: מפעלים,מכרות, תאגידי תקשורת, מדע, וכו’).

4. מהםכוחותהייצור?כלל אמצעי ייצור, האוכלוסייה העובדת, הידע המשולב של המוני העובדים והידעהמדעי-טכני. מצב כוחות הייצור של חברה מצביע על רמת ההתפתחות של חברה.כוחות הייצור של חברה מהווים את הבסיס הכלכלי שלה.

5. מהוניצול? שימוששל אדם אחד בחולשות וחסרונות של אדם אחר במטרה להשיג את מטרותיו על חשבוןאותו אדם. בחברה הקפיטליסטית העובד מוכר את כוח עבודתו לבעלים של אמצעיהיצור ומקבל בתמורה שכר, בעוד המוצרים שייכים לבעלים. השכר נועד לקיים אתהעובד ובני משפחתו כך שיתאפשר לו לשוב ולמכור את כוח עבודתו למעסיק. הפערבין ערך המוצרים שיוצרו לשכר העובד בגין יצורם נקרא “ערך עודף”. מטרתהניצול היא השגת כמה שיותר ערך עודף למעביד.

6. מהומעמד? קבוצהשל אנשים שהמשותף להם הוא היחס ביניהם לייצור ולאמצעי הייצור. בחברההקפיטליסטית קיימים שני מעמדות עיקריים – אנשים שיש בבעלותם אמצעי ייצור –בורגנות, ואנשים שאין בבעלותם אמצעי ייצור – פועלים. בעלי אמצעי הייצורמתחלקים לכאלה שמבצעים בעצמם את רוב מלאכת הייצור והם מכונים זעיר-בורגנים,ולכאלה שבבעלותם אמצעי ייצור המאפשרים להם, לפחות ברמה האובייקטיבית,לקיים את עצמם באופן מלא על חשבון ניצול הפועלים והם מכונים – בורגנים,קפיטליסטים או בעלי ההון. לפרטים ראה שאלה 14.

7. מהימדינה?מדינה היא מבנה חברתי של אלימות מאורגנת, בו נעשה שימוש בידי מעמד מסויםבטריטוריה מסוימת על מנת לבסס את שליטתו על פני המעמדות האחרים, שהם בעליאינטרסים מנוגדים ועוינים לו. מנגנון המדינה כולל בבסיסו גופים מאורגניםחמושים – משטרה וצבא. אליהם מתווספת מערכת המשפט, פקידות, מערכת חינוךועוד, כאשר כל אלה מספקים, בנוסף, אמצעים בלתי-אלימים לביסוס שלטונו שלהמעמד השליט על פני כל השאר.

8. מהומאבקמעמדי?צורות שונות של ביטוי לאינטרסים העוינים והמנוגדים של המעמדות השוניםבחברה. מאבק מעמדי קיים בכל חברה מעמדית בהיסטוריה האנושית. מאבק מעמדי הואהמנגנון העומד במרכז השינויים החברתיים שחלו בחברה האנושית במהלךההיסטוריה.

9. מהןהצורותהשונותשלמאבקמעמד?

(א)מאבק מעמדי כלכלי – מעמד, או חלק ממנו, נאבק כדי לשפר את המצב הכלכלי שלו. לדוגמה: עובדיםועובדות המועסקים על ידי חברה מכריזים על שביתה להשיג שכר גבוה יותר; אויזמים מורידים את השכר של עובדיהם כדי להגדיל את רווחיהם.

(ב)מאבק מעמדי פוליטי – מעמד, או חלק ממנו, נלחם כדי להגדיל את ההשפעה הפוליטית שלו. לדוגמה:באמצעות בבחירות או מלחמה. הצורה המפותחת ביותר של מאבק מעמדי פוליטי היאהמהפכה.

(ג)מאבק מעמדי אידיאולוגי – מעמד, או חלק ממנו, נלחם על מנת להפיץ את הרעיונות שתואמים את האינטרסיםשלו. זה יכול להיות באמצעות שיחות, כתיבת מאמרים או ספרים, הפגנות,אירועים ציבוריים, הפקת פרסומים, או על ידי מסרים המופצים בתקשורתהאלקטרונית. כל הצורות של המאבק המעמדי מעורבות וקשורות זו בזו. שביתה,שמטרתה שיפור המצב הכלכלי של העובדים והעובדות יכולה לקבל תמיכה ממאבקמעמדי האידיאולוגי – אירועים ציבוריים, תהלוכות רחוב, והפצת עלונים. שביתהמוצלחת יכולה להוביל לשינויים חשובים בתודעה של עובדים, למשל, הדרך בה הםחושבים על ניצול, או לחיזוק הכוח הפוליטי והמוטיבציה שלהם ושל האיגודיםהמקצועיים שלהם להיאבק הלאה.

10. באילו כיוונים מתפתח המאבק המעמדי?

(א)מאבק מעמדי מלמעלה – המנצלים נגד מנוצלים.

(ב)מאבק מעמדי מלמטה – המנוצלים נגד מנצליהם.

11. מההןהמערכותהחברתיותשהיוקיימותלאורךכלההיסטוריה, ואיךהןשונותזומזו?

(א)קומוניזם פרימיטיבי – כמו בחברה שבטית אפריקאית. במערכת זו, אין בעלות על אמצעי הייצור ואין מעמדות.

(ב)עבדות – כמו ברומא העתיקה. במערכת זו, היצרנים הם עבדים שהם רכושם של בעליהם.

(ג)פאודליזם – כמו באירופה בימי הביניים. במערכת זו, הייצור מתבצע על ידי צמיתים המחויבים לעבד פיסות האדמה קטנות בבעלותם של אצילים פיאודלים.

(ד)אופן הייצור האסייתי – בירוקרטיה ריכוזית עם שושלת מלוכנית בראשה מחזיקה בקרקעות, מנהלת את המדינה מהערים המרכזיות ומנצלת את האיכרים ובעלי המלאכה.

(ה)קפיטליזם – המערכתהקיימת כיום במרבית העולם. שעובדים ועובדות מייצרים מוצרים לשם הרווחים שלבעלי הון. למעט כוח העבודה שלהם, אמצעי הייצור אינם שייכים לעובדים.

(ו)שלטון מעמד הפועלים – כפי שהיה קיים ברוסיה בשנים הראשונות לאחר מהפכת אוקטובר בשנת 1917.העובדים והעובדות מנהלים את המדינה בשיתוף עם האיכרים העניים. הם עובדיםלמען האינטרסים שלהם.

(ז)מדינת פועלים מעוותת – בה הבירוקרטיה המפלגתית שולטת, כפי שהיה קיים בברית המועצות לשעבר לאחרעלייתו של סטלין לשלטון, וכמו כן גם במזרח אירופה וסין לאחר מלחמת העולםהשנייה. העובדים והעובדות עובדים למען זכויות היתר של הבירוקרטיה, ואין להםכוח פוליטי. אולם יחד עם זאת, הקפיטליזם בוטל.

כל מערכת חברתית בהיסטוריהנולדה כתוצאה ממאבק מעמדי (מוצלח או כושל), חוותה תור זהב של שגשוג שלאחריובאה דעיכה ושקיעה, אשר בתורה הובילה להתגברות המאבק המעמדי וכן הלאה.

12. האםתמידיהיהמאבקמעמדיבחברהמעמדית?כן. לעתים קרובות יש מאבק מעמדי מתחת לפני השטח שלא ניתן להבחין בו במבטראשון. אולם, לעתים האינטרסים של המעמדות מתנגשים בגלוי, ברמות שונות שלאינטנסיביות. בכלל, מאבק מעמדי יכול להיות מחולק לתקופות שונות בדיוק כמושפיתוח כלכלי יודע שלבים שונים.

13. איךעובדהקפיטליזם?קפיטליזם מבוסס על הניצול של מעמד הפועלים על ידי בעלי ההון. הפקעה של ערךעודף משמעותי היא הבסיס לשליטה הכלכלית ופוליטית של בעלי ההון על מעמדהפועלים. הקבוצות החזקות ביותר בתוך המעמד הקפיטליסטי הן תאגידי הייצור,הסחר, וההון הפיננסי (בנקים וכו’). דרך השפעתם הכלכלית הם שולטים בשכבותהעליונות של המפלגות הפוליטיות, המשטרה, בתי המשפט, התקשורת, ומערכתהחינוך. קפיטליזם יכול להתקיים תחת צורות שונות של שליטה פוליטית, בין אםרפובליקות פרלמנטריות, דיקטטורות צבאיות, או משטרים פשיסטים.

14. מהםהמעמדותהעיקרייםתחתקפיטליזם?

(א)המעמד הקפיטליסטי – מחזיק באמצעי הייצור העיקריים של (תאגידים, בנקים, תקשורת, וכו’), ומנצל אתהערך העודף המיוצר בידי עובדיהם, לצבירת רווחים ענקיים. באמצעות כוחוהכלכלי והשפעתו, מעמד זה שולט במדינה באמצעות הפרלמנט, הצבא, ואמצעיהתקשורת.

(ב)הבורגנותהזעירה -  המעמד הבינוני מחזיק באופן חלקי באמצעי ייצור, ולכן הם עצמם אינםמנוצלים. במדינות האימפריאליסטיות העשירות, בדרך כלל מעמד זה מהווה עמודתווך חשוב של בחברה, אשר תומך במעמד הקפיטליסטי. חברי מעמדות או שכבות אלהמפרנסים את עצמם מעבודתם שלהם, למשל: איכרים עשירים, מנהלים בדרגותהביניים, עורכי דין פרטיים, ושוטרים. בדרך כלל במדינות עניות יותר,סמי-קולוניאליות (המכונות מדינות “עולם שלישי”), האיכרים העניים ושכבותפרולטריות-למחצה (עניים עירוניים) חיים בתנאים איומים. כתוצאה מכך, הקבוצותהללו הן בנות ברית חשובות למעמד העובדים במאבק לשחרור מהקפיטליזם.

(ג)מעמדהפועלים -  אינו מחזיק בשום אמצעי ייצור, ולכן הוא נאלץ לעבוד אצל בעלי ההון כדילהתקיים, ובכך מאפשר להם לצבור רווחי עתק. מובטלים זמניים גם הם חלק ממעמדהפועלים.

(ד)לומפן-פרולטריון – (מגרמנית) שכבה קטנה יחסית החיה בשולי החברה ואינה משתתפת בייצור (פושעים, דרי רחוב).

פרקב

מעמדהפועליםוהסוציאליזם

15. מדועמעמדהעובדיםהואמעמדמיוחדומהפכני?כפי שצוין מעלה, מעמד העובדים הוא אחד משני המעמדות העיקריים תחתהקפיטליזם. כעובדים שכירים, שבפועל מבצעים את הייצור, מעמד העובדים יוצר אתהבסיס לכלכלה עולמית קפיטליסטית. זהו מעמד מאוחד וגלובלי שקיומו חוצהגבולות לאומיים, ושכל חבריו שותפים לאינטרס משותף: בניית שיטה חדשה שתפעללטובת העובדים עצמם ולא לטובת בעלי ההון. כדי להשיג מטרה זו, מעמד העובדיםחייב להדיח את המעמד הקפיטליסטי השולט. יתרה מזו, מעמד העובדים הוא המעמדהראשון בתולדות האנושות שיש לו אינטרס בביטול כל צורה של שלטון מעמדי.במילים אחרות, משימתו של מעמד העובדים היא לסיים את השליטה של מעמד אחד עלפני מעמד אחר.

16. מהוסוציאליזם?חברה סוציאליסטית היא חברה נטולת מעמדות בה אמצעי הייצור שייכים לכלל בניהאדם ויופעלו לטובת הכלל. בכך, יהפוך דיכוי של אדם בידי אדם וכן מנגנוןהמדינה לנחלת העבר. בחברה סוציאליסטית כל אדם מקבל, בתמורה לעבודתו, אתחלקו היחסי בשפע שייצרה החברה כולה. הצורה המפותחת ביותר של חברהסוציאליסטית מכונה “חברה קומוניסטית,” בה אין כבר כל חשיבות לחלקו היחסי שלהאדם בשפע הכללי – כל אדם עובד כפי יכולתו ומקבל כפי צורכו.

17. איךאנחנויכוליםלהגיעלסוציאליזם?סוציאליזם היא חברה חסרת מעמדות שיכולה לקום רק באמצעות ניצחון של מעמדהפועלים במאבק המעמדי. האויבים הנחושים ביותר של הסוציאליזם הם בעלי הקנייןהגדולים, כלומר, המעמד הקפיטליסטי. כצעד מעבר לסוציאליזם, מעמד הפועליםחייב לתפוס את השלטון במהפכה ולרסק את מנגנון המדינה הקפיטליסטית הישן. כדילמנוע מן מעמד הקפיטליסטי לשוב אל השלטון באמצעים אלימים, על מעמד הפועליםלהשתמש באלימות מאורגנת משלו ובכך להוות מעמד שליט במדינה מסוג חדש –מדינת פועלים. תחת שליטתו של מעמד הפועלים, אמצעי הייצור העיקריים חייביםלעבור לבעלות הקולקטיבית והדמוקרטית של הפועלים, אשר יתכננו את הפעילותהכלכלית של החברה על פי הצרכים שלהם.

18. מהקורהלמדינהבדרךלסוציאליזם?כאשר המהפכה תתפשט ממדינה אחת לחלק גדול של העולם, התנגדותם של המנצליםתרד בהדרגה. במציאות זו, המדינה תהיה פחות ופחות הכרחית כמקור של דיכוי,ותהפוך יותר ויותר לכלי של מינהל. בדרך זו, המדינה תלך ותאבד את תפקידההקלאסי, כלומר, כלי לדיכוי של מעמד אחד על ידי מעמד אחר, עד שלבסוף תחדלמלהתקיים, כי לבני האדם לא יהיה יותר עניין בהמשך קיומה.

19. מדועלאהושגהסוציאליזםבבריתהמועצות, בגושהמזרחי, ובסין?מעמד העובדים עלה לשלטון ברוסיה עם מהפכת אוקטובר בשנת 1917. אבל, מאחרוהמהפכה לא התפשטה במהירות מספקת למדינות מפותחות יותר מבחינה כלכלית, שררותנאי מחסור קשים ברוסיה. הבירוקרטיה בראשותו של סטלין ניצלה את תנאיהמחסור, עלתה לשלטון לאחר מותו של לנין ב-1924 וביטלה את הדמוקרטיה שלהפועלים. סוציאליזם יכול להתפתח בהצלחה רק על בסיס השפע העולמי שכבר נוצרעל ידי הקפיטליזם, ולכן – כמו הקפיטליזם, הצלחתו תיתכן רק במסגרת גלובליתולא במדינה או מדינות מבודדות. במדינה הסטליניסטית הדיכוי והמעקב אחרי העםגדל. במקום לדעוך, המדינה הפכה חזקה יותר ומושרשת יותר. היא התאפיינהבשלטון הבירוקרטיה של מנגנון המדינה, ובמפלגה ששלטה בבירוקרטיה, במקוםבשלטון בידי מעמד העובדים בברית עם האיכרים העניים.

20. האםהייתההתפתחותזובלתינמנעת?כלל וכלל לא! אילו המהפכה הייתה מנצחת בכמה מדינות או אפילו בכל מערבאירופה, הסטליניזם מעולם לא היה מתפתח. עלינו לזכור ולהזכיר כי גם המהפכותהדמוקרטיות, גדולות כקטנות, פרצו ונכשלו מספר רב של פעמים עד שהצליחו, כאשרכל כישלון לווה בשלטון דיקטטורי מסוגים שונים, שניסה למנוע ניסיונותמהפכניים נוספים (באלימות רבה מצד אחד אך תוך קבלה חלקית של דרישות ההמוניםמצד שני). אחרי כל כישלון כזה רבו גברו קולותיהם של ציניקנים, אדישיםומיואשים, שטענו כי כישלון הדמוקרטיה הוא בלתי נמנע.

21. מה ניתן לעשות כדי שהתפתחות כזו לא תחזור על עצמה?הארגון הקומוניסטי המהפכני העולמי (RCIT) מזהה לקח אחד חשוב במיוחד: חובהעל מוסדות השלטון של ההמונים – המועצות – להיות הבסיס לחברה החדשה. מועצותעובדות כדלקמן: העובדים במפעל (או בשכונה, כפר, בית הספר) דנים בנושאיםהחשובים של החיים החברתיים ובוחרים נציגים שינהלו את ביצוע ההחלטות. נציגיםאלה יהיו צירי המועצה. אסור שיהיו להם זכויות יתר, ואפשר יהיה לבטל אתמינוי של כל ציר בכל עת. כמו כן, חשוב יהיה להפיץ את המהפכה למדינות ויבשותאחרות בהקדם האפשרי. אבל, הלקח החשוב ביותר הוא שמעמד הפועלים חייב לייסדמפלגה מהפכנית בינלאומית אשר, בבוא הזמן, תהיה מסוגלת להוביל את העובדיםוהמדוכאים במאבק ולארגן את המהפכה ברמה העולמית.

22. האם ניתן להגיע לסוציאליזם באמצעות בחירות?לא. כי אפילו אם היינו משחקים לפי הכללים של הדמוקרטיה הבורגנית, כלומר,של הפרלמנט, המנצלים והבוסים ששולטים בדמוקרטיה הבורגנית לא ממש עושים זאתבעצמם. כאשר אנו, עובדים ועובדות, הופכים מסוכנים מדי עבורם, הם בקלי קלותמוכנים לשחרר הצבא או הפשיסטים לפעול נגדנו (למשל, על ידי החלפת הפרלמנטבדיקטטורה צבאית). יש דוגמאות רבות בהן המנצלים ביטלו את התוצאות של בחירותדמוקרטיות משום שהמדוכאים היו חזקים מדי (למשל, באוסטריה וגרמניה בשנת 1933, בספרד בשנת 1936, ביוון בשנת 1967, בצ’ילה בשנת 1973, בטורקיה בשנת 1980, בונצואלה בשנת 2002, בהונדורס בשנת 2009, ובמאלי בשנת 2012).

23. למה אי אפשר לעשות מהפכה בדרכי שלום?הניסיון ההיסטורי מלמד כי המעמד המנצל תמיד השתמש בכוחות המזוינים שלמנגנון המדינה כדי להילחם נגד שינויים חברתיים רדיקליים, משום ששינוי כזהמשמעותו אבדן זכויות היתר שלהם. הם עושים כל מה שאפשר כדי להמשיך ולחיותמניצול. הם זקוקים לנו, העובדים והעובדות, רק כדי שנעבוד ונפיק את הרווחיםשלהם. אין להם בעיה לתת לכוחות המזוינים של המדינה לירות בנו בהמונינו אםאנחנו מאיימים על שלטונם.

כדוגמה ממחישה מהזמן האחרון,הביטו במהפכה הערבית מאז שנת 2011, כיצד מחאות שקטות הובילו למותם שלמפגינים לא חמושים רבים ולמאסרים ועינויים של רבים אחרים. המסקנה היא כילהמוני העובדים והמדוכאים יהיה סיכוי אמיתי להילחם למען החופש שלהם ולמעןחייהם רק באמצעות התקוממות מזוינת.

עם זאת, לא ניתן לשלול אתהאפשרות, כי לאחר שיהיה ברור שלא ניתן להביס בקלות את הכוחות החמושים שלמעמד הפועלים העולמי, יחליטו בעלי הון חלשים יחסית, כי אין טעם למאבק מזויןויוותרו על השלטון ללא שפיכות דמים.

24. מהי הפקעה?הפקעההיא לקיחת אמצעי הייצור וההון מידי בעלי ההון, בעקבות המהפכה. משאבים אלהיועברו לידיים של העובדים והעובדות ומדינתם, וישמשו לצרכי החברה כולה.ייתכן גם כי חלק מהמעמד הקפיטליסטי ינושל עוד לפני המהפכה או בדרך לשם. מכךאנו גוזרים את סיסמא שלנו למען הפקעה ללא פיצויים של אמצעי היצור מידיהסופר-עשירים. עם זאת, הפקעה מוחלטת תהיה אפשרית רק אחרי המהפכה.

25. מהו מרקסיזם?מרקסיזם הוא מדע שמסביר את הבסיס החומרי של החברה האנושית ומספק מפת דרכיםלסוציאליזם. המרקסיזם נוסד על ידי קרל מרקס (ומכאן שמו), והוא פעיל בשירותםשל המדוכאים ונותן להם את הכלים לבנות עולם חדש.

פרק ג

המאבק נגד האימפריאליזם

26. אילו סוגים של מדינות קיימים כיום?

(א)מדינות אימפריאליסטיות – ארה”ב, קנדה, מערבאירופה, סין, רוסיה, יפן ואוסטרליה – הינן דוגמאות למדינות קפיטליסטיות אשרעושקות את המדינות האחרות ומנצלות אותן מבחינה כלכלית.

(ב)מדינות קולוניאליות למחצה – מדינות דרום ומרכזאמריקה, אפריקה, מזרח אירופה, דרום, דרום-מזרח, מערב, ומרכז אסיה. אילו הןמדינות קפיטליסטיות, אשר אף על פי שיש להן עצמאות מדינית רשמית, הן מנוצלותמבחינה כלכלית על ידי המעמד השליט של המדינות האימפריאליסטיות (אנחנוקוראים לזה “סופר ניצול”), וכתוצאה מכך הן נשלטות גם מבחינה פוליטית בידיהאימפריאליזם.

(ג)מדינות קולוניאליות – רק מעטות מהן עדיין קיימות,כמו גיאנה הצרפתית, איי מלווינאס / פוקלנד, פורטו ריקו, וגם מדינות שנכבשוישירות על ידי האימפריאליזם כגון אפגניסטן או פלסטין. אילו מדינותקפיטליסטיות הכבושות באופן ישיר ומנוהלות על ידי מדינות אימפריאליסטיות,ולכן, מבחינה כלכלית, הן נתונות במצב של “סופר ניצול”.

27. מהו אימפריאליזם?אימפריאליזם הוא עידן הדעיכה שלאופן היצור הקפיטליסטי. בעידן זה, שני סוגים של סכסוכים עיקריים באים לידיביטוי – הסכסוך בין מעמד העובדים והמעמד הקפיטליסטי והסכסוך בין מדינותמדוכאות ומדינות מדכאות. תקופת אימפריאליזם היא, אפוא, מתאפיינת במהפכות,מהפכות-נגד ומלחמות. המעצמות הגדולות והתאגידים הגדולים שלהן ממשיכיםלהיאבק ביניהם ללא הרף על השליטה הכלכלית והפוליטית על מדינותלא-אימפריאליסטיות ועל אזורים שלמים. קיימות שתי אפשרויות בלבד באשרלאימפריאליזם – או שמעמד העובדים יתפוס את השלטון או שהאנושות כולה תשקעלברבריות.

28. מהי השאלה הלאומית?מדינות לאום מודרניות התפתחובמהלך עידן הקפיטליזם. ברוב המדינות האימפריאליסטיות, השאלה הלאומית נפתרהעל ידי המעמד הקפיטליסטי (יוצאים מן הכלל, למשל, צפון אירלנד או ארץהבסקים). באומות מדוכאות, השאלה הלאומית עדיין משחקת תפקיד חשוב היותשהמדינות האלו עדיין מנוצלות ומדוכאות על ידי אימפריאליזם. דיכוי לאומייכול להיות על ידי המדינות האימפריאליסטית או על ידי המעמדות השליטיםהקפיטליסטיים של מדינות קולוניאליות למחצה (אך במקרה האחרון, המדינה עדייןמנוצלת על ידי האימפריאליזם). משמעות הזכות להגדרה עצמית לאומית, כפי שאנוב-RCIT מבינים אותה, היא שהאומה כבר לא מדוכאת ומנוצלת על ידי אומה אחרת;שיש לה את הזכות להקים מדינה משלה; שלאנשיה יש את הזכות לדבר בשפת האם שלהםולחיות על פי תרבותם. כמו כן, יש גם אלמנטים של השאלה הלאומית המעורביםבדיכוי של מהגרים.

29. מהי מלחמה?המלחמה היא המשכה של הדיפלומטיהבאמצעים אחרים. במהלך מלחמות, מעמד אחד מנסה להשיג את מטרותיו הפוליטיותבאמצעים אלימים. לדוגמה במלחמת וייטנאם, הקפיטליסטים האמריקאים ניסו להשיגשליטה במזרח אסיה, על ידי שבירת ההתנגדות של העובדים ואיכרים בווייטנאם.בדומה לכך, היום האימפריאליזם האמריקאי מפעיל אלימות צבאית באפגניסטן,ואילו האימפריאליזם של האיחוד האירופי שולח כוחות צבאיים למאלי. מלחמותופלישות אימפריאליסטיות נועדו לאבטח את האינטרסים הגיאופוליטיים של מדינותאימפריאליסטיות  ולחזק את אחיזתן בנפט ובמשאבי טבע אחרים. כדי להשיג זאת,הן מנסות לרסק את ההתנגדות האנטי-אימפריאליסטית.

30. מה הם הסוגים השונים של מלחמות?

(א)מלחמה אימפריאליסטית – מאבק בין שתיים או יותרמדינות (אימפריאליסטיות). המטרה של כל צד היא להשתלט על כמה שיותר מהעולםשאותו הן מחלקות ביניהן (למשל מלחמת העולם הראשונה והשניה).

(ב)מלחמת שחרור לאומי -  מאבק של לאום מדוכא נגדמדינה מדכאת. אפילו כאשר הלאום המדוכא מובל על ידי בני מעמד העוין את מעמדהפועלים, היא נשארת מלחמה צודקת כל עוד מטרתה היא לחסל את הדיכוי הלאומי.

(ג)מלחמה מהפכנית – מאבק של מדינת פועלים נגד מדינה קפיטליסטית. מטרת מלחמה כזאת היא לשחרר את מעמד העובדים והמדוכאים ולהפיץ את המהפכה העולמית.

(ד)מלחמת אזרחים – מאבק בין מעמדות שונים, שכבותשונות, או חלקי מעמדות בתוך מדינה אחת. במלחמות אזרחים, קומוניסטים מצדדיםבהמוני מעמד הפועלים והמדוכאים נגד המנצלים ומשרתיהם.

31.  באיזו עמדה צריכים קומוניסטים לנקוט בסוגים שונים של מלחמות?

(א) קומוניסטים שחיים במדינות אימפריאליסטיות תמיד מתנגדיםלמלחמות שמנהלת המדינה שלהם – לא משנה נגד מי. במקרה של מלחמה, קומוניסטיםקוראים לתבוסתה של המדינה “שלהם”, וגם לאחווה בין החיילים של הצדדיםהלוחמים.

(ב) קומוניסטים שחיים במדינות קולוניאליות או קולוניאליותלמחצה מגנים על ארצותיהם מפני אימפריאליזם, אבל הם תומכים בהפיכת המלחמההצודקת הזאת למלחמה מהפכנית בראשותו של מעמד הפועלים. במלחמות בין שתימדינות קפיטליסטיות, קומוניסטים משני הצדדים קוראים לתבוסתה של המדינה “שלהם” כל אחת בהתאמה. במלחמת אזרחים של המעמד השליט “שלהם” נגד מיעוטלאומי מדוכא, קומוניסטים קוראים לניצחון האומה המדוכאת ולתבוסתו של המעמדהשליט.

(ג) קומוניסטים מגנים על המדינות שבהם הקפיטליזם כבר בוטל (מדינות עובדים) נגד אויביהן הקפיטליסטים. הם מסבירים לחיילים של הצבאהקפיטליסטי שהאויב האמיתי שלהם אינו מדינת הפועלים, אלא המעמד השליט שלהםבבית.

32. האם קומוניסטים צריכים להצטרף לצבא של מדינה קפיטליסטית?כןולא. אם יש חובה חוקית להתגייס לצבא (גיוס חובה) אז, באופן כללי, ה-RCITקורא לקומוניסטים להיכנס לצבא הקפיטליסטי. שם אנו לומדים מיומנויות צבאיותכי, במוקדם או במאוחר, אנחנו נפנה את הנשק שלנו נגד המנצלים. בעת השירותבצבא הבורגני, אנחנו נלחמים במחתרת למען זכויותיהם של חיילים פשוטים, נגדמלחמות אימפריאליסטיות, נגד הקצונה ובעד מועצות חיילים. כאשר יש גיוס חובה,אנו מסרבים לעשות שירות אזרחי חלופי או לנסות להימנע משירות צבאי. אםשירות חובה בצבא אינו קיים, אנו אומרים כי לקומוניסטים אין חובה להתגייסלצבא.

33. איזה סוג של צבא אנו רוצים? אנחנותומכים במליציות פועלים שמתוכן (לאחר ניצחון המהפכה) יכול לצמוח צבא אדוםהמשרת אך ורק המעמד שלנו, ושנלחם נגד האימפריאליזם והנצלנים הקפיטליסטים.בצבא כזה, תהיה השתתפות דמוקרטית מרבית (במידה ששדה הקרב מאפשר זאת). בצבאכזה, לא יהיו זכויות יתר, לא לקומוניסטים ולא לקצינים!

34. מהי עמדתנו באשר למאבקם של עמים לעצמאות?אם רובהאנשים של אזור מסוים רוצים להקים מדינה נפרדת, אנו לרוב תומכים במאבקם.אולם, אין אנו תומכים בכך שמדינה כזאת תהיה קפיטליסטית, אלא נאבקים כדישתקום על בסיס סוציאליסטי, כלומר תחת שליטתו של מעמד הפועלים בברית עםהאיכרים. דוגמאות למאבקים לגיטימיים לעצמאות כיום יהיו – מאבקיהם של העםהכורדי, הפלסטיני, הצ’צ’ני, הטמילי, הקשמירי, הבאלוצ’י, והטיבטי.

35. מדוע אנחנו אויבי האימפריאליזם?משום שכיוםהאימפריאליזם הוא האויב העיקרי של מעמד הפועלים בעולם. האימפריאליזם מדכאלא רק את מעמד הפועלים, אלא גם את הרוב המוחלט של בני האדם על פני כדורהארץ.

36. מהו אינטרנציונליזם?אנחנו, כפועליםופועלות, מבינים שאנו שייכים למעמד גלובלי עם מטרה משותפת. זה אומרשבשבילנו אין זה משנה מה צבע העור או המוצא האתני של האחים והאחיות שלנו.מעמדנו הגלובלי הוא המולדת המשותפת שלנו. אנחנו עוזרים לכל העובדיםוהמדוכאים במאבקם לשחרור – בהתאם למצב – באמצעות פעולות סולידריות, כרוזים,תרומות, פעילויות, שביתות, ואפילו משלוח לוחמים וכלי נשק. כמו כן, אנומזדהים עם מאבקם של עמים מדוכאים. אינטרנציונליזם, אם כן, הוא ההתבוננותבאנושות ומאבקיה מזווית כלל-עולמית.

37. מהי מהפכה דמוקרטית?ברוב חלקי העולם (בדרוםאמריקה, אפריקה, אסיה, ובמזרח אירופה) זכויות דמוקרטיות ולאומיות בסיסיותרבות עדיין לא הושגו. המשימות של מהפכה דמוקרטית הן: יישום של זכויותדמוקרטיות מלאות (לדוגמא חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש התנועה, זכויותשוות לנשים ולמיעוטים לאומיים או דתיים), אכיפה של רפורמה אגררית מקיפה (חלוקה מחדש של האדמות של בעלי קרקעות גדולים לעניים ואיכרים חסרי קרקע),שחרור לאומי מדיכוי וניצול על ידי מדינות מדכאות ואימפריאליזם. המהפכההערבית שבה, מאז שנת 2011, ההמונים נלחמים נגד דיקטטורות בתוניסיה, מצרים,לוב, תימן, סוריה, וכו’, היא דוגמה בפועל למהפכה דמוקרטית מסוג זה.

38. מהי המהפכה המתמדת? מהפכה מתמדתפירושה השגת המטרות של המהפכה הדמוקרטית בהנהגתו ותחת שלטונו של מעמדהפועלים. זו, למעשה, הדרך היחידה בה ניתן לבצע את המהפכה הדמוקרטית בהצלחה,משום שהקפיטליסטים של המדינות המדוכאות חלשים מדי, ולכן הם מעדיפים להתאחדעם כוחות האימפריאליזם מאשר לממש את אחריותם ההיסטורית. אם כן, משימתו שלמעמד הפועלים של האומות המדוכאות היא לקדם את המהפכה הדמוקרטית באמצעותהמהפכה הסוציאליסטית – כלומר, לשלב את המטרות של המהפכה הדמוקרטית הלאומיתעם המטרות החברתיות של מעמד הפועלים.

39. מי הם בעלי הברית של מעמד העובדים בקולוניות ובקולוניות למחצה?בעליהברית הקרובים ביותר של מעמד הפועלים הם האיכרים או חסרי הקרקע הענייםוהעניים העירוניים (סוחרים מרוששים, תושבי שכונות המצוקה וכו’). אנומוכרחים להביא את השכבות האלו לצדנו בכדי שמהפכה תצליח. בתנועה פופולריתרחבה, יתכן שנוכל, באופן זמני, לזכות בתמיכתם של איכרים ועירוניים ממעמדהביניים למען המהפכה. אבל המטרה העיקרית היא לנטרל את השכבות הללו, כדי שהםלא יצטרפו לצד של הקפיטליסטים. אם המעמד הקפיטליסטי של מדינה קולוניאליתאו קולוניאלית למחצה יגיע לכדי עימות עם כוחות אימפריאליסטיים, מתקבל עלהדעת שמעמד הפועלים יבצע פעולות צבאיות או מעשיות יחד איתם. אולם, בריתזאת, אם בכלל תהיה, תהיה שבירה וקצרה מועד.

40. איך אפשר להיאבק נגד ההרס של סביבתנו?הקפיטליזםאינו פועל לטובת העם אלא למען הרווחים של בעלי ההון. המערכת האקולוגית בכלרחבי העולם מתדרדרת במהירות, ואילו אנחנו – מעמד הפועלים – חייבים למנוע אתהרס כוכב הלכת שלנו. ה-RCIT קורא לביטולו של השימוש באנרגיה גרעיניתומבוססת דלקים מאובנים (נפט, פחם וכו’) ולפיתוחם של מקורות אנרגיה מתחדשתחלופיים, תחת פיקוחם ושליטתם הדמוקרטית של העובדים והעובדות ובסיועם שלמומחים שמעמדנו יכול לסמוך עליהם. יחד עם זאת, עובדים המועסקים בתעשיותמזהמות צריכים לעבור הסבה מקצועית ולא להיות מפוטרים.

פרק ד’

המפלגה המהפכנית

41. מדוע זקוק מעמד הפועלים למפלגה מהפכנית? מעמדהפועלים הוא המעמד המהפכני היחידי בחברה כיום. בתור שכזה, הוא נלחם נגדאויב חזק מאוד, בעל ניסיון מעשי עצום וגם עליונות צבאית וארגונית. על מנתלהביס אויב רב עוצמה כזה (בעלי ההון), אנשיו ונשותיו המתקדמים ביותר שלמעמד העובדים מוכרחים להתארגן ולהתאחד פוליטית לכדי מפלגה מהפכנית שתרכז אתהאנרגיה הקולקטיבית בפעולה ובמחשבה. כך, ורק כך, תוביל המפלגה את מעמדהעובדים לניצחון במהפכה.

42. מהו היחס של קומוניסטים למעמד הפועלים? קומוניסטיםמבטאים את האינטרס הקולקטיבי של מעמד הפועלים העולמי. בכך, בעיקר, הםנבדלים מכוחות פוליטיים אחרים הפועלים בקרב מעמד הפועלים. אנו נאבקים בתוךמעמד הפועלים במטרה לגבש הנהגה מהפכנית של הפועלים, למען הפועלים, שתוליךאת המעמד לניצחון במלחמת המעמדות נגד מעמד המעסיקים הגדולים, הבורגנותהעשירה, בעלי ההון.

בשם אחדות מעמד הפועלים העולמי, אנו פועלים נגד הסתה שלפועלים בפועלים על רקע דת, גזע, מגדר, נטייה מינית ועוד ובכל סכסוך שנובעמן ההסתה הזו – אנו נתמוך בצד המדוכא כנגד המדכא.

43. מדוע אנחנו זקוקים למפלגה עולמית? קפיטליזםהוא מערכת עולמית והמעמד הקפיטליסטי מתואם פוליטית וכלכלית בפעולותיובזירה הבינלאומית. מעמד העובדים הוא מעמד בינלאומי שאסור לפצלו לפי גבולותלאומיים. המולדת שלנו היא העולם כולו. אנו זקוקים לאסטרטגיה גלובלית, תכניתמלחמה גלובלית כדי לחולל מהפכה עולמית. כל זה דורש מפלגה בינלאומית הפועלתבכל רחבי עולם!

44. האם היו אי פעם מפלגות עולמיות של מעמד העובדים? כן!למעשה, ההוכחה הניצחת לכך שמעמד הפועלים הוא המעמד המהפכני היחידי נגדהקפיטליזם, היא העובדה כי הוא בלבד הצליח לייצר מפלגה כלל-עולמית של נציגיםנבחרים של המעמד. לא פעם אחת, אלא ארבע פעמים, לאחר שהצליחו כוחות אויבימעמד הפועלים לחסל את המפלגות הללו, המסוכנות כל כך לשימור מעמדם וכוחם,קמו מפלגות הפועלים העולמיות מחדש שוב ושוב. להלן פירוט המפלגות העולמיותשל מעמד הפועלים או “אינטרנציונלים”:

(א)האינטרנציונל הראשון – נוסד על ידי מרקס ואנגלס בשנת 1864 ופורק בשנת 1876.

(ב)האינטרנציונל השני – (המכונה גם “האינטרנציונלהסוציאליסטי”) נוסד בשנת 1889, והיה פעיל כאינטרנציונל מהפכני עד לתחילתהשל מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914. אז, הוא התפרק ונוסד מחדש תחת השם “האינטרנציונל הסוציאליסטי” שקיים, באופן רשמי, עד עצם היום הזה.

(ג)האינטרנציונל השלישי – (המכונה גם “האינטרנציונלהקומוניסטי”) נוסד בשנת 1919 על ידי לנין והיה מבוסס על ניסיונה של מהפכתאוקטובר, שהביאה להקמתה של ברית המועצות. האינטרנציונל הזה נבגד על ידיסטלין, שגירש ורצח רבים מהחברים המהפכנים של האינטרנציונל הזה ואף פירקאותו בשנת 1943.

(ד)האינטרנציונל הרביעי – (המכונה גם “האינטרנציונלהטרוצקיסטי”) נוסד בשנת 1938 על ידי לאון טרוצקי. מפלגה זו הותקפה באכזריותונרדפה על ידי פשיסטים, סטליניסטים, ו”דמוקרטים” בורגניים. החל משלהי שנותהארבעים של המאה העשרים, האינטרנציונל הרביעי הסתגל בהדרגה לסטליניזם,סוציאל-דמוקרטיה, ולאומנות זעיר-בורגנית, עד שלבסוף התפרק בשנת 1953.

45. מדוע אנחנו דוגלים בהקמתו של האינטרנציונל החמישי?משום שבעוד ארבעת האינטרנציונלים הקודמים נכשלו בתפקידם ההיסטורי המהפכני,אין משמעות הדבר שהצורך בהנהגה מהפכנית עולמית עבר מן העולם. למעשה, אנועדים לכך שכיום, ללא הנהגה מהפכנית עולמית, מאבקיו של מעמד הפועלים נכשליםאו שהצלחותיהם מוגבלות וזמניות, בטח אם נשווה את המאבקים של היום למאבקיהעבר ששיאם במהפכה הרוסית של 1917.

46. מהו צנטרליזם דמוקרטי?מנגנון קבלת וביצוע החלטותעל פיו מתנהלים ארגונים ומפלגות קומוניסטיות מהפכניות ברחבי העולם. העיקרוןהמנחה הוא: “חופש המחשבה ואחדות הפעולה”. במסגרת מנגנון זה נקבעת מדיניותהמפלגה המהפכנית על ידי רוב החברים והיא מחייבת בביצוע את כלל החברים.למיעוט קיימת הזכות להקים ארגון-פנימי בשם “סיעה” במטרה לגבש את רעיונותיווטיעוניו ולהיאבק למען הפיכתו לרוב. בין כינוס לכינוס של כלל חברי המפלגה,נבחר ועד מרכזי אשר לו הסמכות לנהל את ענייני המפלגה ולהתבטא בשמה עדלכינוס הבא. בניגוד לנהוג במערכת הפוליטית הבורגנית, ניתן להדיח את חבריהנהגת המפלגה בכל עת, כאשר הם אינם פועלים לשביעות רצון החברים, ולא רק פעםבכמה שנים.

פרק ה’

אויבים מן החוץ של מעמד הפועלים

47. מה זה “ריאקציוני”?מקורה של המילה “ריאקציה”בלטינית ומשמעותה “לאחור”. כל מה שמרחיק את המעמד שלנו מן הניצחון במהפכהשלו הוא ריאקציוני, לדוגמא: גזענות, פנאטיות דתית, שוביניזם, לאומנות ועוד.

48. מהו פשיזם?תנועה ימנית המונית המפנה אתהייאוש והזעם הציבורי נגד השיטה הקפיטליסטית לעבר מהגרים, מיעוטים ופעיליםבתנועות העובדים. הפשיזם מכונה גם “בלמי החירום של הקפיטליזם” – כאשר בעליההון חשים שמעמדם נמצא בסכנה ממשית של מהפכת פועלים, הם שוברים את כלליהדמוקרטיה, ביו השאר, באמצעות תמיכה ומימון של תנועות מסוג זה המשליטותטרור הולך ומתגבר עד לעלייתן לשלטון. מטרתו העיקרית של שלטון זה תהיה לרסקאת כוחו הארגוני של מעמד הפועלים. דוגמאות בנות ימינו: הכהניסטים בישראל (בן-ארי, בן-גביר, מרזל), ארגוני הניאו-נאצים ברחבי אירופה, מפלגת יוביקבהונגריה, מפלגתMHP  טורקיה, מפלגת BNP בריטניה ועוד.

49. מהו הבסיס המעמדי של הפשיזם?הגרעין הקשהשל הפשיזם מגיע משכבות של הבורגנות הזעירה של הלאום הדומיננטי במדינה אואנשים שנזרקו ממעמד זה בעקבות משבר קפיטליסטי. הכוחות הלוחמים של הפשיזםיורכבו בעיקר מבני הלאום הדומיננטי שנזרקו לחיי פשע. כאשר הפשיזם הופך,בתמיכתם של בעלי ההון, לתנועה המונית, הוא עלול לקבל גם תמיכה משכבותמסוימות של מעמד הפועלים כגון האריסטוקרטיה (מנהיגי הוועדים החזקיםובירוקרטים של האיגודים המקצועיים) והשכבות המוחלשות והעניות ביותר שלו.

50. מהי לאומנות?התפיסה כי לכל האנשים השייכים לאומהמסוימת יש אינטרס משותף וכי “אחדות העם” עליונה על פני שאר האינטרסים שלהקבוצות השונות באוכלוסייה. ההיגיון הפשוט יוביל למסקנה כי הלאומנותכאידיאולוגיה משרתת בעיקר את השכבות החזקות באוכלוסייה מבחינה פוליטיתוכלכלית, כלומר בעלי ההון ויקיריהם. זאת, בעיקר בכל הנוגע לתחרות ברמההגלובאלית מצד בעלי ההון של אומות אחרות.

51. האם עובדים ועובדות צריכים להיות פטריוטים או לאומניים?בשום אופן לא! המציאות הפשוטה מוכיחה כי לפועלים בהודו יש אינטרסיםמשותפים רבים יותר עם הפועלים בארצות הברית ובזימבבווה מאשר עם הבוסיםהאכזריים שלהם. יחד עם זאת, עלינו להכיר במציאות הפשוטה כי במקרים לא מעטיםהתגובה לדיכוי לאומי היא חיזוק הלאומיות, ממש כפי שהתגובה לדיכוי דתי היאהתחזקות הרגשות הדתיים וכו’.

מסיבה זו, אין לטעון שלאומנות של עמים מדכאים כמוה כלאומנותשל עמים מדוכאים. המציאות הפשוטה, במיוחד בעידן שבו אוכלוסיות של מיליוניפועלים נודדות ממדינות עניות למדינות עשירות בחיפוש אחר פרנסה, היא שמולדתםשל הפועלים אינה אלא כדור הארץ כולו, ועליהם להיאבק נגד מי שמחלק אותובאמצעות גדרות וחומות ואגב כך הורס אותו עבורנו ועבור הדורות הבאים.

52. מהו אינדיבידואליזם?אם הלאומנות היא צד אחד שלהמטבע הריאקציוני, הרי שאינדיבידואליזם הוא צדו השני. זוהי תפיסה כילאנשים, כפרטים החיים בחברה, יש זכויות מיוחדות שיש להגן עליהן, אפילוובמיוחד מפני “טובת הכלל”. האינדיבידואליזם משרת בעיקר את אלה שמעמדםהכלכלי תלוי באמצעי יצור בקנה-מידה קטן, או העסקה באמצעות חוזה אישי במשרותנחשקות ועוד שלל זכויות יתר המוענקות לאינדיבידואלים שבעלי ההון חפציםביקרם.

אולם אנו טוענים כי חירות אמיתית יכולה להתהוות רק אם היאחירות כוללת – במילים אחרות “אף אחד אינו חופשי עד שכולם אינם חופשיים”.אנו מאמינים גדולים באינדיבידואליות של כל בן אנוש, ייחודיות אשר באופןפרדוקסלי, נרמסת ברגל גסה בעולם המקדש אינדיבידואליזם.האינדיבידואליותתתפתח בחופשיות רק כאשר החברה כולה תוכל להתפתח בחופשיות ובאופן מגוון.

53. מה זה “בורגני”?המונח נולד עם התפתחותן של העריםהגדולות באירופה כמרכזי תעשייה. במרוצת השנים התגלגל המונח, בשפה הצרפתית,לכדי כינוי לבעלי ההון התעשייתי העירוניים. כיום, אנו משתמשים במונח זהככינוי למעמד השליט כולו המחזיק בבעלות על אמצעי היצור, ההון הפיננסי,משאבי הטבע וכוח עבודתם של המיליארדים שאינם מחזיקים בבעלות מסוג זה.

לבורגנים אינטרסים משותפים רבים, אולם הם גם מתחרים זה כנגדזה ועוינים זה את זה. כמו כן, הם גם חלוקים בתפיסות עולמם הפוליטיות לגביהאופן בו ניתן להכניע את מעמד הפועלים באופן היעיל ביותר. חילוקי הדעותהללו באים לידי ביטוי בקיומה של לפחות אחת ולרוב שתיים או יותר מפלגותבורגניות בכל מדינה המתחרות על יישום מדיניות שתשרת את האינטרסים שלהבורגנות. היות שהבורגנות היא מיעוט זעיר בכל מדינה ומדינה, המפלגות הללומתחרות גם על שכנוע רבים ככל האפשר מבני המעמדות האחרים כי זהו האינטרסשלהם לתמוך באינטרסים של הבורגנות. אין זה מקרה שהמחלוקת האידיאולוגיתהמרכזית בפוליטיקה הבורגנית, היא בין לאומנות ואינדיבידואליזם (ראה לעיל).

פרק ו’

אויבים מבפנים של מעמד הפועלים

54. מהו רפורמיזם?זרם פוליטי בתוך תנועת העובדיםהמתנגד לסילוק בעלי ההון ותפיסת השלטון בכוח על ידי מעמד הפועלים. בעברמנהיגי הזרם טענו כי ניתן לסלק את בעלי ההון מן השלטון באמצעות בחירותוחקיקה ובכך להוביל בהדרגה לנישולם ולכינונה של חברה סוציאליסטית. כיום,סילוק בעלי ההון ונישולם כלל אינו עומד על הפרק בעבור רובם המוחלט שלהרפורמיסטים, והשאיפה הזאת הוחלפה בשאיפה לקיים כלכלת שוק קפיטליסטיתאנושית יותר ונצלנית פחות. הרפורמיסטים הם בעלי ברית נאמנים של בעלי ההון,במיוחד בתקופות של התעוררות מהפכנית, שכן הם מסייעים להסית את האנרגיהוהזעם המהפכני לכדי קרבות בין פוליטיקאים שקרנים בפרלמנט.

55.  אילו כוחות רפורמיסטים קיימים?בעיקר אלה:

(א) סוציאל-דמוקרטים: מפלגת העבודה, PSF צרפת, SPD גרמניה, הלייבור באנגליה ועוד.

(ב) מפלגות סטליניסטיות או סטליניסטיות-לשעבר: המפלגותהקומוניסטיות השונות בהודו, CPSA בדרום אפריקה, המפלגה הקומוניסטית במצרים,בישראל, בעיראק, ה-KKE יוון, SYRIZA יוון, IU גרמניה, PCF ספרד, החזיתהשמאלית בצרפת ועוד.

(ג) אחרות: AWP פקיסטן, PCOT תוניסיה, מפלגה ה”מאנה” בניו-זילנד, הברית האדומה-ירוקה בדנמרק ועוד.

56. מהי סוציאל-דמוקרטיה?כוח פוליטי רפורמיסטי,שלעתים קרובות שולט בתנועת העובדים במדינות האימפריאליסטיות המערביות.לאורך השנים הוכיח זרם זה את התנגדותו העזה לסוציאליזם ואף נאבק יחד עםבעלי ההון נגד העובדים המהפכנים. אנו רואים בבירוקרטיה הסוציאל-דמוקרטיתכסוכן של הקפיטליסטים בתוך מעמדנו.

57. מהו סטליניזם?זרם פוליטי שצמח בברית המועצותשלאחר מהפכת אוקטובר 1917 המוצלחת. זרם זה היווה ביטוי פוליטי לאינטרסים שלהבירוקרטיה בברית המועצות שהלכה והתנפחה עד שהאינטרסים שלה התנגשו עםהאינטרסים של מעמד הפועלים במדינה. הסטליניזם פעל ברחבי העולם למניעתמהפכות פועלים באמצעות הכנעת המעמד לאינטרסים של הבירוקרטיה המקומית ואפילולבורגנות המקומית. במסגרת שירותו הקונטר-מהפכני (שובר-מהפכות) לקפיטליזםהעולמי, רצח מיליוני פועלים ומאות אלפי קומוניסטים מהפכנים.

לאחר קריסת ברית המועצות ושיקומו של הקפיטליזם בסין, פחתהמאוד השפעתו של הזרם הסטליניסטי על תנועת הפועלים. כיום הוא מאמץ לרובפוליטיקה רפורמיסטית תחת רטוריקה שמאלית-יותר מן הזרם הסוציאל-דמוקרטי. בכלמקום בו הסטליניסטים שותפים בשלטון הם משרתים את האינטרסים של המעמדהקפיטליסטי באותן מדינות – למשל ה-SACP בדרום אפריקה, שתי המפלגותהקומוניסטיות בסוריה, ה-AKEL בקפריסין, ה-CPM בבנגל/מערב הודו וה-PCFבצרפת.

58. האם ניתן לדחוף מפלגות רפורמיסטיות לתמוך במהפכה?לא.מפלגות רפורמיסטיות מובלות ונשלטות על ידי בירוקרטיות חזקות ומנוסות מאד.להמוני מעמד הפועלים יש השפעה מועטה מאוד במפלגות הללו. לעתים קרובות,אפילו קשה להקים זרם מהפכני בתוכן.

59. מדוע הרפורמיזם הצליח להשתלט על תנועת העובדים?העידן האימפריאליסטי איפשר לבעלי ההון, בעיקר במערב, להעביר רווחי-עתק (כתוצאה מסופר-ניצול של כוח אדם זול ומשאבי-טבע) ממדינות סמי-קולוניאליות (המכונות “העולם השלישי”) למדינותיהם. אחוז מרווחי-העתק הללו הושקע בזכויותיתר של בירוקרטים שעמדו בראש ארגוני העובדים (מפלגות, איגודים מקצועייםוכו’). לבירוקרטיה זו יש אינטרס לשמר את זכויות היתר הכלכליות שלה ולכן גםאת מקורן – שלטון בעלי ההון.

60. מהי “אריסטוקרטיית הפועלים”?מעמד הפועלים, באופןכוללני, הוא מעמד מנוצל ומדוכא תחת המעמד השליט – הקפיטליסטי. יחד עם זאת,לא כל הפועלים מנוצלים באופן ובעוצמה זהה. בחלק העליון של מעמד הפועליםקיימת שכבה דקה של “אצולה” הנהנית מזכויות יתר, תנאי שכר ופרישה מפליגיםואורח חיים ראוותני. שכבה זו משמשת את בעלי ההון להפיץ את רעיונותיהם בקרבמעמד הפועלים המדוכא-יותר מצד אחד, אבל גם להסית אליה את הזעם הציבורי מצדשני, במיוחד בעתות משבר כלכלי.

61. מה הפירוש של המונח “זעיר-בורגני”?

אדם אשר לו בעלות פרטית על אמצעי יצור בקנה מידה קטן (פיסה שלקרקע חקלאית, חנות מכולת, מסעדה שכונתית, משרד רופא וכו’) או שכיר שבניגודלמעמד הפועלים מוכר לקפיטליסט לא רק את כוח עבודתו, אלא את הידע המקצועיהעשיר שלו (מהנדס בניין, עובד הייטק וכו’). שכבה חברתית זו מאופיינתבסתירות פנימיות וניגודי אינטרסים פנימיים חריפים. בסיטואציות מהפכניותובתקופות משבר נקרע מעמד זה בין האינטרסים של הפועלים והאינטרסים של בעליההון.

סתירות אלה נובעות בעיקר מן העובדה שלמעמד זה אינטרס בטווחהקצר לשמר את אופן היצור המאפשר בעלות פרטית על אמצעי יצור או את התחרות עלחוזים אישיים ומקומות עבודה נחשקים, אך בטווח הארוך (למשל כאשר אדם מזדקןומתקשה להתחרות בצעירים) יש לו אינטרס במהפכה סוציאליסטית. על מהפכני מעמדהפועלים מוטלת המשימה לשכנע כמה שיותר זעיר-בורגנים לתמוך במהפכה ולהישמרמפני השפעות זעיר-בורגניות על מעמד הפועלים שתכליתן לשמר את השיטההקפיטליסטית.

פוליטיקה זעיר-בורגנית ניתן לזהות בקלות והיא מתאפיינת בעיקרבשאיפה לשינוי הדרגתי של החברה (רפורמיזם), והתמקדות באקטיביזםאינדיבידואליסטי (“השינוי מתחיל בתוכי”, “היה השינוי שאתה רוצה לראותבעולם”, חרם צרכנים ועוד).

62. מהו צנטריזם?נטייה פוליטית אשר מתנדנדת ביןרפורמיזם למהפכנות. הסימפטום העיקרי לתופעה זו הוא הסתגלות והזדנבות אחרכוחות שאין להם אינטרס במהפכה מתוך אשליה שהדבר יביא אותם בסופו של דברלתמוך בה. במדינות אימפריאליסטיות, הזרמים הצנטריסטיים מנסים לרתום אתהבירוקרטיה הרפורמיסטית לתמוך במהפכה; במדינות סמי-קולוניאליות, הם שואפיםלגייס את הבורגנות הזעירה או כוחות אנטי-אימפריאליסטיים שאינם מהפכנייםלתמיכה במהפכה סוציאליסטית. הצנטריסטים משתמשים במצע המהפכני אך מוציאיםממנו את העוקץ, הן במחשבה והן במעשה במטרה להפוך את הקומוניזם ל”מקובליותר” בקרב בעלי ברית העוינים את מעמד הפועלים.

דוגמאות לאירגונים צנטריסטיים: ארגונים האוחזים במורשת טדגראנט: מאבק סוציאליסטי (CWI), הזרם המרקסיסטי העולמי (IMT), ארגוניםהאוחזים במורשת טוני קליף: מפלגת הפועלים הסוציאליסטית בבריטניה (SWP),הארגון הסוציאליסטי העולמי בארה”ב (ISO) ושברירי האינטרנציונל הרביעיהאוחזים במורשתו של ארנסט מנדל.

63. מהו מאואיזם?זרם פוליטי מהמשפחה הסטליניסטיתהקרוי על שם מנהיג המפלגה הסטליניסטית הסינית, מאו צה טונג. המיוחד בזרם זההוא שהוא משבח את משטרו של סטלין בברית המועצות אך טוען שיורשיו בגדוב”סוציאליזם” של סטלין. המאואיזם רווח במיוחד במדינות סמי-קולוניאליותעניות. השאיפה שלו היא לבנות, בדומה לסטלין, דיקטטורה בירוקרטית שתשלוטבמעמד הפועלים על בסיס יחסי קניין פוסט-קפיטליסטיים. הדרך שלו להגשים אתהמטרה מחולקת לשני שלבים: בשלב הראשון, נאבקים לצד כוחות בורגניים כדילהביא להקמתן של מדינות בורגניות דמוקרטיות ובשלב השני, להיאבק למעןסוציאליזם.

הביטויים המעשיים של תכנית זו היו למשל: תחת מאו צה טונג סיןשיתפה פעולה עם ארה”ב כנגד ברית המועצות; ממשלת סין תמכה בארגון UNITAהפרו-אימפריאליסטי נגד ממשלת ה-MPLA באנגולה; תמיכה בארגונים האסלאמיסטייםבאפגניסטן נגד ממשלת ה-PDPA; תמיכה בדיקטטורות ימניות פרו-אמריקאיות כמוהשאה באיראן ופינושה בצ’ילה; תמיכה בממשלת בנדרנייקה בסרי-לנקה שטבחה באלפיבני נוער במרד של שנת 1971 ועוד.

יחד עם זאת, במקומות רבים נמצאים המאואיסטים בחזית של מאבקיםרדיקליים של איכרים עניים ומדוכאים, למשל, ה-CPI בהודו וה-CPP בפיליפינים.מאואיסטים רבים הם מהפכנים מסורים המחפשים את הדרך להתנתק מן המורשתהמאואיסטית שפשטה את הרגל. בעוד אנו דוחים אותה, אנו מבקשים להגיע לשיתוףפעולה מעשי עם כוחות מאואיסטיים במסגרת המאבק המעמדי ולהגן עליהם מדיכויהמדינה הקפיטליסטית, תוך שאנו שואפים לנתק אותם מן המאואיזם ולקבלםלשורותינו כמהפכנים לכל דבר.

64. מהו הוג’איזם (Hoxhaism)?זרםפוליטי מהמשפחה הסטליניסטית הקרוי על שמו של מנהיג המפלגה הסטליניסטיתבאלבניה, אנוור הוג’ה. הוג’ה עבד בשיתוף פעולה עם סטלין ומאוחר יותר עם מאוצה טונג, אך התרחק מסין מעט לאחר מותו, תוך שהוא מגנה היבטים מסוימים שלהאידיאולוגיה המאואיסטית. בפועל, דבר לא השתנה באלבניה בעקבות השינויהאידיאולוגי הזה. כיום, מפלגות הוג’איסטיות פועלות כמפלגות רפורמיסטיות לכלדבר, כולל כריתת בריתות פוליטיות עם כוחות בורגניים וזעיר-בורגניים –למשל, ה-PCOT/PT בתוניסיה.

65. מהו בוליבאריאניזם?זרם פוליטי הרווח בעיקר בדרוםאמריקה וקרוי על שמו של מנהיג המרד של תושבי אמריקה הלטינית כנגדהקולוניאליזם הספרד, סימון בוליבאר. נשיא ונצואלה המנוח, הוגו צ’אווס, נשיאבוליביה, איבו מוראלס ותומכיהם ברחבי העולם טוענים כי הבוליבאריאניזם הואלמעשה “סוציאליזם של המאה ה-21″. אולם בפועל, הם משתפים פעולה עם משטריםהעוינים את מעמד הפועלים, כולל סין האימפריאליסטית, ומנהיגים משטר שלקפיטליזם ממלכתי המכניע את הפועלים לבורגנות הלאומית. בעוד אנו דוחים אתהאידיאולוגיה הבוליבאריאנית, אנו מבקשים לקיים שיתוף פעולה מעשי עם תומכיהבכל הנוגע למאבק המעמדי ומגנים עליהם מפני תוקפנות אימפריאליסטית.

66. מהו פופוליזם זעיר-בורגני שמאלי?כינוי לכוחותפוליטיים המעלים דרישות חברתיות ודמוקרטיות מתקדמות כנגד המעמד השליט, אולםמסרבים להילחם למענן בשיטות של מאבק מעמדי ואינם קוראים למהפכהסוציאליסטית. במקום זאת, הם מתמקדים בצבירת השפעה באמצעות בחירות לפרלמנטומגייסים המוני פעילים למימוש מטרה זו. דוגמאות: מפלגת RESPECT של ג’ורג’גאלוויי בבריטניה וה-EFF של יוליוס מאלמה בדרום אפריקה. בעוד אנו דוחים אתהאידיאולוגיה ואופן הפעולה הזה, אנו מבקשים לקיים שיתוף פעולה מעשי עםתומכיה במסגרת המאבק המעמדי כנגד כוחות ריאקציוניים.

67. מהי לאומנות-שמאלית זעיר בורגנית?כוחות פוליטייםהנאבקים למען זכויותיהם הדמוקרטיות של לאומים מדוכאים, אך אינם משתמשיםבשיטות של המאבק המעמדי ואינם קוראים למהפכה סוציאליסטית. במקום זאת, הםמתמקדים בשילובים מגוונים של בחירות לפרלמנט, מאבק גרילה חמוש וגיוס המונישל פעילים. דוגמאות: FARC קולומביה, החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP)ו-HB/ETA בארץ הבסקים. בעוד אנו דוחים את הלאומנות הזעיר-בורגנית, תהיה זושמאלית או ימנית, אנו מבקשים לקיים שיתוף פעולה עם הכוחות השמאליים בכלהנוגע למאבק המעמדי ומגנים עליהם מפני דיכוי מצד המדינה.

68. מהו איסלאמיזם?זרם פוליטי אשר מנסה להפוך את דתהאסלאם לכדי אידיאולוגיה פוליטית. תנועות אלו מתאפיינות בדרך כלל באופיפוליטי בורגני או זעיר-בורגני. קיימים גם כוחות שמאל אסלאמיסטיים המנסיםלמזג את דת האסלאם עם הרעיונות הסוציאליסטיים. לעומתם, קיימים גם כוחותשמרניים ביותר דוגמת הסלפים, הווהאבים, הטליבאן וכו’). בעוד אנו מגנים עלכל אדם מפני דיכוי דתי בכלל ועל האיסלאמיסטים בפרט מפני האימפריאליזם,המדינה הבורגנית וכוחות פשיסטיים, הרי שאנו מקפידים לציין בפניהם ובפניתומכיהם כי אין להם תשובה אמיתית ומעשית לשחרור המעמדות המדוכאים, וכי בכלמקום בו הצליחו להגיע לשלטון, נותר אופן היצור קפיטליסטי על כנו.

69. מהו “אולטרא-שמאל”?הלך מחשבה שמאלי השולל כל דברשהרפורמיסטים תומכים בו. התוצאה היא רטוריקה ומחשבה רדיקלית, אך פעולה חסרתהשפעה ובלתי-החלטית. הזרמים האולטרא-שמאליים מתאפיינים בכיתתיות ובסירובעיקש לשתף פעולה עם ארגונים אחרים של מעמד הפועלים (איגודים מקצועיים,מפלגות פועלים רפורמיסטיות ועוד). לעתים קרובות הם מותחים ביקורת על כוחותרפורמיסטיים וצנטריסטיים, אך בדרך שגויה – הם מעליבים אותם במקום לבקראותם. אנו נאבקים באולטרא-שמאלנות באמצעות מאבק עקבי נגד רפורמיזם, תוךשאנו מראים במעשה את הדרך הנכונה קדימה.

70. מהו אנרכיזם?זרם מחשבה החותר, כמונו, לכינונה שלחברה נטולת מעמדות. אולם, בניגוד לנו, אנרכיסטים דוחים את הרעיון שמעמדהפועלים הוא המעמד המהפכני הבלעדי. כמו כן, אנרכיסטים מסרבים לתפיסת השלטוןעל ידי מעמד הפועלים לאחר תבוסת הבורגנות במהפכה וכופרים בהכרח לעשות זאתבמטרה למנוע את כיבושו מחדש של השלטון בידי בעלי ההון. הבדל נוסף וחשוב הואשאנרכיסטים מסרבים להקים מפלגות פועלים מהפכניות. אנרכיסטים מאמינים כיסמכות והיררכיה הן-הן שורש כל הרע בחברה המעמדית ומושא המאבק המרכזי שלפעילים מהפכניים.

71. מהי חזית מאוחדת?טקטיקה בשימוש קומוניסטיםמהפכנים בתקופות שבהן אין הם מסוגלים להנהיג בעצמם את הפועלים וההמוניםהמדוכאים כנגד בעלי ההון והשיטה הקפיטליסטית. לפיכך, הם נאלצים להילחםבשיתוף פעולה עם כוחות שאינם-מהפכניים ואף מתנגדים למהפכה. חזית מאוחדת היאלמעשה שיתוף פעולה סביב מטרה מעשית קונקרטית, למשל, ארגון הפגנה, שביתה אוהגנה נגד מתקפה אלימה של המעמד השליט. אנו קוראים למנהיגים של ארגוניםבלתי-מהפכניים לנקוט בפעולה משותפת עמנו, תוך שאנו פונים גם לחברי וחברותהשורה של הארגונים הללו בכדי לקדם פעולות. העיקרון המנחה אותנו הוא “צועדיםבנפרד, מכים יחד”.

72. מהם הסוגים השונים של “חזית מאוחדת”?העדיפותהעליונה לקיום חזית מאוחדת היא עם ארגונים של תנועת הפועלים. במאבקיםצודקים, ניתן גם לשתף פעולה עם ארגונים שאינם שייכים לתנועת הפועלים (למשל,מאבקי הקהילה הגאה, מאבקים אקולוגיים וכו’). נוסף על כך, אנו נאבקים לקדםאת שחרורם של מדוכאים (לאומים תחת כיבוש, פליטים, נשים, נוער, מהגרים וכו’)ומעמדות ושכבות מדוכאות אחרות (איכרים עניים, עניים עירוניים וכו’). לשםכך, אנו שואפים לקיום פעולות משותפות של חזית מאוחדת עם ארגונים המייצגיםשכבות אלה. אנחנו גם תומכים בחזיתות מאוחדות עם כוחות המתנגדים לפלישותוהתקפות אימפריאליסטיות. חזית מאוחדת יכולה ללבוש צורה של הפגנה משותפת,שביתה משותפת ואפילו פעולות צבאיות משותפות.

פרק ז

האיגודים המקצועיים

73. מהו היחס שלנו לאיגודים מקצועיים?במהותם, איגודיםמקצועיים הם ארגונים חיוניים של מעמד הפועלים במאבקו למען שיפור איכותהחיים. אם איגודים מקצועיים מארגנים המוני מעמד העובדים, אך נמצאים תחתהנהגה הרפורמיסטית, אנחנו עובדים בתוכם ומנסים להיפטר מהבירוקרטיההרפורמיסטית ולהפוך את הארגונים ההמוניים האלה לאיגודים מהפכניים. אנחנומנסים לחזק את האיגודים המקצועיים בכל מקום שזה אפשרי. בענפים בהם לאקיימים איגודים, אנחנו מנסים לבנות איגודים מהפכניים. אנו שואפים לבנותהנהגה מהפכנית לאיגודים המקצועיים.

74. האם אנחנו בעד פיצול האיגודים המקצועיים?בעיקרון,אנחנו נגד פיצול של איגודים מקצועיים. אנו מאמינים שמעמד העובדים צריךאיגוד אחד להילחם באופן היעיל ביותר האפשרי. יחד עם זאת, אסור לנו לאפשרלבירוקרטיה לקשור את ידיהם של העובדים במאבק, ומציעים פעולות עצמאיות, כאשרהבירוקרטים מסרבים להילחם (למשל, לקרוא לשביתות, הפגנות, השתלטויות עלמפעלים, וכו’). ההיסטוריה מלמדת כי הרפורמיסטים הם השוברים את אחדותו שלהאיגוד המקצועי, במיוחד כאשר הקומוניסטים משיגים יותר מדי השפעה, לטעמם שלהרפורמיסטים, באיגוד. תופעה זו בהחלט שלילית אך כמעט בלתי נמנע.

75. איזה סוג של עבודה אנחנו עושים במסגרת של איגודים מקצועיים?ברמה הבינלאומית, בעת ביצוע עבודתנו במסגרת של איגוד מקצועי, אנחנו עושיםמאמצים לשכנע עמיתינו להצטרף לאיגוד המקצועי, אך גם להפוך אותםלקומוניסטים, כלומר לגייס חברים חדשים מתוך האיגוד המקצועי ולהקים תאים שלקומוניסטים בתוך האיגוד. אם אין מתאם פעולות במקום העבודה, אנו מציעיםלמנות חבר לתפקיד זה. כאשר יש שביתה, אנחנו שמים את עצמנו בחזית המאבק נגדהבוסים ולמען יותר זכויות לעובדים. אנחנו קושרים את המאבק לשיפור בחייהיומיום עם המאבק למען שלטונו של מעמד הפועלים.

76. מהי שביתה?שביתה אומרת שעובדים ועובדות מחליטיםיחד לסרב לעבוד עד שהבוס או המדינה מקבלת את הדרישות שלהם. שביתה יכולהלהפעיל לחץ מסיבי משום שהיא מונעת את הבוסים מעשיית רווחים במהלך הזמן הזה.זה יכול ללבוש צורה של שביתה בתוך הארגון או הפגנת רחוב בשעות עבודה. מפרשביתה הוא מי שמסרב להשתתף בשביתה ורוצה להמשיך לעבוד אצל הבוס. לכן, מפרישביתה בוגדים בעמיתיהם ופוגעים בהם.

77. איך אנחנו יכולים להכריח את הבירוקרטיה האיגוד להילחם?בכוחות עצמה, הבירוקרטיה של האיגודים המקצועיים לא תילחם עבור הזכויותשלנו, היא תעשה זאת רק תחת לחץ מלמטה. כל עוד אנחנו לא חזקים מספיק כדילארגן פעולות מיליטנטיות בעצמנו, אנחנו חייבים לשים את מנהיגות האיגודהמקצועי תחת לחץ, עד שהיא מוותרת. לכן, אנו מציעים לעובדים להתכנס כדי לדוןולקבל החלטות כדי להכריז על שביתה או לבנות ועדות פעולה כדי לארגן התנגדותמעשית. לפיכך, אנו ממליצים על בנייתה של תנועה מיליטנטית רחבה בתוךאיגודים מקצועיים. תנועה רחבה זו צריכה לשאוף לארגן פעולות מאבק מעמדי,במידת צורך, בניגוד לרצון הבירוקרטיה.

פרק ח’

שחרור האישה

78. מה הן הצורות השונות של דיכוי נשים?נשים מקבלותשכר נמוך יותר מעמיתיהן הגברים עבור אותה העבודה, נשים לוקחות על עצמן אתרוב הנטל של עבודות הבית ללא שכר, ישנם חוקים המייצרים בפעול דיכוי ואפליהשל נשים, נשים סובלות דיכוי מיני כגון התעללות ואונס ואף לעתים נאלצותלעסוק בזנות, וכמו כן, נשים הן המטרות של דיכוי אידיאולוגי, של רעיונותהקשורים לשנאת נשים, של השפלה, ושל חינוך לתפקידים מגדריים מסורתיים.

79. איך אפשר להילחם נגד הדיכוי של נשים?אנו דוגליםבתנועה מהפכנית של מעמד העובדות והעובדים. אנו בעד האיחוד האדוק ביותרהאפשרי לכל העובדים והמדוכאים. אנו משלבים את המאבק לסוציאליזם עם המאבקלשחרורן של נשים, כי אי-אפשר להפריד נושאים אלה. דיכוי נשים ימשיך להתקייםכל עוד מעמדות קיימים. אנחנו נלחמים כדי לקדם זכויות נשים – במיוחד אלה שלהעובדות והעניות – עד כמה שניתן במסגרת השיטה הקפיטליסטית (עבור שכר שווה,שוויון זכויות, הזכות להפלה, לסוציאליזציה של עבודות הבית, וכו’).הקפיטליסטים וסוכניהם משני המינים הם אויבינו באותה מידה, כי הם כולםנצלנים.

80. האם דיכוי של הנשים היה קיים לפני הקפיטליזם?כן.דיכוי של נשים הוא עתיק כקיומה של החברה המעמדית עצמה. האימפריה הרומית אוהאימפריות של ימי הביניים, נבנו על עבודה של נשים, עבדים, או צמיתים (עבדיםלמחצה). זאת הסיבה שבמאבק שלנו נגד שליטה מעמדית, אנחנו צריכים גם להילחםנגד הדיכוי של נשים, כאחד מהגילויים הקדומים ביותר שלה.

81. מהו פמיניזם?פמיניזם הוא קשת רחבה של רעיונות אשרבבסיסה עומדת ההנחה, כי לכל הנשים יש אינטרס משותף. במציאות, אנחנו יודעיםשנשים – כמו הגברים – מחולקות למעמדות שונים, אשר נמצאים בעימות זה עם זה.זנים שונים של פמיניזם קיימים – החל מפמיניזם אוטונומי רדיקלי, הרואה אתכל הגברים כ-”אשמים”, עד לגרסה מתונה בורגנית, המתמקדת בהבאת יותר ויותרנשים לעמדות כוח בניהול חברות וארגונים, התקשורת, והמדינה, עד לצורות שלפמיניזם שהן תערובות של כל מיני ביטויים סוציאליסטיים.

82. מדוע מהפכניות סוציאליסטיות אינן פמיניסטיות?משוםשמעצם היותן סוציאליסטיות הן תומכות בשחרור האנושות כולה מצורות הדיכויכולן. לפיכך, ממש כפי שסוציאליסטים התומכים בשחרור לאומי של עמים מדוכאיםאינם לאומיים או לאומנים, כך גם סוציאליסטים וסוציאליסטיות התומכות בשחרורהאישה אינם פמיניסטים ופמיניסטיות.

83. מהי סוציאליזציה (חיברות) של עבודות הבית?טיפולבילדים, ניקיון, בישול וכו’ הינן משימות בעלות חשיבות חברתית כוללת, אולםלאורך שנות קיומה של החברה המעמדית, ואף לפני התהוותה של השיטההקפיטליסטית, היו משימות אלה מוטלות על כתפי האישה. משימות אלה מהוות מכשולבפני נשים רבות במיצוי כישוריהן בשוק העבודה, אשר בתורו יוצר תלות כלכליתבגבר. אנו דוגלים בהעברת נטל עבודות הבית מן הפרט אל החברה, כלומר חיברות,סוציאליזציה. משמעות הדבר שאנו שואפים להקמתן של רשתות מסובסדות ואיכותיותשל מעונות לטיפול בילדים, מכבסות ציבוריות ומזנונים. המימון להקמתן שלרשתות אלה יגיע מהפקעה של ההון מידי בעלי ההון ומסירתו לניהול ופיקוחדמוקרטי של הפועלים.

פרט ט’

שחרור האיכרים בעולם הסמי-קולוניאלי (“העולם השלישי”)

84. מדוע יש צורך בשחרור האיכרים בעולם הסמי-קולוניאלי?רובםהגדול של האיכרים במדינות סמי-קולוניאליות מחזיק בחלקת אדמה חקלאית קטנהבלבד או שהם חסרי רכוש פרטי לחלוטין. קיים רק מיעוט קטן של ואיכרים השייכיםלמעמד הבינוני ולמעמד העשיר. האיכרים הזעירים והאיכרים חסרי האדמה מנוצליםעל ידי תאגידים חקלאים גדולים (למשל, מונסנטו) ועל ידי הבנקים (באמצעותשיעורי ריבית גבוהים על הלוואות) או על ידי בעלי אדמות גדולים. אנו רואיםבאיכרים הזעירים וחסרי האדמה בעלי ברית חשובים של מעמד העובדים במאבק למעןמהפכה.

85. האם האיכרים הם מעמד מהפכני?כאמור, ככל שהםמוכנים להילחם נגד התאגידים החקלאיים, בעלי האדמות הגדולים, ונגד הבנקיםוהמדינה הקפיטליסטית, הם עשויים להוות בעלי ברית מרכזיים של מעמד הפועליםהמהפכני. אולם, במנותק ממעד הפועלים המהפכני, אין הם מאבקם מסוגל להניחיסודות לחברה מסוג חדש – סוציאליסטי. זאת בניגוד למאבק כולל המתרחש תחתהנהגתו של מעמד הפועלים. בנוסף, לאיכרים יש נטייה לאמץ שאיפות שמרניותואינדיבידואליסטיות הגורמות להם להתמקד בהשגת פיסת אדמה חקלאית לעצמם.

86. מה תציע המהפכה הסוציאליסטית לאיכרים?כשמעמדהעובדים יתפוס את השלטון, הוא ישחרר את האיכרים מעול הבנקים, התאגידיםהחקלאיים ובעלי האדמות הגדולים באופן מיידי. השליטים החדשים יבטלו את כלחובות האיכרים, יפקיעו את רכושם של בעלי האדמות הגדולים, ויחלקו את הקרקעלאיכרים הזעירים וחסרי האדמה כדי שהם יוכלו להשתמש בה למטרות פרודוקטיביות.

87. האם קומוניסטים מעדיפים בעלות פרטית או קולקטיבית על הקרקע?אנורואים בבעלות קולקטיבית על קרקע והקמתן של חוות מדינה גדולות, כצורההיעילה ביותרשל ייצור. אולם אנו מתנגדים בתוקף להפקעתן של אדמות האיכריםהזעירים בניגוד לרצונם (כפי שקרה בברית המועצות תחת סטלין). אנחנו רוציםלשכנע את האיכרים בכדאיותה של בעלות קולקטיבית על קרקע. לכן, הקולקטיביזציהחייבת להיעשות מרצון. כדי לשכנע את האיכרים, אנו דוגלים בהקמת של איגודיאיכרים וולונטאריים ליצירת קואופרטיבים כמו גם חוות המדינה שצוינו לעיל.השאיפה היא שהאיכר שהצטרף לקולקטיביזציה ירוויח יותר ויעבוד פחות והדברישפיע על האיכרים הפרטיים הזעירים.

פרק י’

זכויות מהגרים

88. כיצד פועל דיכוי המהגרים?

(א) מהגרי עבודה מקבלים שכר נמוך יותר מעמיתיהם הילידים עבוראותה העבודה. ההשכלה והכישורים שהם רכשו בארצות המוצא שלהם מוכרים באופןחלקי או שאינם מוכרים כלל בארץ החדשה.

(ב) מהגרי עבודה מתברגים יותר מכפי שיעורם באוכלוסייה הכלליתבשכבות המוחלשות ביותר של מעמד הפועלים. כתוצאה מכך, התנאים הסוציאלייםשלהם גרועים בשיעור ניכר.

(ג) תרבותם ושפתם של המהגרים אינן זוכות להכרה ולשוויון בארץ החדשה.

(ד) מהגרים סובלים מאפליה במישור המשפטי וזכויות האזרח שלהם,לעתים קרובות, מוגבלות בחוק. בנוסף, אין להם זכות הצבעה לבחור אתהפוליטיקאים המכתיבים את גורלם.

(ה) מהגרים נרדפים בידי פשיסטים ושאר גזענים.

(ו) מהגרים סובלים מדיכוי אידיאולוגי, שנאת זרים והשפלה.

89. איך אפשר להיאבק נגד דיכוי מהגרים?אנחנו דוגליםבהקמתה של תנועה מהפכנית של מהגרים. אנחנו בעד האיחוד הקרוב ביותר האפשרישל כל העובדים ומדוכאים. אנו משלבים את המאבק לסוציאליזם עם המאבק לשחרורלאומי וחברתי של המהגרים, כי לא ניתן להפריד את השאלות הללו. בעוד דיכוימהגרים לא יחוסל כל עוד השיטה הקפיטליסטית חיה וקיימת, אנו נלחמים למעןזכויותיהם של מהגרים היום, במיוחד אלה של עובדים ועובדות. קיימת רק שכבהקטנה מאוד של בעלי הון שהם מהגרים ושכבה מעט יותר גדולה של בעלי עסקיםזעירים. מיעוט זה של בעלי הון מהגרים הם גם האויבים שלנו, כי גם הם נצלנים.עם זאת, לעתים קרובות יש למהגרים ממעמד הבורגני-הזעיר השפעה גדולהבמועדוני ועמותות המהגרים. את ההשפעה הזאת עלינו לשבור כדי לזכות בתמיכתםשל מהגרי עבודה לפרספקטיבה סוציאליסטית.

בנוסף, יש הבדלים בין מהגרים ממדינות אימפריאליסטיות ומדינותסמי-קולוניאליות. מהגרים ממדינות אימפריאליסטיות בד”כ חווים הרבה פחותדיכוי בבואם בשערי מדינות אימפריאליסטיות אחרות. אם הם חיים בסמי-קולוניות,יש להם אפילו זכויות יתר באופן חלקי. לעומתם, מהגרים מסמי-קולוניותמדוכאים לאומית ומנוצלים באופן מופרז במדינות האימפריאליסטיות, כשרובםמספקים מקור של כוח עבודה זול. אפילו בסמי-קולוניות נמצאים הם לעתים קרובותבמצב דומה.

90. מה לגבי הזכויות הלשוניות?אנו תומכים בזכותלשימוש בשפת אם במוסדות ציבוריים על ידי כל איש ואישה. אנו תומכים גם בזכותלחינוך בבתי ספר ובאוניברסיטאות בשפת האם. אנחנו דוגלים במתן אפשרות ללמודשפות אחרות בחינם (גם על חשבון שעות עבודה).

91. מה לגבי זכויות תרבותיות ודתיות?אנו תומכיםבזכותם של כל איש ואישה לחבוש כיסוי ראש, לקיים מנהגים, פולחן דתי וכו’.אנו רואים בכך שיקוף של הזהות הלאומית של המהגרים אשר מדוכאת על ידי המדינההאימפריאליסטית. ככל זכות ממה שמכונה “זכויות האדם,” מימושה מותנה בכךשאינו פוגע בזכותו של האחר לעשות כן. אי לכך, אנו מגנים גינוי חריףובמקביל, הן את הכפייה להסיר את כיסויי הראש במוסדות ציבוריים ובמקומותהעבודה מצד הממשלה האימפריאליסטית והן את הכפייה לחבוש אותם מצד השמרניםבקרב המהגרים.

פרק יא

זכויות צעירים ולהט”ב

92. מאילו צורות דיכוי סובלים בני נוער וצעירים?

(א) כעובדים, בני נוער משתכרים פחות ממבוגרים עבור אותה עבודה.

(ב) צעירים ובני נוער תלויים כלכלית בהוריהם.

(ג) כנגד צעירים קיימת אפליה משפטית, במיוחד אם הם מתחת לגיל 18.

(ד) בני נוער וצעירים סובלים יותר מדיכוי מיני, התעללות ואונס.

93. מאילו צורות דיכוי סובלים לסביות, הומוסקסואלים, בי-סקסואלים, טרנסג’נדרים וטרנסקסואלים?

(א) אפליה משפטית, בעיקר בתחום דיני משפחה, אימוץ וכד’.

(ב) הסתה ואלימות מצד ריאקציונרים ופשיסטים.

(ג) התעללות, אלימות מינית וזנות.

(ד) הדרה ודחייה חברתית, חמורה במיוחד דחייה בידי משפחות וניתוק תמיכה כלכלית ורגשית בצעירים.

94. מדוע יש להיאבק למען שוויון זכויות של להט”ב?ראשית,בכל הנוגע לקשת הנטיות והזהויות המיניות הקיימות בקרב מעמד הפועלים, הרישבמסגרת עיקרון אחדות מעמד הפועלים, פגיעה באחד מאתנו היא פגיעה בכולנו,ולא משנה על איזה רקע. שנית, היות שמהפכה סוציאליסטית זקוקה למעמד הפועליםבהנהגת שאר המדוכאים, שיוליך אותם לעבר חברה נטולת דיכוי של אדם כלפי אדם,הרי שמן הראוי שגם קבוצות מדוכאות שאינן שייכות למעמד הפועלים יזכולסולידריות ולהגנה שלנו. זאת, כמובן, כל עוד מאבקם אינו נושא אופי גזעני אויוביל לפגיעה בשכבות מוחלשות, מודרות ומדוכאות אחרות.

95. אומרים שקומוניסטים לא מאמינים באלוהים, האם עלי להפסיק להאמין באלוהים בכדי להיאבק למען קומוניזם?בשום פנים ואופן לא. הקומוניסטים הראשונים המתועדים בהיסטוריה היו מאמיניםבני מאמינים אלפיים שנה לפני המניפסט הקומוניסטי. הדרישה לכפור בקיומו שלאל מעולם לא הופיעה אצל איש מן המייסדים האידיאולוגיים של הזרם המרקסיסטיבקומוניזם. אמת, רבים מהקומוניסטים המהפכניים והלוחמניים ביותר נשענים עלהפילוסופיה המרקסיסטית “המטריאליזם ההיסטורי” וה”מטריאליזם הדיאלקטי”. בתורשכאלה הם אינם מאמינים במציאות שמעבר לחומר, ובכלל זה בקיומו של אל כלשהו.אולם בתור מטריאליסטים, אותנו מעניין יותר מה את/ה חושב/ת על ענייני העולםהזה מאשר על מה שהולך להתרחש ביום הדין או בעולם הבא. מאמינים ודתייםנמצאו, נמצאים ויימצאו בשני צדי המתרס של המאבק המעמדי והיחס שלנו כלפי אדםנובע מן הצד בו בחר במעשיו ולא באמונה המסתתרת בתוך מוחו.

פרק יב

היסטוריה ומסורת קומוניסטית

96. אומרים שמסורת זה עניין בורגני או ריאקציוני. האם זה נכון?האמת היא שלכל מעמד יש המסורות שלו, הערכים שלו, וההיסטוריה שלו. למשל,ההיסטוריה הבורגנית משבחת גנרלים, מלכים, ונצלנים. ההיסטוריה שלנו משבחתמרידות של עבדים, מרידות איכרים, ומהפכות עובדים. לכן, יש גם לנו מסורות,אולם הן מאוד שונות: הבורגנות והבורגנות הזעירה זוכרות הכתרות של מלכים,הקמת אימפריות בידי נצלנים, או חגים דתיים. אנחנו זוכרים התקוממויות גבורהשל מדוכאים או צעדים חשובים אחרים בתולדות השחרור של האנושות.

97. מה הם החגים של מעמד הפועלים?

(א) 15 בינואר – יום המציין את הירצחם של חשובי המהפכנים של המפלגה הקומוניסטית בגרמניה, רוזה לוקסמבורג וקרל ליבקנכט, ברלין, 1919.

(ב) 8 במרץ – יום המאבק הבינלאומי למען שחרור האישה.

(ג) 1 במאי – החג הסוציאליסטי המרכזי, יום המאבק הבינלאומי למען שחרור מעמד הפועלים מעריצות ההון.

(ד) 21 באוגוסט – יום לציון ההתנקשות בחיי המהפכן ליאוןטרוצקי, מנהיג מהפכת אוקטובר ומייסד האינטרנציונל הרביעי, על ידי שליח שלסטלין בשנת 1940.

(ה) 6 בנובמבר – יום השנה למהפכת אוקטובר הסוציאליסטית בשנת 1917 שאורגנה על ידי הבולשביקים בהנהגתם של לנין וטרוצקי.

98. מהם הערכים שעל מהפכנים קומוניסטים לאמץ?

(א) סולידאריות עם כל העניים והמדוכאים, ובמיוחד עניי מעמד הפועלים.

(ב) הכרה בשוויון ערך האדם, התנגדות לגזענות, לאומנות, שוביניזם, סקסיזם וכו’.

(ג) משמעת במאבק למען המהפכה ושחרור המעמד שלנו.

(ד) רווחתה של החברה כולה היא תנאי לרווחתו של היחיד.

(ה) אחדות של כל הפועלים והמדוכאים למען המהפכה.

(ו) צניעות – כי יהירות ושחצנות הן תכונות מעוורות.

(ז) התנזרות מסמים, אלכוהול וחומרי מעוותי תודעה המחלישים אותנו במאבק.

(ח) רוח קולקטיבית, כי אנחנו חזקים יותר כשאנחנו משתפים פעולה עם אחינו ואחיותנו למעמד הפועלים.

(ט) אומץ לב ומוכנות להקרבה במאבק לשחרור האנושות כולה.

(י) חברות (Comradery) – לוחמנות מהפכנית, שוויון זכויותוחובות בין חברים, חברות בארגון מהפכני המקצה לכל חבר וחברה את התפקיד בוהם נחוצים.

99. מיהם הגיבורים של התנועה הקומוניסטית?

קרל מרקס – מייסד הקומוניזם המרקסיסטי והאינטרנציונל הראשון.

פרידריך אנגלס – עמיתו הקרוב ביותר של קרל מרקס ושותף לייסודם של שני האינטרנציונלים הראשונים.

רוזה לקוסמבורג – יהודיה ילידת פולין, לוחמת למען סוציאליזם מהפכני, נרצחה בשנת 1919.

קרל ליבקנכט – סוציאליסט גרמני, לוחם אנטי-אימפריאליסטי במהלך מלחמת העולם הראשונה, נרצח בשנת 1919.

קלרה צטקין – מייסדת תנועת הנשים למען סוציאליזם ויוזמת יום האישה הבינלאומי.

לריסה רייזר – פעלה כמרגלת ולוחמת אמיצה במלחמת האזרחים הרוסית.

אלכסנדרה קולונטאי – מנהיגה של תנועת הנשים למען הקומוניזם ברוסיה, שרת הממשלה הראשונה בעולם.

ולדימיר איליץ’ לנין – מייסד הזרם הבולשביקי של המרקסיזם והאינטרנציונל השלישי, מנהיג מהפכת אוקטובר.

ליאון טרוצקי – מייסד האינטרנציונל הרביעי, מנהיג מהפכת אוקטובר לצד לנין, נרצח בשנת 1940.

100. מהם סמלי התנועה הקומוניסטית?

פטיש ומגל – מייצגים את הברית של מעמד העובדים והאיכרים בדרךלסוציאליזם וקומוניזם. ה-RCIT, ארגון הגג שלנו, שם את הספרה “5″ מעל הפטישוהמגל כדי להביע את קריאתנו לבנייה של האינטרנציונל החמישי.

כוכב מחומש אדום – מייצג את האיחוד של כל העובדים והעובדות בחמש היבשות. הכוכב האדום יצביע על הדרך לסוציאליזם עבור תנועת העובדים.

הדגל האדום – סמל השחרור וההתנגדות מאז ימי ביניים. תנועת העובדים אימצה דגל זה והאינטרנציונל השני השתמש בו כסמלה.

הצבע אדום – צבע של התנגדות, דם, חופש, תשוקת האהבה וסוציאליזם.

שיר האינטרנציונל – זהו ההמנון של האינטרנציונל הסוציאליסטי. הוא תורגם ליותר מ-100 שפות.

הצדעה באגרוף שמאלי קפוץ – זוהי ההצדעה הקומוניסטית.

 

Préparé par Johannes Wiener

 

Publié par la Courante Communiste Révolutionnaire International-CCRI

 

 

 

Contenu

 

 

I. Fondements économiques de la Société

 

II. La classe ouvrière et le socialisme

 

III. La lutte contre l'impérialisme

 

IV. Le Parti révolutionnaire

 

V. Ennemis de la classe ouvrière

 

VI. Les ennemis dans les rangs du mouvement ouvrier

 

VII. Les syndicats

 

VIII. Libération des femmes

 

IX. La question agraire et la libération de le Monde semi-colonial

 

X. Pour les droits des immigrants!

 

XI. Pour les droits des jeunes et des homosexuels!

 

XII. Notre histoire et nos traditions

 

 

 

* * * * *

 

 

 

 

I. Les fondements économiques de la société

 

 

 

1. Qu'est-ce qu'une société?

 

Une société est un groupe de gens qui sont liés les uns aux autres par le travail et l'échange de produits du travail. En d'autres termes, il s'agit d'un système similaire à, par exemple, la société comme États-Unis, ou les anciens Grecs, etc.

 

 

 

2. Qu'est-ce que la production?

 

La production est la transformation des matières premières dans les produits par le travail humain, comme le tournage du minerai de fer en fer, ou la récolte de pommes, coupe de cheveux, etc. La production peut comporter plusieurs étapes. Par exemple, le minerai de fer est converti en fer, le composant principal de l'acier, qui est finalement utilisé pour la fabrication de ponts en acier.

 

 

 

3. Quels sont les moyens de production?

 

Sont les outils que les gens utilisent pour produire - cela peut être un simple marteau ou une usine robotique contrôlée par ordinateur. (Certains moyens de production importants dans le monde d'aujourd'hui sont les usines, les chemins de fer, les ports, les mines, les sociétés de médias, les banques, etc.)

 

 

 

4. Quelles sont les forces productives d'une société?

 

Sont tous les moyens de production d'une société, y compris la main-d'œuvre entière et toutes les connaissances combinées de ces masses de travailleurs. L'état des forces productives d'une société est un indicateur du degré de développement d'une société. Par conséquent, les forces productives de la société constituent la base économique de la société.

 

 

 

5. Qu'est-ce que l'exploitation?

 

L'exploitation est le fait que quelqu'un qui vit du travail d'une ou plusieurs personnes. L'exploitation se produit lorsque quelqu'un travaille pour d'autre et produit plus que ce qu'il ou elle est payée. Toute valeur produite au-delà de ce que le travailleur reçoit comme salaire est appelé plus-value. L'exploration vise à acquérir autant de valeur ajoutée possible à l’explorateur.

 

 

 

6. Qu'est-ce qu'une classe sociale?

 

Une classe sociale est un groupe de personnes qui est lié aux moyens de production par un particulière relation de proprieté. Les types de classes peuvent être les suivants:

 

a) classe exploiteuse - les personnes qui possèdent les moyens de production et vivent par le travail des autres.

 

b) classe intermédiaire - les personnes qui possèdent les moyens de production, mais font le travail de production eux-mêmes et qui n'exploitent pas le travail des autres.

 

c) classe exploitée - Les personnes qui ne possèdent pas les moyens de production et travail pour les autres.

 

De plus, il y a des éléments dans la société ( la bureaucratie, les salariés de la classe moyenne, etc.) qui ne constituent pas une classe en soi, mais sont, cependant, une partie nécessaire d'une société où l'exploitation est utilisée pour produire.

 

 

 

7. Qu'est-ce qu'un Etat?

 

 Un état est un outil qui permet une classe d'explorer une autre classe. Au début, les États se composaient essentiellement de personnes armées (l’ armée, la police). Au fil du temps, les États sont devenus plus complexes avec l'ajout d'un juge, un appareil administratif et les différentes formes de pouvoir politique (par exemple par la royauté, pour les propriétaires, les parlements, etc.), ce qui se concfetise comme gouvernement d’État. De même, le système d'éducation fait partie de l'appareil d'Etat, elle sert à éduquer les gens dans l'interêt d’état.

 

 

 

8. Quelle est la lutte des classes?

 

La lutte des classes est le conflit entre deux classes qui ont des intérêts contradictoires. La lutte des classes existe dans les sociétés humaines depuis l'émergence des classes, avec le développement des premières civilisations. La lutte des classes a déterminé le cours de l'histoire humaine.

 

 

 

9. Quelles sont les différentes formes de la lutte des classes?

 

a) La lutte des classes du type économique - une classe, ou une partie, vise à améliorer leur situation économique. Par exemple, les hommes et les femmes employées par une entreprise font grève pour des salaires plus élevés ou les entreprises réduisent les salaires pour plus de leurs profits.

 

b) La lutte politique des classe - une classe ou une partie de celui-ci, luttant pour une plus grande influence politique. Par exemple, par des élections ou la guerre. La plus haute forme de lutte de classe politique est la révolution.

 

c) Lutte idéologique de la classe - une classe ou une partie de celui-ci, luttant pour diffuser des idées qui correspondent à leurs intérêts. Cela peut prendre la forme d'une conversation, d’écrivant ,des articles ou des livres, l'agitation de la rue (rassemblements), réunions publiques, la production de publications, ou par les médias électroniques.

 

Toutes les formes de lutte des classes sont étroitement liés et mélangés. Une grève pour améliorer la situation économique des hommes et des femmes qui travaillent peuvent être pris en charge par la lutte des classes idéologique - réunions publiques, des rassemblements de rue et des pamphlets. Une grève réussie pourrait conduire à des changements majeurs dans la conscience des travailleurs, par exemple, la façon dont ils pensent relatives à l'exploitation ou renforcer sa puissance combative dans le domaine politique et syndical.

 

 

 

10. Dans quelles directions la lutte des classes se développe?

 

a) Il y a une lutte des classes d’en haut : Ceci est la lutte des exploiteurs contre les exploités.

 

b) Il y a une lutte des classes d’en bas: Ceci est la lutte des exploités contre leurs exploiteurs.

 

 

 

11. Quels sont les systèmes sociaux qui ont existé à travers l'histoire, et comment ils diffèrent?

 

a) Le communisme primitif: comme dans la société tribale africaine. Dans ce système, il n'y a pas de propriété privée et pas de classes sociales; il y a une grande pauvreté et retard sociaux.

 

b) La société esclavagiste, comme dans la Rome antique. Dans ce système, les producteurs sont des esclaves, et qui ils sont esclaves aux propriétaires de biens qu'ils travaillent.

 

c) Féodalisme: Comme en Europe au Moyen Age. Dans ce système, de nombreux serfs productuers doivent travailler un petit morceau de terre aux aristocrates féodaux.

 

d) Le mode de production asiatique: La bureaucratie est centralisée avec une dynastie royale qui est la caste supérieure et propriétaire foncier, gouverné le pays dans les villes principales et explore les paysans et les artisans.

 

e) Le capitalisme: le système qui existe aujourd'hui presque partout dans le monde. Les hommes et les travailleuses sont qui doivent travailler pour le profit des capitalistes. Les moyens de production n'appartiennent pas aux travailleurs, à l'exception de leur force de travail.

 

f) Le gouvernement de la classe ouvrière: telle qu'elle existait en Russie dans les premières années après la Révolution d'Octobre en 1917. Les travailleurs et les femmes dirigent le pays avec les paysans pauvres. Ils travaillent pour leurs propres intérêts

 

g) Le gouvernement de la bureaucratie: tel qu'il existait en Union Soviétique après que Staline prit le pouvoir en Europe de l'Est et en Chine après la Deuxième Guerre mondiale. Le travailleur travaille pour les privilèges de la bureaucratie et n'a pas de pouvoir politique. Dans le même temps, le capitalisme a été aboli.

 

Ces systèmes sont marqués par plusieurs époques. Par exemple, la époque du déclin du capitalisme est appelée l'impérialisme.

 

 

 

12. Il y aura toujours la lutte des classes dans une société de classe?

 

Oui. Il y a Souvent la lutte des classes sous la surface, où on ne peux pas voir à première vue. Cependant, il y a des moments où les intérêts des classes entreraient en conflit ouvertement, avec plus ou moins d'intensité. La lutte des classes peut être divisée en différentes périodes, ainsi que le développement économique en étapes distinctes.

 

 

 

 

 

13. Comment fonctionne le capitalisme?

 

Le capitalisme est basé sur l'exploitation de la classe ouvrière par les capitalistes. L'expropriation d'une plus-value substantielle est la base de la domination économique et politique de la classe ouvrière. Les groupes les plus puissants de la classe capitaliste sont les grandes entreprises et les sociétés financières. Grâce à leur influence économique, ils contrôlent les couches supérieures des partis politiques, de la police, des tribunaux, des médias et du système éducatif. Le capitalisme peut exister sous diverses formes de contrôle politique, qu'il s'agisse de républiques parlementaires, de dictatures militaires ou de régimes fascistes.

 

 

 

14. Quelles sont les principales classes sous capitalisme?

 

A) La classe capitaliste possède les principaux moyens de production (sociétés, banques, médias, etc.) et exploite la plus-value produite par leurs travailleurs pour accumuler d'énormes profits. Grâce à sa force économique et son influence, cette classe contrôle l'état, le parlement, l'armée et les médias.

 

B) La petite bourgeoisie et la classe moyenne possèdent en partie les moyens de production et, par conséquent, elles ne sont pas elles-mêmes exploitées. Dans les pays riches impérialistes, ils forment généralement un pilier important de la société, soutenant la classe capitaliste. Les membres de ces classes ou strates vivent par leur propre travail et comprennent, par exemple, des paysans plus riches, des cadres intermédiaires, des juristes privés et des policiers. Dans les pays les plus pauvres, habituellement semi-coloniaux, les paysans les plus pauvres et les couches semi-prolétariennes (urbaines pauvres) vivent dans des conditions terribles. Par conséquent, ces derniers groupes sont un allié important pour la classe ouvrière dans la lutte pour la libération.

 

C) La classe ouvrière ne possède aucun moyen de production et travaille ainsi pour le profit des capitalistes. Les chômeurs temporaires font également partie de la classe ouvrière.

 

D) Le lumpenproletariat est une très petite couche qui ne participe pas à la production (par exemple, les criminels, les sans-abris de longue date).

 

 

 

II. La classe ouvrière et le socialisme

 

 

 

15. Pourquoi la classe ouvrière est-elle une classe spéciale et révolutionnaire?

 

Comme mentionné précédemment, la classe ouvrière est l'une des principales classes du capitalisme. En tant que travailleurs salariés qui réalisent une production réelle, la classe ouvrière crée la base de l'économie mondiale capitaliste. Il s'agit d'une classe uniforme et globale qui existe à travers les frontières nationales et qui partage un intérêt commun: la construction d'un nouveau système qui existera au bénéfice des travailleurs eux-mêmes et non des capitalistes. Pour ce faire, la classe ouvrière doit renverser la classe capitaliste dominante en tant que telle. En outre, la classe ouvrière est la première classe dans l'histoire de l'humanité qui s'intéresse à l'abolition de toute forme de règlemente de classe. En d'autres termes, il appartient à la classe ouvrière de mettre fin à la domination d'une classe par autre classe.

 

 

 

16. Qu'est-ce que le socialisme?

 

Le socialisme est un système selon lequel les classes n'existent plus. Cependant, pour réaliser le fléchissement et la disparition réels des classes, une longue phase de transition sera nécessaire. Sous le socialisme, l'économie sert toute l'humanité de façon égale et l'oppression d'une personne par une autre sous la forme de l'état est abolie. Le socialisme s'accompagnera d'un développement rapide de l'économie et de la culture car, pour la première fois dans l'histoire de l'humanité, la majorité des gens vont vraiment travailler pour eux-mêmes. Le socialisme mettra en œuvre le principe «De chacun selon sa capacité, chacun selon ses besoins».

 

 

 

17. Comment pouvons-nous accéder au socialisme?

 

Le socialisme est une société sans classes qui ne peut être introduite que par la classe ouvrière. Les plus grands ennemis du socialisme sont les grands propriétaires, c'est-à-dire, la classe capitaliste. En tant que transition vers le socialisme, la classe ouvrière doit promouvoir une révolution qui amènera cette classe au pouvoir. L'ancien appareil d'État capitaliste doit être brisé. La classe ouvrière besoin de son propre état pour empêcher la classe capitaliste de revenir au pouvoir. Selon la règle de la classe ouvrière, les principaux moyens de production doivent passer à la propriété collective des travailleurs qui planifient l'activité économique de la société en fonction de leurs besoins.

 

 

 

18. Qu'arrive-t-il à l'état sur la voie du socialisme?

 

Lorsque la révolution s'est répandue dans une grande partie du monde, la résistance des exploiteurs diminuera graduellement. Dans cette réalité, l'État sera de moins en moins nécessaire en tant que source d'oppression, et deviendra de plus en plus un outil d'administration. De cette façon, l'état deviendra moins d'un état dans le sens classique (c'est-à-dire un outil pour l'oppression d'une classe par un autre). Ainsi, l'État va progressivement s'évanouir, car les travailleurs n'ont aucun intérêt pour leur maintenance.

 

 

 

19. Pourquoi le socialisme n'a-t-il pas été atteint en Union Soviétique, au Bloc de l'Est et en Chine?

 

Le socialisme est un système qui ne peut être mis en œuvre qu'au niveau mondial. Dans l'état stalinien, l'oppression et la surveillance du peuple ont augmenté. Au lieu de s'évanouir, l'état devint plus fort et plus enraciné. Il a été caractérisé par la règle de la bureaucratie de l'appareil d'État et par le parti qui contrôlait cette bureaucratie, plutôt que par la classe ouvrière en alliance avec les paysans pauvres.

 

 

 

20. Ce développement était-il inévitable?

 

Non, pas du tout! La classe ouvrière a pris le pouvoir en Russie avec la Révolution d'Octobre en 1917. Mais depuis que la révolution ne s'est pas propagée assez rapidement, la bureaucratie conduite par Staline a gagné le pouvoir après la mort de Lénine en 1924 et a aboli la démocratie ouvrière. Mais ce n'était pas inévitable. Si la révolution aurait triomphé dans plusieurs pays ou même dans toute l'Europe occidentale, le stalinisme n'aurait jamais été développé.

 

 

 

21. À quoi peut faire la classe ouvrière afin qu'un tel développement ne se reproduise pas?

 

La CCRI considère une leçon importante que les institutions des masses - les conseils populaire- doivent être à la base de la nouvelle société. Les conseils fonctionnent comme suit: les travailleurs d'une usine (ou dans un quartier, un village ou une école) discutent des questions importantes de la vie sociale et élisent des représentants lors de réunions publiques. Ces représentants sont les délégués du conseil. Ils ne doivent pas avoir de privilèges et doivent Perdre les prérogatives en tout temps. Il est également important de répandre la révolution dans d'autres pays et continents dès que possible. Mais la leçon la plus importante est que la classe ouvrière doit créer un parti révolutionnaire international qui, avec le temps, peut diriger les ouvriers et opprimés dans la lutte et organiser la révolution.

 

 

 

22. Est-il possible d'introduire le socialisme par les élections ou le parlement?

 

Non. Même si nous jouions selon les règles de la démocratie bourgeoise, c'est-à-dire, du parlement, des exploiteurs et des patrons, qui contrôlent la démocratie bourgeoise, ne le font pas eux-mêmes. Lorsque nous, les hommes et les femmes qui travaillons, nous devenons trop dangereux pour eux, ils sont très heureux de libérer l'armée ou les fascistes pour agir contre nous (par exemple, en remplaçant le parlement par une dictature militaire). Il y a de nombreux exemples dans lesquels les exploiteurs ont renversé les élections démocratiques bourgeoises parce que les opprimés étaient trop forts (par exemple, l'Autriche et l'Allemagne en 1933, l'Espagne en 1936, la Grèce en 1967, le Chili en 1973, la Turquie en 1980, le Venezuela en 2002, le Honduras en 2009, Mali en 2012).

 

 

 

23. Pourquoi une révolution ne peut-elle pas être pacifique?

 

Dans l'histoire, la classe exploitante a toujours utilisé les forces armées de son appareil d'État pour lutter contre les changements sociaux radicaux, car un tel changement signifierait qu'ils perdraient leurs privilèges. Ils font tout leur possible pour continuer à vivre de l'exploitation. Pour eux, Ils souhaitent seulement que nous hommes et femmes travaillions pour leurs profits. Ils n'ont aucun problème pour nous permettre de se faire tuer en masse si nous menacons leur règle. Pour prendre un exemple récent, regardez la révolution arabe depuis 2011: les manifestations pacifiques ont entraîné la mort de nombreux manifestants non armés et l'emprisonnement et la torture d'autres personnes. Il s'ensuit que les masses de travailleurs et d'opprimés auront une chance réelle de se battre pour leur liberté et leur vie en organisant un soulèvement armé.

 

 

 

24. Qu'est-ce que l'expropriation?

 

L'expropriation est l'enlèvement des moyens de production et la richesse des capitalistes qui suivent la révolution. Ces ressources seront transférées aux mains des travailleurs et de leur état et utilisées selon les besoins de l'ensemble de la société. Il se peut aussi que certains de la classe capitaliste soient expropriés avant la révolution ou à la révolution sur la route. (À partir de cela, nous maintenons notre slogan «Expropriation des super-riches!») Il n'y a pas de compensation pour l'expropriation. L'expropriation totale n'est possible qu'après la révolution.

 

 

 

25. Qu'est-ce que le marxisme?

 

Le marxisme est la science qui explique la base matérielle de la société humaine et fournit la perspective par laquelle nous pouvons réaliser le socialisme. Le marxisme a été fondé par Karl Marx (d'où le nom) et est activement au service des opprimés en leur donnant les outils pour construire un nouveau monde.

 

 

 

III. La lutte contre l'impérialisme

 

 

 

26. Quels sont les différents types de pays?

 

a) Les pays impérialistes: les pays d'Amérique du Nord, d'Europe occidentale, Chine, Russie, Japon et Australie. Ce sont des pays capitalistes. Ils oppriment d'autres pays et les exploitent économiquement.

 

b) Les pays semi-coloniaux: ils sont des pays d'Amérique du Sud et d'Amérique centrale, Afrique, Europe de l'Est, Sud, Sud-Est, Ouest et Asie centrale. Ce sont aussi des pays capitalistes. En même temps qu'ils ont une indépendance politique formelle, ils sont exploités économiquement par la classe dirigeante des pays impérialistes (on appelle cette superexploration) et sont donc politiquement dominés par ce dernier.

 

c) Les pays coloniaux: seulement quelques-uns de ceux qui existent encore, comme la Guyane française, les îles Malvinas / Falkland, Porto Rico, ainsi que les pays directement occupés par l'impérialisme comme l'Afghanistan. Ce sont aussi des pays capitalistes. Ils sont directement occupés et administrés par des puissances impérialistes et sont donc surexploités économiquement aussi.

 

d) L’État ouvrier dégénérés: actuellement, c'est, par exemple, la Corée du Nord. Ce sont les pays où l'économie bureaucratique planifiée existe parallèlement à une dictature d'un seul parti, ces pays peuvent facilement entrer en conflit avec l'impérialisme.

 

e) L’État ouvrier révolutionnaire: l'Union soviétique 1917-1923 était ce type de pays. Ces pays sont caractérisés par une économie conçue pour servir les intérêts de la classe ouvrière. L'état ouvrier est le point de départ de la révolution mondiale et, pour cette raison, c'est un ennemi juré de l'impérialisme.

 

 

 

27. Qu'est-ce que l'impérialisme?

 

L'impérialisme est le capitalisme au moment de sa décadence. Sous l'impérialisme, deux sortes de conflits majeurs apparaissent: le conflit entre la classe ouvrière et la classe capitaliste et le conflit entre nations opprimées et oppresseuses. L'ère de l'impérialisme se caractérise en même temps par des révolutions et des guerres, au cours desquelles les Grandes Puissances et leurs grandes entreprises transnationales luttent continuellement entre elles pour la domination économique et politique des pays non-impérialistes et des régions entières. Avec l'impérialisme, il y a deux possibilités: ou la classe ouvrière aura le pouvoir ou l'humanité s'eplongera dans la barbarie.

 

 

 

28. Quelle est la question nationale?

 

Les États-nations modernes sont apparus à l'ère du capitalisme. Dans la plupart des pays impérialistes, la question nationale a été résolue par la classe capitaliste (les exceptions sont par exemple, l'Irlande du Nord ou le Pays Basque). Dans les nations opprimées, la question nationale joue encore un rôle important, parce que ces pays sont encore exploités et opprimés par l'impérialisme. L'oppression nationale peut être pratiquée par les pays impérialistes, ou plutôt par les classes dominantes capitalistes des pays semi-coloniaux. Par le droit de l'autodétermination nationale, la CCRI comprend qu'une nation ne devrait pas être opprimée et exploitée par une autre nation, qui a le droit de former son propre État, afin que ses gens aient le droit de parler leur langue maternelle et de vivre leur culture. Il existe également des éléments de la question nationale impliqués dans l'oppression des immigrants.

 

 

 

29. Qu'est-ce que la guerre?

 

La guerre est la continuation de la politique par d'autres moyens. Pendant les guerres, une classe tente d'atteindre ses objectifs politiques par la violence. Par exemple, dans la guerre du Viêt Nam dans les années 1960 et au début des années 1970, les capitalistes américains ont tenté de sécuriser leur position dominante en Asie de l'Est, ce qui a essayé de briser la résistance des travailleurs et des paysans au Vietnam. De même, l'impérialisme américain occupe l'Afghanistan, alors que l'impérialisme de l'UE envoie des forces au Mali. Les guerres et les occupations impérialistes s'efforcent d'assurer à la fois leurs intérêts géopolitiques et leur contrôle sur le pétrole et d'autres ressources. Pour ce faire, ils essaient d'écraser la résistance anti-impérialiste.

 

 

 

30. Quels sont les différents types de guerres?

 

a) Les guerres impérialistes- impliquent la lutte de plusieurs ou deux pays oppresseurs (impérialistes) les uns contre les autres. Le but de chaque côté est de prendre le contrôle du monde autant que possible et de le diviser entre eux (par exemple, la Première Guerre mondiale et la Seconde Guerre mondiale, sauf dans le cas de l'Union soviétique).

 

b) Les guerres de libération nationale - impliquent la lutte d'un pays opprimé contre un pays oppresseur. Même si le pays opprimé est conduit dans une telle guerre par les forces bourgeoises, ele continue d’ètre une guerre juste parce que l'objectif est d'éliminer l'oppression nationale.

 

c) Les guerres révolutionnaires - impliquent la lutte d'un État dans lequel la classe ouvrière a déjà pris le pouvoir, contre un pays capitaliste. L'objectif d'une telle guerre est de libérer la classe ouvrière et les opprimés et de répandre la révolution mondiale.

 

d) Les guerres civiles - impliquent la lutte entre différentes classes, groupes ou sections de classes dans un seul pays. Dans les guerres civiles, le côté communiste est avec les masses de la classe ouvrière et les opprimés contre les exploiteurs et leurs laquais.

 

 

 

31. En quoi les communistes devraient-ils prendre en compte différents types de guerres?

 

a) Les communistes dans les pays impérialistes s'opposent toujours aux guerres menées par leur propre pays, peu importe contre qui. En cas de guerre, les communistes appellent à la défaite du «leur propre» pays, ainsi en même temps défendre la fraternisation entre les soldats des côtés en conflit.

 

b) Les communistes des pays coloniaux et semi-coloniaux défendent leur pays contre l'impérialisme. Mais ils affirment que de telles guerres justes doivent être transformées en guerres révolutionnaires menées par la classe ouvrière. Dans les guerres réactionnaires entre deux pays capitalistes semi-coloniaux , les communistes des deux côtés défendent la défaite de leur propre pays. Dans une guerre civile réactionnaire de «leur» classe dirigeante contre une minorité nationale opprimée, ils appellent à la victoire de la nation opprimée et à la défaite de la classe dirigeante.

 

c) Les communistes défendent les pays dans lesquels le capitalisme a déjà été aboli (les États ouvriers) contre leurs ennemis capitalistes. Ils expliquent aux soldats de l'armée capitaliste dont leur véritable ennemi n'est pas l'état ouvrier, mais leur propre classe dirigeante chez eux.

 

 

 

32. Les communistes doivent-ils rejoindre les armées bourgeoises?

 

Oui et non. S'il y a une obligation légale de rejoindre l'armée (recrutement), alors, en général, la CCRI appelle les communistes à entrer dans l'armée bourgeoise. À ce moment, nous apprenons des compétences militaires parce que, tôt ou tard, nous allons nous opposer aux exploiteurs. Tandis que on sers dans une armée bourgeoise, nous nous battons dans les coulisses des droits des soldats ordinaires, contre la guerre impérialiste, contre la caste des officiers et pour les conseils des soldats. En cas de recrutement, nous refusons de faire un service public alternatif ou d’essayer d'éviter le service militaire. Si le service militaire obligatoire n'existe pas, nous disons que l'entrée dans l'armée n'est pas obligatoire pour les communistes.

 

 

 

33. Quel genre d'armée voulons-nous?

 

Nous défendons une Armée Rouge qui sert exclusivement notre classe et lutte contre l'impérialisme et contre les exploiteurs capitalistes. Dans une telle armée, il y aura une participation démocratique maximale (pourvu que la situation militaire le permette). Dans une telle armée, il n'y aura aucun privilège pour les communistes ou les officiers!

 

 

 

34. Quelle est notre position sur la lutte des nations pour l'indépendance?

 

Si la majorité d'un peuple d'une région veut créer un État distinct, nous soutenons leur lutte. Mais la CCRI ne défendre pas qu'un tel état soit capitaliste, mais qu'il est fondé sur une base socialiste, c'est-à-dire, sous la domination de la classe ouvrière et de la paysannerie. Par exemple, des combats des Kurdes, des Palestiniens, des Tchétchènes, des Tamouls, des Cachemire, des Baloches et des Tibétains sont des luttes légitimes pour l'indépendance d'aujourd'hui.

 

 

 

35. Pourquoi sommes-nous ennemis de l'impérialisme?

 

Parce que l'impérialisme est l'ennemi principal de la classe ouvrière dans le monde d'aujourd'hui. Il supprime non seulement la classe ouvrière, mais aussi la majorité absolue des personnes qui travaillent sur la terre.

 

 

 

36. Qu'est-ce que l'internationalisme?

 

L'internationalisme signifie que nous, en tant que travailleurs et travailleuses, comprenons que nous faisons partie d'une classe mondiale avec un objectif commun. Cela signifie que pour nous, peu importe la couleur de la peau ou l'origine éthique de nos frères et sœurs. "Notre patrie" est notre classe mondiale. Nous aidons tous les travailleurs et les opprimés dans leur lutte pour la libération - selon la situation - avec des actions de solidarité, de résolutions, de dons, d'actions, de grèves ou même d'armes. L'internationalisme signifie aussi que nous exprimons notre solidarité avec la lutte des peuples opprimés.

 

 

 

37. Qu'est-ce que la révolution démocratique?

 

Dans la plupart des pays du monde (en Amérique du Sud, en Afrique, en Asie et en Europe de l'Est), de nombreux droits fondamentaux démocratiques et nationaux n'ont pas encore été gagnés. Les tâches de la révolution démocratique sont les suivantes:

 

* Mise en œuvre de plein droit démocratique (p. Ex. Liberté d'expression, liberté de la presse, liberté de circulation, égalité des droits des femmes et des minorités nationales ou religieuses)

 

* Mettre en œuvre une réforme foncière globale (redistribution des terres des grands propriétaires terriens aux paysans pauvres et sans terre)

 

* La libération nationale de l'oppression et de l'exploitation par les nations oppressives et par l'impérialisme

 

La révolution arabe, dans laquelle les masses se sont battues depuis 2011 contre les dictatures en Tunisie, en Egypte, en Libye, au Yémen, en Syrie, etc., est un véritable exemple de révolution démocratique.

 

 

 

38. Quelle est la révolution permanente?

 

La révolution permanente signifie atteindre les objectifs de la révolution démocratique, sous la direction et la domination de la classe ouvrière. En fait, c'est la seule façon de réussir la révolution démocratique, car les capitalistes des nations opprimées sont très faibles et préfèrent unir leurs forces à l'impérialisme que de s'acquitter de leurs responsabilités historiques. Il appartient donc à la classe ouvrière des nations opprimées d'avancer la révolution démocratique en faisant une révolution socialiste, c'est-à-dire, combiner les objectifs de la révolution démocratique nationale et les objectifs sociaux de la classe ouvrière.

 

 

 

39. Qui sont les alliés de la classe ouvrière dans les colonies et les demi-colonies?

 

Les alliés les plus proches de la classe ouvrière sont les paysans pauvres ou sans terre et les pauvres urbains (commerçants pauvres, habitants des bidonvilles, etc.). Ces couches doivent être gagnées pour que la révolution réussisse.

 

Dans un large mouvement populaire, il est également possible de gagner temporairement les paysans de la classe moyenne et les classes moyennes urbaines vers le côté de la révolution. Mais l'objectif principal est de neutraliser ces couches afin qu'elles ne soient pas du côté des capitalistes.

 

Si la classe capitaliste d'un pays colonial ou semi-colonial entre en conflit avec les forces impérialistes, il est concevable que la classe ouvrière puisse entreprendre des actions ou des pratiques militaires avec elle. Cependant, une telle alliance, si cela se produit, sera très fragile et de courte durée.

 

 

 

40. Comment lutter contre la destruction de notre environnement?

 

Le capitalisme et son économie ne fonctionnent pas pour le bénéfice des peuples, mais pour le profit des capitalistes. L'environnement se détériore rapidement, donc nous sommes - la classe ouvrière - que nous devons empêcher la destruction de notre planète. La CCRI appelle à l'abolition de l'énergie nucléaire et au développement des énergies renouvelables sous le contrôle des hommes et des femmes travailleurs assistés par des experts dans lesquels notre classe peut faire confiance. Les transports publiques doivent être élargis, les travailleurs employés dans les industries polluantes doivent être formés, ne pas être licenciés.

 

 

 

IV. Le Parti Révolutionnaire

 

 

 

41. Pourquoi la classe ouvrière a-t-elle besoin d'un parti révolutionnaire?

 

La classe ouvrière est la seule classe révolutionnaire dans la société d'aujourd'hui. En tant que tel, il lutte contre un ennemi très fort qui a une énorme expérience pratique ainsi qu'une supériorité militaire et organisationnelle. Pour vaincre un ennemi aussi puissant, la classe capitaliste, les secteurs les plus avancés de la classe ouvrière doivent s'organiser et s'unir politiquement comme un parti révolutionnaire pour diriger la classe ouvrière dans la révolution.

 

 

 

42. Quelle est la relation entre les communistes et la classe ouvrière?

 

Notre programme est une expression des intérêts de la classe ouvrière. C'est une boussole pour notre classe d'obtenir la victoire. En tant que communistes, nous nous efforçons de forger un leadership révolutionnaire parmi la classe ouvrière et d'essayer de convaincre beaucoup de travailleurs et travailleuses que notre idée est possible. Nous rejetons la violence, la coercition et l'oppression dans notre propre classe. Nous voulons commencer la révolution seulement lorsque la plupart de nos soeurs et nos frères le soutiennent. En tant que communistes, nous sommes toujours du côté des couches les plus opprimées de la société, et nous luttons constamment pour faire preuve de solidarité de classe.

 

 

 

43. Pourquoi avons-nous besoin d'un parti international?

 

Le capitalisme est un système mondial, et la classe capitaliste coordonne son activité politique et économique à l'échelle internationale. La classe ouvrière est une classe internationale, qui ne devrait pas être divisée selon les lignes nationales. Notre patrie est le monde entier. Nous avons besoin d'une stratégie mondiale, d'un plan de combat mondial pour provoquer une révolution mondiale. Cela exige, un parti mondial international!

 

 

 

44. Y a-t-il déjà eu des partis internationales de la classe ouvrière?

 

Oui, il y a eu jusqu'à présent quatre partis internationaux (les partis du monde ouvrier). Ils ont beaucoup gagné et ont acquis une grande expérience pour notre lutte révolutionnaire. Mais à la fin, tous ont échoué, ont été trahis ou désintégrés.

 

La Première Internationale a été fondée par Marx et Engels en 1864, et a été dissoute en 1876.

 

La Deuxième Internationale (également connue sous le nom d'International Socialiste) a été fondée en 1889, a été active en tant qu'International révolutionnaire jusqu'au début de la Première Guerre mondiale en 1914. Elle s'est ensuite dissoute et a été fondée comme l'Internationale Socialiste, formellement existe aujourd'hui.

 

La Troisième Internationale (également connue sous le nom d'Internationale Communiste) a été fondée en 1919 par Lénine. Cette Internationale a été créée en fonction de l'expérience de la Révolution d'Octobre (Russia 1917), qui a créé l'Union soviétique. Cette Internationale a été trahie par Staline qui a expulsé et tué plusieurs de ses membres révolutionnaires. Il a été dissous par Staline en 1943.

 

La Quatrième Internationale (également connue sous le nom de International Trotskyist) a été fondée en 1938 par Leon Trotsky. Ce parti a été violemment attaqué et persécuté par des fascistes, des staliniens et des "démocrates" bourgeois. À la fin des années 1940, la Quatrième Internationale s'est adaptée au stalinisme, à la social-démocratie et au nationalisme petit-bourgeois. Elle s'est dissoute en 1953.

 

 

 

45. Pourquoi sommes-nous pour la fondation de la Cinquième Internationale?

 

Jusqu'à présent, toutes les autres organisations internationales ont échoué et n'ont pas rempli leur mission historique. Mais la classe ouvrière a besoin d'un leadership international révolutionnaire!

 

 

 

46. Qu'est-ce que le centralisme démocratique?

 

Le centralisme démocratique est un principe fondamental pour les organisations et les partis révolutionnaires. Cela implique la participation maximale des membres de l'organisation et parti dans la détermination politique du parti. Une fois que la politique est démocratiquement établie, tous les membres doivent aider à la mise en œuvre des décisions, en effectuant un travail politique approprié. Les membres élisent un leader sensible qui a le pouvoir de prendre des décisions jusqu'à la prochaine conférence. Le but de la participation n'est pas un objectif en soi, mais c'est un moyen de prendre l'organisation sur la bonne voie! Selon la situation de la lutte des classes, le centralisme démocratique prend différentes formes.

 

 

 

V. Ennemis de la classe ouvrière

 

 

 

47. Que signifions-nous par "réactionnaire"?

 

Le mot «réactionnaire» vient du latin signifiant «en arrière». Le terme réactionnaire est donné à tout ce qui représente une régression vers la société ou notre classe.

 

 

 

48. Qu'est-ce que le fascisme?

 

Le fascisme est un mouvement d'extrême droite qui attaque agressivement les immigrants, les minorités (p. Ex. Juifs, les Tsiganes) et les membres du mouvement ouvrier. Le fascisme vise à remplacer la république démocratique bourgeoise par un règne de terreur ouvert pour écraser toutes les organisations de la classe ouvrière. Les fascistes ne peuvent prendre le pouvoir que si les capitalistes souhaitent les utiliser contre notre classe. Le fascisme est le «frein d'urgence» des capitalistes pour éviter la révolution. Le fascisme ne peut devenir qu'un mouvement de masse s'il est soutenu et financé par les capitalistes. Des exemples de partis fascistes sont les nazis en Allemagne et en Autriche, Jobbik en Hongrie, MHP / Bozkurt en Turquie, la Ligue anglaise de défense en Grande-Bretagne, les fascistes en Italie, les Chetniks en Serbie, Ustaša en Croatie, etc.

 

 

 

49. Quelles classes constituent la base du fascisme?

 

Les fascistes ont la base de soutien de la petite bourgeoisie ou d'anciens propriétaires de petits moyens de production qui ont été détruits par le capitalisme en crise. Le lumpenproletariat est également une base importante pour le fascisme, qui fournit en particulier ses forces de combat. Si le fascisme devient un mouvement de masse, il peut aussi recevoir le soutien des plus grands et des plus petits, c'est-à-dire des secteurs les plus précaires de la classe ouvrière.

 

 

 

50. Qu'est-ce que le nationalisme?

 

Le nationalisme est une tendance politique qui affirme qu'une nation particulière est supérieure aux autres et que toutes les personnes qui font partie de cette nation ont un intérêt commun à l'appuyer.

 

 

 

51. Les hommes et les femmes travailleurs devraient-ils être patriotiques ou nationalistes?

 

Non! Notre patrie est le monde et notre fierté est notre classe! Les travailleurs américains ont beaucoup d'intérêts communs avec des travailleurs en Inde ou au Zimbabwe qu'avec les patrons des États-Unis! Mais nous devons reconnaître que le nationalisme des peuples opprimés est avant tout une réponse à leur oppression, de sorte qu'il ne peut être comparé au nationalisme des nations oppressives. Nous sommes en faveur de l'égalité de tous et pour un futur ensemble de paix et de socialisme!

 

 

 

52. Qu'est-ce que l'individualisme?

 

L'individualisme est une idéologie qui détient que les individus ont des droits spéciaux. Cette idéologie est utilisée par les patrons pour faiblir notre unité de classe. En termes d'idéologie, l'individualisme fonctionne dans l'intérêt de la petite bourgeoisie et de la classe moyenne, dont la base économique est fortement individualiste (certains ont de petits moyens de production, d'autres sont employés individuellement dans de meilleures positions). Nous luttons contre l'individualisme, car il ne sert qu'à ceux qui ont plus de droits. La libération ne peut exister que pour tout ou pour tout le monde. En fait, la personnalité individuelle ne peut se développer que librement, si la société dans son ensemble peut se développer librement et de façon diversifiée.

 

 

 

53. Que signifie le mot «bourgeoisie»?

 

Un autre mot pour la classe capitaliste est le mot français «bourgeoisie». La politique bourgeoise est donc une politique qui sert les intérêts de la bourgeoisie. En tout cas, il peut y avoir plusieurs partis bourgeois, car la classe dirigeante est divisée en différents groupes, et elle a également besoin de partis pour obtenir le soutien d'autres classes dans la société.

 

 

 

VI. Les ennemis dans les rangs du mouvement ouvrier

 

 

 

54. Qu'est-ce que le réformisme?

 

Le réformisme est un courant politique au sein du mouvement ouvrier, qui stipule que le capitalisme peut être plus humain, et que le réformisme peut même être fait pour conduire progressivement au socialisme par des moyens pacifiques ou simplement pour parvenir à un monde plus juste. En réalité, le réformisme défend la société bourgeoise fondée sur l'exploitation, et a été, et est utilisé, pour éviter les révolutions qui visent à écraser l'exploitation. Le réformisme neutralise complètement les combattants sincères qui luttent pour un monde meilleur et les dirige vers les politiciens menteurs au Parlement. En Allemagne, en Autriche et en Espagne, le réformisme (social-démocratie) a ouvert la voie au fascisme dans les années 1930, à l'époque où il trahissait la résistance des travailleurs et travailleuses.

 

 

 

55. Quelles sont les forces réformistes?

 

Ce sont principalement:

 

1. Les sociaux-démocrates (p. Ex. PSF [France], PSOE [Espagne], SPD [Allemagne]), le Parti de Travailleurs de Brésil.

 

2. Stalinistes ou anciens partis staliniens (p. Ex. PCI et PCI [M] en Inde, PCSA [Afrique du Sud], PC, Egypte, Israël et Irak, KKE [Grèce], le Parti de gauche de l'Europe , par exemple, SYRIZA [Grèce], le parti de gauche allemand, IU [Espagne], PCF et Front de Gauche [France])

 

En outre, il existe d'autres partis réformistes tels que l'AWP (Pakistan), le PCO / PT de Hoxahist [Tunisie], le Mana Party (Nouvelle-Zélande) ou l'Alliance Rouge-Verte (Danemark),

 

 

 

56. Quelle est exactement la social-démocratie?

 

La démocratie sociale est une force politique qui contrôle souvent le mouvement ouvrier dans les pays impérialistes. Il a montré tout au long de son histoire qu'il est contre le socialisme et, si nécessaire, préfère se battre côte à côte avec les capitalistes contre nos travailleurs. La CCRI voit la bureaucratie social-démocrate en tant qu'assistant et agent des capitalistes dans notre classe (par exemple, la social-démocratie allemande, Blair Labor Party en Grande-Bretagne, PSF en France).

 

 

 

57. Qu'est-ce que le stalinisme?

 

Le stalinisme a émergé en Union soviétique plusieurs années après le succès de la Révolution d'Octobre. C'est une force politique contre la révolution mondiale et contre une politique révolutionnaire cohérente. Le stalinisme a émergé comme une expression politique de la bureaucratie croissante, dont les intérêts étaient dirigés contre la classe ouvrière. Après la chute du stalinisme en Europe de l'Est et la restauration du capitalisme en Chine, le stalinisme a perdu beaucoup d'influence. Il en résulte, dans la plupart des cas, une politique réformiste, mais apparaît comme plus de gauche que la social-démocratie. Même si les staliniens se disent généralement «communistes», leur politique a peu à voir avec cela. Là où ils sont au pouvoir (seul ou en tant que membre d'une coalition de gouvernement), ils servent à diriger les affaires de la classe capitaliste dominante (p. Ex. PCAS en Afrique du Sud, les deux PC en Syrie, AKEL à Chypre, PCM en Bengal occidental / Inde , PCF en France).

 

Historiquement, la bureaucratie stalinienne a tué des centaines de milliers de vrais communistes.

 

 

 

58. Est-il possible de conquérir les partis réformistes du côté de la Révolution?

 

Non. Les partis réformistes sont guidés et contrôlés par des bureaucraties très puissantes et expérimentées. Les masses de la classe ouvrière ont très peu d'influence dans ces partis. Il est souvent difficile de construire même une faction révolutionnaire en leur sein.

 

 

 

59. Pourquoi le réformisme pouvait-il prévaloir dans le mouvement ouvrier?

 

Parce que les capitalistes ont réussi à créer une bureaucratie de la classe ouvrière privilégiée dans le leadership des organisations de travailleurs (partis, syndicats, etc.). Cette bureaucratie s'intéresse à la cohabitation avec les capitalistes et au maintien du capitalisme, puisque ce système leur confère des emplois et des privilèges .

 

 

 

60. Dans quelles forces la bureaucratie ele même à une base au sein des organisations de travailleurs?

 

Sa direct direct est une couche petite, mais trop privilegié au sommet de la classe ouvrière – ils sont l'aristocratie ouvrière. Cette couche est corrompue pour les patrons avec les salaires et les styles de vie créée, afin de diffuser leurs idées dans un secteur ouvrier.

 

 

 

61. Qu'est-ce que l'on entend par «petite (ou petite) bourgeoisie»?

 

La petite bourgeoisie est une classe intermédiaire dans le capitalisme. Il est de plus en plus divisé entre la classe ouvrière et les capitalistes. L'existence de la petite bourgeoisie repose la propriété individuelle des petits moyens de production (petit terrain agricole, petite boutique, petit restaurant, cabinet médical, etc.) ou le travail indépendant (petit commerçant, ingénieur, etc.). C'était un intérêt à court terme pour le maintien de la propriété privée des moyens de production, plus un intérêt pour un long terme pour le socialisme. Cela en fait une classe très contradictoire. Le mot petit bourgeois signifie que quelque chose est inhérent aux intérêts de la petite bourgeoisie (politiques réformistes, par exemple sont politiques petites bourgeois). Les réponses politiques destinées à l'individu ou à la création progressive d'une amélioration de la société correspondant principalement au rêve quotidien de la petite bourgeoisie.

 

 

 

62. Qu'est-ce que le centrisme?

 

Le centrisme est une tendance politique qui oscille entre la réforme et la révolution. Il s'adapte à diverses forces non révolutionnaires avec l'espoir illusoire de les acquérir pour le socialisme (dans les pays impérialistes: la bureaucratie réformiste, dans les demi-colonies: les forces nationalistes et anti-impérialistes, mais pas les révolutionnaires petits-bourgeois). Le Centrisme prend le programme communiste, mais coupe son front révolutionnaire en théorie et en pratique (pour rendre le communisme «plus acceptable» pour ses alliés). Des exemples d'organisations centristes sont CWI (Peter Taffee), IMT (Alan Woods), SWP (Royaume-Uni) et ISO (USA), selon la tradition de Tony Cliff, ou le groupe "Quatrieme International", dans la tradition d'Ernest Mandel .

 

 

 

63. Qu'est-ce que le maoïsme?

 

Le terme «maoïsme» est dérivé de Mao Zedong, chef du parti stalinien et plus tard du régime en Chine. Dans son programme, le maoïsme est une version du stalinisme. Il loue le régime stalinien en URSS et prétend que ses successeurs ont trahi le «socialisme» de Staline. Il a toutefois des caractéristiques propres aux conditions dans les pays semi-coloniaux les plus pauvres. Le maoïsme est apparu comme un courant politique spécifique en Chine après une lutte de pouvoir aiguë entre les bureaucraties nationales chinoise et russe et a conduit à une rupture dans les années 1960. Comme le stalinisme, le maoïsme veut construire une dictature bureaucratique contre la classe ouvrière sur la base de relations de propriété post-capitalistes. Sa stratégie consiste à se battre aux côtés des forces bourgeoises, dans une première phase pour atteindre un État démocratique bourgeois («La nouvelle Démocratie») et seulement dans une deuxième étape pour le socialisme. En conséquence, ils forment souvent des alliances politiques avec des forces bourgeoises et petites-bourgeoises. La Chine sous Mao Tse-tung, par exemple, a collaboré avec l'impérialisme américain contre l'URSS. Il a également soutenu des forces ultra-réactionnaires contre les forces petites-bourgeoises progressives: par exemple, le soutien de la Chine à l'UNITA pro-impérialiste contre le gouvernement du MPLA en Angola, les Moudjahidine récidivistes en Afghanistan contre le PDPA et les troupes soviétiques après 1979 , aux dictatures droites pro-américaines (comme le Shah d'Iran ou Pinochet au Chili), ou au gouvernement Bandaranaike au Sri Lanka qui a massacré des milliers de jeunes dans la rébellion de 1971. Dans le même temps, dans certains pays, les Maoïstes sont à l'avant-garde des luttes radicales des paysans pauvres et opprimés (par exemple, l'IPC [maoïstes] en Inde, le RPC aux Philippines). Beaucoup de militants maoïstes sont des révolutionnaires dévoués avec qui nous voulons qu'ils rompente avec le programme maoïste de leurs dirigeants. Alors que le CCRI rejette le programme maoïste, nous recherchons une coopération pratique avec les forces maoïstes dans la lutte des classes et les défendons contre la répression de l'État.

 

 

 

64. Qu'est-ce que le Hoxahisme?

 

Le terme Hoxahism provient d'Envar Hoxha, chef du parti stalinien et plus tard du régime en Albanie. C'est essentiellement une version du maoïsme / stalinisme. L'Albanie sous Enver Hoxha a travaillé avec Stalin et Mao Zedong, mais le pays a rompu avec la Chine peu de temps après la mort de Mao en 1976. Em même que Hoxahisme a ensuite dénoncé certains aspects de l'idéologie maoïste (p. Ex. The Three Worlds Theory ) maintenait essentiellement le même programme. Les partis Hoxahistes suivent généralement une politique profondément réformiste de formation d'alliances politiques avec des forces bourgeoises et petites-bourgeoises (p. Ex. PCOT / PT en Tunisie).

 

 

 

65. Qu'est-ce que le Bolivarisme?

 

Le terme «Bolivarisme» dérive de Simon Bolivar, célèbre combattant bourgeois de libération nationale en Amérique latine qui a lutté contre le colonialisme espagnol au début du 19ème siècle. Le Bolivarisme est le nom du mouvement politique associé au gouvernement de décédé Chávez au Venezuela, Morales en Bolivie, et leurs partisans internationaux. Les régimes bolivariens collaborent avec la Chine impérialiste. En même temps qui’ils parlant du «socialisme du 21ème siècle», ils ont une politique de capitalisme d'Etat et de subordination de la classe ouvrière à la bourgeoisie nationale. En même temps que la CCRI rejette le programme bolivarien, nous recherchons une coopération pratique avec eux dans la lutte des classes et les défendons contre l'agression impérialiste.

 

 

 

66. Qu'est-ce que le populisme petit-bourgeois de gauche?

 

Nous qualifions le «petit populiste petit-bourgeois de gauche» des forces politiques qui augmentent les exigences sociales et démocratiques progressives contre la classe dominante, mais qui ne les combattent pas avec les méthodes de lutte des classes et ne combinent pas cela avec le programme de la révolution socialiste. Au lieu de cela, ils se concentrent sur l'influence des élections législatives et utilisent les mobilisations populaires comme véhicules pour cela. Des exemples de cela sont le parti RESPECT de George Galloway en Grande-Bretagne ou le EFF de Julius Malema en Afrique du Sud. Bien que la CCRI rejette le programme populiste petit-bourgeois, nous recherchons une coopération pratique avec eux dans la lutte de classe contre les forces réactionnaires.

 

 

 

68. Qu'est-ce que l'islam (religion musulmane)?

 

L'islamisme tente de faire de la religion islamique une idéologie politique. Il existe de nombreux mouvements islamiques différents. Ces mouvements ont généralement un caractère politique bourgeois ou petit-bourgeois. Il y a aussi des islamistes de gauche qui tentent de fusionner les objectifs de l'islam avec le socialisme. D'autre part, il existe aussi des islamistes très régressifs (salafistes, wahabis, talibans, etc.). Nous défendons les islamistes contre l'impérialisme et leur état, ainsi que contre le fascisme. Mais l'islam politique n'a pas aucunne réponse pour la libération des classes opprimées.

 

 

 

69. Que signifions-nous le mot «ultra-gauche»?

 

Les organisations politiques qui sont ultra-gauche suivent habituellement une politique qui met un signe de moins partout où les réformistes posent un signe de plus. Le résultat est que, bien qu'ils soient très radicaux, ils suivent souvent une politique impuissante dans la pratique. Ils sont des sectaires, ce qui signifie qu'ils s'opposent à des actions conjointes avec les organisations du mouvement syndical (syndicats, syndicats, etc.). Ils critiquent également le réformisme et le centrisme (c'est-à-dire les insulter au lieu de les critiquer). La meilleure façon de lutter contre l'ultra-gauchisme est de lutter contre le réformisme en permanence.

 

 

 

70. Qu'est-ce que l'anarchisme?

 

L'anarchisme est une tendance politique qui combat, comme nous, une société sans classes. Mais il rejette que la classe ouvrière est la seule classe révolutionnaire et refuse aussi de lutter pour un état ouvrier comme une nécessité pour empêcher les capitalistes de reprendre le pouvoir, et l'anarchisme refuse aussi de construire un parti révolutionnaire. Ils ne se battent pas constamment contre l'impérialisme et ne défendent pas les peuples opprimés. Ils croient que les hiérarchies sont la «racine de tout mal» dans la société de classe.

 

 

 

71. Qu'est-ce que le front unique?

 

Le front unique est une tactique utilisée par les communistes pour combattre aux côtés des forces non révolutionnaires. Un front unique est formé pour un but pratique spécifique, parce qu'il est trop faible pour atteindre un objectif particulier (par exemple, organiser des manifestations ou des grèves pour s'opposer à une attaque de la classe dominante). Nous ne formons pas un Front Unique pour le bien de l'unité, mais dans le but d'atteindre un objectif concret. Nous appelons la direction des organisations non révolutionnaires à prendre des mesures communes avec nous. Dans le même temps, nous approchons les membres de ces organisations pour faire avancer les actions communes. Le principe de la CCRI est: mars séparément, attaquer ensemble.

 

 

 

72. Existe-t-il différents types de front unique?

 

En premier lieu, le front uni s'adresse aux organisations du mouvement ouvrier. Cependant, il arrive souvent que les travailleurs suivent des organisations qui ne font pas partie du mouvement ouvrier, mais qui participent néanmoins à des luttes équitables. En outre, les révolutionnaires luttent également pour faire progresser la libération des opprimés (femmes, jeunes, migrants, etc.) et d'autres classes et strates opprimées (paysans pauvres, pauvres urbains). Pour cela, nous soulignons les actions unies avant avec les organisations qui représentent ces couches. Nous défendons aussi le front uni anti-impérialiste avec les forces qui résistent aux attaques impérialistes. Les actions à venir peuvent aller de manifestations conjointes et de grèves communes à des actions militaires conjointes.

 

 

 

VII. Les syndicats

 

 

 

73. Quelle est notre attitude envers les syndicats?

 

Les syndicats sont essentiellement des corps ouvriers pour lutter pour une vie meilleure. Si les syndicats organisent des masses de la classe ouvrière mais sont sous la direction réformiste, nous travaillons en leur sein et essayons de les faire débarrasser de la bureaucratie réformiste et transformer ces organisations de masse en syndicats révolutionnaires. Nous essayons de renforcer les syndicats dans la mesure du possible. Dans les branches où il n'y a pas de syndicats, nous essayons de créer des syndicats révolutionnaires. La CCRI vise à créer un leadership révolutionnaire pour les syndicats.

 

 

 

74. Nous sommes en faveur de la division des syndicats?

 

En principe, nous sommes contre la division des syndicats. Nous croyons que la classe ouvrière a besoin d'une union unique pour lutter aussi efficacement que possible. Cependant, nous ne devrions pas permettre à la bureaucratie d'attacher les mains aux travailleurs dans la lutte, et nous proposons des actions indépendantes, lorsque les bureaucrates refusent de se battre (par exemple, les appels à des grèves, des manifestations, l’occupation d'usines, etc.). La histoire a montré que ce sont les réformistes qui brisent l'unité de l'union, en particulier lorsque les communistes deviennent très influents. Cette (la division) est certainement négative, mais souvent inévitable.

 

 

 

75. Quel genre de travail syndical allons-nous entreprendre?

 

Au cours du travail syndical, nous essayons de gagner des collègues pour rejoindre l'union aussi bien que pour le communisme, ce qui signifie recruter des membres syndicaux et créer des cellules syndicales. S'il n'y a pas de délégués syndicaux dans une entreprise, nous proposons de nommer un. Lorsqu'il y a une grève, nous nous mettons à l'avant-garde dans la lutte contre les patrons et pour plus de droits. Nous lions la lutte pour l'amélioration de la vie quotidienne avec la lutte pour la domination de la classe ouvrière.

 

 

 

76. Qu'est-ce qu'une grève?

 

Une grasse signifie que les travailleurs et les hommes décident ensemble refusent de travailler jusqu'à ce que le patron ou l'État accepte dans les demandes. Une grève peut exercice une énorme pression , parce que empêche les patrons de faire des profits pendant cette période. Cela peut prendre la forme d'une grève au sein de l'entreprise ou d'une démonstration de rue pendant les heures de travail. Un briseur de grève est quelqu'un qui refuse de participer à une lutte et souhait continue à travailler pour le patron. Ils pourtant trahissent leurs pairs et cause dammage aux leurs collègues .

 

 

 

77. Comment nous peut forcer la bureaucratie syndicale à lutte?

 

Dans elle soi, la bureaucratie syndicale ne luttera pas pour nos droits. Elle le ferez juste sous la pression d'en bas. Bien que nous ne sommes pas assez forts pour organiser les actions des militants par nous-mêmes, nous devons mettre la direction de l'Union sous pression jusqu'à ce qu'il prenne la lutte. Il est donc proposé que les groupes de travail soient convoqués pour discuter et déterminer les décisions à prendre par les comités d'action pour l'organisation d'une résistance pratique. Par conséquent, nous défendons la construction d’um mouvement populaire de militants au sein des syndicats. Il est important d'envisager l'organisation des actions de la classe, si nécessaire, avec contre la volonté de la bureaucratie.

 

 

 

VIII. Libération des femmes

 

 

 

78. Quelles sont les différentes formes d'oppression des femmes?

 

a) Les femmes reçoivent des salaires inférieurs à ceux de leurs homologues masculins pour le même emploi.

 

b) Les femmes prennent la majeure partie du fardeau du travail domestique (non rémunéré).

 

c) Les femmes sont légalement victimes de discrimination (dans le cadre de la loi)

 

d) Les femmes sont victimes d'oppression sexuelle sous forme d'abus et de viol, ainsi que de prostitution.

 

e) Les femmes sont la cible d'oppression idéologique, d'idées misogynes, d'humiliation et d'éducation pour les rôles traditionnels de genre.

 

 

 

79. Comment lutter contre l'oppression des femmes?

 

La CCRI préconise un mouvement révolutionnaire de femmes de la classe ouvrière. Nous sommes aussi proches que possible de tous les travailleurs et les opprimés. Nous combinons la lutte pour le socialisme avec la lutte pour la libération des femmes, car ces questions ne peuvent être séparées. L'oppression des femmes continuera d'exister tant qu'il y aura des sociétés de classes. Nous nous battons pour promouvoir les droits des femmes, en particulier des travailleuses et des pauvres, dans la mesure du possible dans le système capitaliste (pour un salaire égal, l'égalité des droits, le droit à l'avortement, la socialisation des tâches ménagères, etc.) Les capitalistes et leurs agents des deux sexes sont aussi nos ennemis, parce qu'ils sont tous des exploiteurs.

 

 

 

80. L'oppression des femmes existe-t-elle avant le capitalisme?

 

Oui. L'oppression des femmes est aussi ancienne que la société de classe elle-même. L'empire romain ou les empires du moyen âge ont été construits sur le travail des femmes et des esclaves ou des serviteurs (semi-esclaves). C'est pourquoi, dans notre lutte contre la domination de classe, nous devons aussi lutter contre l'oppression de la femme comme une des manifestations les plus anciennes.

 

 

 

81. Qu'est-ce que le féminisme?

 

Le féminisme est une tendance qui suppose, d'une manière ou d'une autre, que les femmes ont un intérêt commun. En réalité, nous savons que les femmes - comme les hommes - sont divisées en différentes classes, qui sont en conflit les unes avec les autres. Il existe de nombreuses variétés différentes de féminisme - allant d'un féminisme radical et autonome qui considère tous les hommes «coupables», la version bourgeoise modérée, qui met l'accent sur l'apport de plus de femmes aux cadres supérieurs, aux médias et aux positions de l'État, aux formes de Le féminisme se mêle à toutes sortes de phrases socialistes.

 

 

 

82. Est-il possible de combiner le féminisme avec le socialisme?

 

Non. Le socialisme, par sa nature même, est pour la libération des femmes (ainsi que pour la libération d'autres couches opprimées). Le socialisme ne doit pas être combiné avec d'autres idéologies non révolutionnaires pour mettre l'accent sur un autre problème.

 

 

 

83. Que signifions-nous par la socialisation du travail domestique?

 

La charge de travail domestique (babysitting, cuisine, nettoyage, etc.) repose largement sur les épaules de la femme. Nous sommes en faveur du plein emploi des femmes, car seulement alors ils peuvent atteindre l'indépendance économique des hommes. La CCRI fait valoir que le fardeau du travail domestique doit être transféré des épaules de l'individu à la société. Cela signifie qu'après la révolution, un réseau de services de garde d'enfants de haute qualité, des zones de service public et des cantines / restaurants gratuits seront disponibles, payés pour la richesse expropriée des riches.

 

 

 

IX. La question agraire et la libération des paysans dans le monde semi-colonial

 

 

 

84. Les paysans du monde semi-colonial sont-ils opprimés?

 

La grande majorité des paysans dans les pays semi-coloniaux ont seulement un petit terrain ou pas de terre du tout. Il n'y a qu'une petite minorité de paysans riches et bourgeois. Les petits propriétaires fonciers et les paysans sans terre sont exploités par de grandes sociétés agro-industrielles (par exemple, Monsanto), exploitées par les banques (par des taux d'intérêt élevés pour les prêts) ou par les grands propriétaires fonciers. La CCRI considère que les petites paysannes et sans terre sont un allié important de la classe ouvrière dans la lutte pour la révolution.

 

 

 

85. Sont-ils les paysans une classe révolutionnaire?

 

Ils sont une classe révolutionnaire dans la mesure où ils sont prêts à combattre les agro-entreprises et les grands propriétaires terriens, ainsi que contre les banques et l'État capitaliste. Cependant, ils ne peuvent pas se battre de manière indépendante, mais seulement sous la direction de la classe ouvrière. Ils ont également tendance à avoir des tendances conservatrices et individualistes et à se concentrer sur gagner un terrain pour eux-mêmes.

 

 

 

86. Qu'est-ce que la révolution socialiste offre aux paysans?

 

Lorsque la classe ouvrière prend le pouvoir, elle libérera immédiatement les paysans des banques, de l'agro-industrie et des grands propriétaires fonciers. Il abolira toutes les dettes des paysans, expropriera les grands propriétaires terriens et nationalisera le pays pour le distribuer aux paysans petits et sans terre afin qu'ils puissent l'utiliser à des fins productives.

 

 

 

X. Pour les droits des immigrants!

 

 

 

87. Quelles sont les différentes formes d'oppression des immigrants?

 

a) Les immigrants reçoivent des salaires plus bas que leurs homologues autochtones pour le même emploi. L'éducation et les compétences qu'ils ont reçues dans leur pays d'origine ne sont pas reconnues, en tout ou en partie, dans leurs nouveaux pays.

 

 b) Les immigrants sont sous-représentés de façon disproportionnée dans les couches inférieures de la classe ouvrière. Ils reçoivent des pensions inférieures.

 

c) La culture et la langue des immigrants nationaux sont supprimées.

 

d) Les immigrants sont victimes de discrimination en vertu des lois (permis de séjour limité ou nul, permis de travail limité ou nul, déportation, sans droit de vote, etc.)

 

e) Les immigrés sont persécutés par des fascistes et des racistes.

 

f) Les immigrants sont victimes d'oppression idéologique à travers des idées xénophobes et des humiliations.

 

 

 

88. Comment lutter contre l'oppression des immigrants?

 

Nous défendons un mouvement révolutionnaire d'immigrants. Nous défendons l'unité le plus près possible de tous les travailleurs et des opprimés. Nous combinons la lutte pour le socialisme avec la lutte pour la libération nationale et sociale des immigrants, nous comprenons que ces problèmes ne peuvent être séparés. L'oppression des immigrants existera tant que le capitalisme ne sera pas renversé, nous luttons pour les droits des immigrants d'aujourd'hui, en particulier ceux des hommes et des femmes qui travaillent. Il n'y a qu'une petite couche de capitalistes immigrés et une couche légèrement plus grande de propriétaires de petites entreprises. Cette minorité de capitalistes immigrés sont aussi nos ennemis parce qu'ils sont des exploiteurs. Cependant, les immigrés bourgeois et petits bourgeois ont souvent une grande influence dans les clubs d'immigrants et d'associations. Cette influence doit être rompue pour gagner les travailleurs immigrés dans une perspective socialiste.

 

Il existe des différences entre les immigrants des pays impérialistes et semi-coloniaux. Les immigrants des pays impérialistes connaissent généralement beaucoup moins d'oppression s'ils vivent dans d'autres pays impérialistes. S'ils vivent dans les demi-colonies, ils sont encore partiellement privilégiés. Les immigrés des demi-colonies sont une minorité nationale opprimée et surexploitée dans les pays impérialistes. La plupart d'entre eux fournissent une source de main-d'œuvre pas cher. Même dans les demi-colonies, elles sont souvent dans une situation similaire.

 

 

 

89. Quel est le principe de «l'égalité de rémunération pour un travail égal»?

 

Nous nous efforçons d'appliquer le principe à tous les travailleurs et travailleuses, en particulier aux strates particulièrement opprimées (immigrants, femmes, minorités nationales et jeunes). Cela signifie que tous les travailleurs ne devraient pas être traités sur le marché du travail en raison de leur origine, de leur âge ou de leur sexe. Les femmes, les immigrés, les minorités nationales, qui sont déjà rechargées, reçoivent le même salaire que leur compatriote, en tant que natif, à la majorité nationale, en tant qu'adulte.

 

 

 

90. Quelle est la demande du «droit» pour votre langue maternelle?

 

Le droit à votre langue maternelle reconnaît le droit de toutes les personnes vivant dans un pays de parler dans leur langue maternelle dans les établissements publics. Il devrait y avoir une occasion d'être éduqué dans les écoles et les universités dans votre propre langue. Nous défendons qu’ils ont la possibilité d'apprendre d'autres langues gratuitement (aussi pendant les heures de travail).

 

 

 

91. Que dire si quelqu'un porte un voile ou un turban ou veut vivre selon sa culture natale?

 

Nous disons qu'il est, c'est le droit de chaque personne. Cela reflète une identité nationale d'immigrés opprimés par l'état impérialiste. Nous disons que tout le monde devrait avoir une adresse directe à la vie pour sa vie, car il ou elle n'a pas le droit de quelqu'un. Nous soutenons le droit de porter le veu ou le turban à l'école ou à l'extérieur du lieu de travail. En même temps, nous refusons toute obligation.

 

 

 

XI. Pour les droits des jeunes et des homosexuels!

 

 

 

92. Commenter les jeunes sont-ils opprimés?

 

(a) Les jeunes réceptifs des salaires plus bas que leurs homologues adultes pour le même emploi.

 

b) Les jeunes sont dépendants de leurs parents.

 

c) Les jeunes sont légalement victimes de discrimination (surtout s'ils ont moins de 18 ans).

 

(d) Les jeunes sont les cibles les plus vulnérables de l'oppression sexuelle par les abus et les viols.

 

 

 

93. Commenter les homosexuels et les transsexuels sont-ils opprimés?

 

a) Les homosexuels et les transsexuels subissent une discrimination légalement (selon la loi).

 

b) Les homosexuels et les transsexuels sont persécutés par fascistes et des forces reactionnaires.

 

c) Les homosexuels et les transsexuels sont victimes d'abus, la violence sexuelle et la prostitution.

 

d) Les homosexuels et les transsexuels sont victimes de l'oppression idéologique par la propagande qui prêche une haine anti-gay ou lesbienne, qui prêche l'incitation à l'humiliation et à la subite une discrimination dans le système éducatif.

 

 

 

94. Pourquoi lutter pour l'égalité des droits pour les homosexuels, les transsexuels et les jeunes?

 

 

 

Dans le monde qui nous nous battons, il ne peut y avoir aucune place à la discrimination contre un être humain en raison de son âge ou de son orientation sexuelle. Les jeunes et les homosexuels sont des groupes particulièrement discriminés dans notre classe. Ils ont besoin non seulement de notre solidarité, mais ils participent aussi activement à notre lutte commune pour le socialisme.

 

 

 

95. Pouvez-vous vous battre pour le communisme et croire en Dieu en même temps?

 

Oui. Bien que de nombreux combattants pour le communisme ne croient pas en Dieu, il n'y a pas de contradiction entre la participation à la lutte communiste et à la croyance religieuse. Nous respectons les sentiments religieux des gens, tant qu'ils n'oppriment pas les autres en raison de leur religion (ou «non-religion», c'est-à-dire l'athéisme). Tout au long de l'histoire, les riches et les pauvres ont utilisé la religion pour leurs besoins. Le christianisme était utilisé par les esclaves et les esclaves dans le sud des États-Unis. Il existe des musulmans religieux qui se battent contre l'impérialisme américain et Israël, ainsi que ceux qui les soutiennent (par exemple, les gouvernements des monarchies du Golfe, la Turquie). Pour les communistes, en général, ce que vous pensez de ce monde maintenant est plus important qu'avec l'avenir.

 

 

 

XII. Notre histoire et nos traditions

 

 

 

96. Les traditions sont-elles bourgeoises?

 

Chaque classe possède ses propres traditions, valeurs et histoire. L'histoire bourgeoise, par exemple, loue les généraux, les rois et les explorateurs. Notre histoire loue les révoltes des esclaves, les guerres paysannes, les travailleurs et les révolutions. C'est pourquoi nous avons également des traditions très différentes: la bourgeoisie et la petite bourgeoisie se souviennent des couronnements, des fondements des empires par les exploiteurs ou des fêtes religieuses. Nous nous souvenons des soulèvements héroïques ou des étapes importantes dans la libération de l'humanité.

 

 

 

97. Quelles sont les vacances pour la classe ouvrière?

 

15 janvier: Nous rappelons l'assassinat des dirigeants centraux du Parti communiste d'Allemagne, Rosa Luxemburg et Karl Liebknecht à Berlin en 1919

 

8 mars: La Journée internationale de lutte pour la libération des femmes.

 

1er mai: c'est la journée internationale de lutte de la classe ouvrière - C'est une fête majeure pour les socialistes.

 

21 août: nous rappelons l'assassinat de Léon Trotsky, chef de la révolution d'octobre et fondateur de la Quatrième Internationale, par un agent Staline de 1940

 

6 novembre: c'est l'anniversaire de la révolution socialiste d'octobre 1917, organisée par les bolcheviks, dirigée par Lénine et Trotsky

 

 

 

98. Quelles sont les valeurs de notre classe?

 

Solidarité avec tous les pauvres, et surtout la classe ouvrière

 

- L'égalité pour tous, quelle que soit la race, le sexe ou l'âge

 

-Discipline dans la lutte pour la révolution et la libération de notre classe

 

- Travailler pour le bien-être de toute la société et non pour la richesse de quelques-uns

 

- L'unité de tous les ouvriers et opprimés pour la révolution

 

-Modestie, parce que l'arrogance et la présomption nous rendent aveugles

 

-Abstence, parce que les drogues et l'alcool ne nous affaiblissent dans la lutte

 

- L'esprit collectif, parce que nous sommes solides uniquement avec nos frères et soeurs de classe

 

-Loyauté envers l'organisation et le socialisme révolutionnaire

 

-Courage et sacrifice dans la lutte pour la libération de toutes les personnes

 

Qu'est-ce qu'un camarade? Un camarade est un militant révolutionnaire. Aucun camarade n'est plus privilégié que tout autre, tous ont les mêmes droits. L'organisation révolutionnaire leur attribue le rôle dans lequel ils sont nécessaires.

 

 

 

99. Nommez certains des protagonistes du communisme

 

-Karl Marx: fondateur du marxisme et de la première internationale des travailleurs

 

-Friedrich Engels: le collaborateur le plus proche de Karl Marx et co-fondateur de la Première et de la Deuxième Internationale

 

-Rosa Luxemburg: juif polonais, combattant pour le socialisme révolutionnaire, assassiné en 1919

 

- Karl Liebknecht: socialiste allemand, combattant contre l'impérialisme pendant la Première Guerre mondiale, assassiné en 1919

 

-Clara Zetkin: fondatrice du mouvement féministe socialiste et initiatrice de la Journée internationale de la femme

 

-Larissa Reissner: combattante héroïque dans la guerre civile russe, a travaillé comme espion

 

-Alexandra Kollontai: chef du mouvement communiste féminin en Russie, la première femme au monde à participer au gouvernement

 

-Vladimir Ilyich Lénine: fondateur du parti bolchevik et troisième internationale, chef de la révolution d'octobre

 

-Leon Trotsky: Fondateur de la Quatrième Internationale, chef de la Révolution d'Octobre, assassiné en 1940

 

 

 

100. Quels symboles du communisme connaissez-vous?

 

Marteau et faucille: ils représentent l'alliance de la classe ouvrière et la paysannerie sur le chemin du socialisme et du communisme. La CCRI utilise un "5" au-dessus de la faucille et du marteau pour exprimer que nous construisons la Cinquième Internationale.

 

Etoile rouge à cinq branches: cela représente l'union de tous les travailleurs sur les cinq continents: l'étoile rouge devrait orienter le socialisme vers le mouvement ouvrier.

 

Drapeau rouge: c'est le drapeau de la libération et de la résistance depuis le moyen âge. Le mouvement ouvrier l'a adopté et la Deuxième Internationale l'a utilisé comme symbole.

 

La couleur rouge: c'est une couleur symbolique. C'est la couleur de la résistance, du sang, de la liberté, de la passion de l'amour et du socialisme

 

L'international: c'est l'hymne du mouvement syndical international. Il a été traduit dans plus de 100 langues.

 

Le poing gauche est fermé: c'est le salut communiste.

 

 

 

 

 

Elaborado por Johannes Wiener

Publicado pela Corrente Comunista Revolucionária Internacional (RCIT)

 

Conteúdos

I. Fundamentos Econômicos da Sociedade

II. A Classe Trabalhadora e o Socialismo

III. A luta contra o imperialismo

IV. O Partido Revolucionário

V. Inimigos da classe trabalhadora

VI. Inimigos dentro das fileiras do movimento operário

VII. Os Sindicatos

VIII. Libertação da mulher

IX. A Questão Agrária ea libertação dos camponeses no Mundo Semi-Colonial

X. Pelos Direitos dos Imigrantes!

XI. Pelos Direitos dos Jovens e homossexuais!

XII. Nossa História e Tradições

 

 

* * * * *

 

 

 

 

I. Fundamentos Econômicos da Sociedade

 

 

 

1. O que é sociedade?

 

Uma sociedade é um grupo de pessoas que estão relacionadas entre si através do trabalho e trocas de produtos do trabalho. Em outras palavras, é um sistema, como por exemplo, a sociedade dos Estados Unidos da América, ou a Antiga Grécia, etc.

 

 

 

2.O que é produção?

 

Produção é a transformação de matéria-primas em produtos através do trabalho humano, tais como transformar  minério de ferro em ferro, ou a colheita de maçãs, o cortar cabelos, etc. A produção pode incluir vários passos. Por exemplo, o minério de ferro é convertido em ferro, o principal componente do aço que é, eventualmente, usado para a produção de pontes de aço.

 

 

 

3. Quais são os meios de produção?

 

São as ferramentas que as pessoas usam para produzir - isso pode ser um simples martelo ou uma fábrica robótica controlado por computador. (Alguns importantes meios de produção no mundo de hoje são: fábricas, ferrovias, portos, minas, empresas de mídia, bancos, etc.)

 

 

 

4. Quais são as forças produtivas de uma sociedade?

 

São todos os meios de produção de uma sociedade, incluindo toda a população ativa e todo o conhecimento combinado dessas massas de trabalhadores. O estado das forças produtivas de uma sociedade é um indicador do grau de desenvolvimento de uma sociedade . Daí as forças produtivas de uma sociedade formam a base econômica de uma sociedade.

 

 

 

5. O que é exploração?

 

A exploração é que alguém esteja vivendo do trabalho de uma ou mais pessoas. A exploração ocorre quando alguém trabalha para outra pessoa e produz mais do que aquilo que ele ou ela é pago. Qualquer valor produzido além do que o trabalhador recebe como salário é chamado de mais-valia. A Exploração visa adquirir o máximo de mais-valia possível.

 

 

 

6. O que é uma classe social?

 

Uma classe social é um grupo de pessoas que está relacionado com os meios de produção por uma determinada relação de propriedade. As classes podem ser um dos seguintes tipos:

 

a) Classe exploradora - Pessoas que possuem os meios de produção e vivem do trabalho de outras pessoas.

 

b) classe intermediária - Pessoas que possuem os meios de produção, mas executam o trabalho de produção elas mesmas  e que não exploram o trabalho de outras pessoas.

 

c) classe explorada - Pessoas que  não possuem os  meios de produção e trabalham para outras pessoas.

 

Além disso, há elementos da sociedade (burocracia, assalariados de classe média, etc) que não constituem uma classe em si, mas são, no entanto, uma parte necessária de uma sociedade em que a exploração é usada para produzir.

 

 

 

7. O que é um Estado?

 

Um estado é uma ferramenta que permite que uma classe para explorar outra classe. Em seu início, os estados basicamente consistiam  de pessoas armadas (exército, polícia). Com o tempo, os estados se tornaram  mais complexos com a adição de um juiz: um aparelho administrativo e diferentes formas de poder político (por exemplo, pela realeza, por proprietários de terras, pelos parlamentos, etc.),  que constituiu o governo do estado. Da mesma forma, o sistema educacional faz parte do aparelho de Estado, uma vez que serve para educar as pessoas no interesse do Estado.

 

 

 

8. O que é a luta de classes?

 

A luta de classes é o conflito entre duas classes que têm interesses opostos. A luta de classes existe nas sociedades humanas desde o surgimento das classes, com o desenvolvimento das primeiras civilizações. A luta de classes determinou o curso da história humana.

 

 

 

9. Quais são as diferentes formas de luta de classes ?

 

a) luta econômica de classe -  Uma classe , ou uma parte dela , esforça-se para melhorar a sua situação económica . Por exemplo : homens e mulheres trabalhadores empregados por uma empresa entram em greve por melhores salários , ou empresários reduzem os salários para obter mais lucros.

 

b) A luta política de classe -  Uma classe , ou uma parte dela , luta para obter maior influência política . Por exemplo : por meio de eleições ou guerra. A mais elevada forma de luta de classes política é a Revolução.

 

c) luta ideológica de classe – Uma  classe , ou uma parte dela , luta para difundir idéias que correspondam aos seus interesses . Isto pode assumir a forma de uma conversa, de escrever artigos ou livros , a agitação da rua ( comícios ) , reuniões públicas , publicações de produção, ou pela mídia eletrônica.

 

Todas as formas de luta de classes estão interligadas e misturadas. Uma greve para melhorar a situação econômica dos homens e mulheres que trabalham podem ser apoiados  pela luta de classes ideológica - reuniões públicas , comícios de rua e panfletos. Uma greve  bem-sucedida pode levar a importantes mudanças na consciência dos trabalhadores, por exemplo , a maneira como eles pensam sobre a exploração , ou reforçar o seu poder combativo no campo  político e sindical.

 

 

 

10. Em que direções que a luta de classes se desenvolve?

 

a) Há luta de classes de cima: Esta é a luta dos exploradores contra os explorados.

 

b)Há luta de classes abaixo: Esta é a luta dos explorados contra os seus exploradores.

 

 

 

11. Quais são os sistemas sociais que existiram ao longo da história, e como eles diferem?

 

a) o comunismo primitivo, como na sociedade tribal Africano. Neste sistema, não há propriedade privada e sem classes; há grande pobreza e atraso.

 

b) sociedade escravista, como na Roma antiga. Neste sistema, os produtores são escravos que são propriedade de donos de escravos para quem trabalham.

 

c) O feudalismo, como na Europa durante a Idade Média. Neste sistema, muitos servos de produção tem que trabalhar um pequeno pedaço de terra para os aristocratas feudais.

 

d ) Modo de produção asiático : A burocracia é centralizada com uma dinastia real e que na sua casta superior é proprietária das terras , governa  o país a partir de cidades centrais e explora os camponeses e artesãos .

 

e) Capitalismo , o sistema que existe hoje em quase todo o mundo . Trabalhadores Homens e mulheres que têm de trabalhar para o lucro dos capitalistas . Os meios de produção não pertencem aos trabalhadores , com exceção de sua força de trabalho .

 

f ) O governo  da classe trabalhadora, como existia na Rússia nos primeiros anos após a Revolução de Outubro em 1917. Os homens e mulheres que trabalham dirigem o país junto com os camponeses pobres . Eles trabalham para os seus próprios interesses .

 

g ) O domínio da burocracia , como existia na antiga União Soviética após Stalin quando   tomou o poder , bem como na Europa Oriental e China , após a Segunda Guerra Mundial. Os  Trabalhadores trabalham  para os privilégios da burocracia , e não têm poder político. Ao mesmo tempo , o capitalismo foi abolido.

 

Estes sistemas são marcados por várias épocas . Por exemplo, a época do declínio do capitalismo é chamado de  imperialismo.

 

 

 

12. Haverá sempre luta de classes em uma sociedade de classes?

 

Sim. Muitas vezes  há luta de classes sob a superfície, em que não se pode ver  numa primeira vista. No entanto, há momentos em que os interesses das classes entram em conflito abertamente, com mais ou menos intensidade. A luta de classes pode ser dividida em diferentes períodos, assim como o desenvolvimento econômico conhece diferentes fases.

 

 

 

13. Como o capitalismo funciona?

 

O capitalismo se baseia na exploração da classe trabalhadora pelos capitalistas. A expropriação da mais-valia substancial é a base para a dominação econômica e política da classe trabalhadora. Os grupos mais poderosos dentro da classe capitalista são os  grandes negócios e as corporações  financeiras. Através de sua influência econômica, eles controlam as camadas superiores dos partidos políticos, a polícia, os tribunais, os meios de comunicação e o sistema educacional. O capitalismo pode existir sob  várias formas de controle político, seja repúblicas parlamentares, ditaduras militares ou regimes fascistas.

 

 

 

14 . Quais são as principais classes sob o capitalismo ?

 

a) A classe capitalista detém os principais meios de produção ( empresas , bancos, mídia, etc), e explora a mais-valia produzida pelos trabalhadores para acumular lucros enormes. Através de sua força econômica e influência, essa classe controla o Estado , por meio  do parlamento , os militares e a mídia .

 

b) A pequena burguesia e a classe média  possuem parcialmente  os meios de produção e, portanto, não  são explorados. Nos países imperialistas ricos , eles costumam formar um importante pilar da sociedade , apoiando a classe capitalista . Os membros dessas classes ou estratos vivem do seu próprio trabalho e incluem, por exemplo, os camponeses mais ricos, os  gerentes de nível médio , advogados privados e policiais. Em países mais pobres, geralmente países semi-coloniais, os camponeses mais pobres e as camadas semi-proletárias ( urbanas pobres ) vivem em condições terríveis . Consequentemente, estes últimos grupos são um aliado importante para a classe trabalhadora na luta pela libertação.

 

c) A classe trabalhadora não é dona dos meios de produção e, assim, trabalha para o lucro dos capitalistas. Temporariamente desempregados também fazem parte da classe trabalhadora.

 

d ) O lumpem-proletariado é uma pequena camada que não participa na produção (por exemplo , os criminosos , os moradores de rua de longa data ) .

 

 

 

II. A Classe Trabalhadora e o Socialismo

 

 

 

15. Porque é que a classe trabalhadora é uma  especial e  revolucionária classe?

 

Como já mencionado, a classe operáriaé uma das principais classes sob o capitalismo. Como os trabalhadores assalariados que de fato realizam a  produção , classe trabalhadora cria a base para a economia mundial capitalista. Esta é uma classe global uniforme e que existe além das fronteiras nacionais, e que partilha um interesse comum: a construção de um novo sistema que vai existir para o benefício dos próprios trabalhadores e não dos capitalistas. Para conseguir isso, a classe trabalhadora deve derrubar a classe capitalista dominante como tal. Além disso, a classe trabalhadora é a primeira classe na história da humanidade que tem interesse em abolir qualquer forma de dominação de classe. Em outras palavras, é a tarefa da classe operária  acabar com a dominação de uma classe sobre outra classe.

 

 

 

16. O que é o socialismo?

 

O socialismo é um sistema no qual as classes não existem mais. No entanto, para alcançar de fato o  desaparecimento das classes, será necessário uma fase de transição longa. Sob o socialismo, a economia serve toda a humanidade de forma igual e a opressão de uma pessoa por outra, na forma de o Estado é abolido. O socialismo será acompanhado por um rápido desenvolvimento da economia e da cultura, porque, pela primeira vez na história da humanidade, a maioria das pessoas vai realmente trabalhar para si próprios. O socialismo vai aplicar o princípio "de cada um segundo a sua capacidade, a cada um segundo a sua necessidade".

 

 

 

17. Como podemos chegar ao socialismo?

 

O socialismo é uma sociedade sem classes, que só pode ser criado pela classe trabalhadora. Os piores inimigos do socialismo são os grandes proprietários, ou seja, a classe capitalista. Como uma etapa de transição para o socialismo, a classe operária deve fomentar uma revolução que vai trazer esta classe ao poder. O velho  aparelho de Estado capitalista  devem ser esmagado. A classe trabalhadora precisa de seu próprio estado para impedir que a classe capitalista  retorne ao poder. Sob o domínio da classe operária, os principais meios de produção devem passar para a propriedade coletiva dos trabalhadores que irão planejar a atividade econômica da sociedade de acordo com suas necessidades.

 

 

 

18. O que acontece com o estado na estrada para o socialismo?

 

Quando a revolução se espalhar de um país para  grande parte do mundo, a resistência dos exploradores vai diminuir gradualmente. Nesta realidade, o estado será cada vez menos necessário como fonte de opressão, e vai cada vez mais se tornará apenas um instrumento para a administração. Desta forma, o Estado vai tornar-se menos um Estado no sentido clássico (ou seja, uma ferramenta para a opressão de uma classe por outra). Assim, o Estado vai gradualmente desaparecer, porque as pessoas que trabalham não terão  interesse em sua manutenção.

 

 

 

19. Por que o socialismo não  foi alcançado na União Soviética, no  Leste  Europeu e na China?

 

O socialismo é um sistema que só pode ser implementado em um nível mundial . Nos Estados stalinistas a opressão  e a  vigilância sobre  pessoas aumentou. Em vez de definhar, o Estado tornou-se mais forte e enraizado.  Em vez de ser o  governo regido  pela classe operária em aliança com os camponeses pobres, caracterizou-se pelo governo  da burocracia do aparelho de Estado, e pelo partido que controlava essa burocracia.

 

 

 

20. Este desenvolvimento (da burocracia)  foi inevitável?

 

Não, de jeito nenhum, a classe operária tomou o poder na Rússia, com a Revolução de Outubro em 1917. Mas a partir do momento em  que a revolução não se espalhou rapidamente o suficiente, a burocracia liderada por Stalin ganhou o poder após a morte de Lenin em 1924 e aboliu a democracia dos trabalhadores. Mas isso não era de forma alguma  inevitável. Se a revolução houvesse triunfado em vários países ou até mesmo  em toda a Europa Ocidental, o stalinismo nunca teria se  desenvolvido.

 

 

 

21. O que pode  fazer a classe trabalhadora para que esse tipo  desenvolvimento não se repita?

 

O RCIT considera isso  como uma lição importante que as instituições de governo  de massas - os conselhos - deve ser a base da nova sociedade. Os Conselhos funcionam assim: os trabalhadores de uma fábrica (ou em um bairro, uma vila, ou uma escola) discutem as questões importantes da vida social e elegem representantes em reuniões públicas. Esses representantes são os delegados do conselho. Eles devem não ter nenhum privilégio e podem  perder as prerrogativas  a qualquer momento. Também é importante  estender a revolução para outros países e continentes o  mais rapidamente possível. Mas a lição mais importante é que a classe operária  tem de criar um partido revolucionário internacional que, com o tempo, pode levar os trabalhadores e os oprimidos para a  luta e organizar a revolução.

 

 

 

22. É possível introduzir o socialismo através de eleições ou  pelo parlamento?

 

Não. Mesmo se quisermos jogar pelas regras da democracia burguesa, ou seja, o parlamento, os exploradores e patrões, que controlam a democracia burguesa, não vão  realmente fazer isso eles mesmos. Quando nós, os  homens e mulheres que trabalham, tornamo-nos muito perigoso para eles, eles ficam  muito felizes em  libertar os militares ou os fascistas para tomar medidas contra nós (por exemplo, através da substituição do parlamento por  uma ditadura militar). Há muitos exemplos em que os exploradores têm subvertido eleições democráticas burguesas porque os oprimidos eram muito fortes (por exemplo, na Áustria e na Alemanha, em 1933, na Espanha, em 1936, na Grécia, em 1967, no Chile, em 1973, na Turquia, em 1980, na Venezuela, em 2002, Honduras em 2009, no Mali, em 2012).

 

 

 

23. Por que uma revolução não pode  ser pacífica?

 

Na história a classe exploradora sempre usou as forças armadas do seu aparato estatal para combater as mudanças sociais radicais porque tal mudança significaria que eles perderiam seus privilégios. Eles fazem todo o possível para continuar a viver da exploração. Para eles, somos homens e mulheres a quem eles precisam apenas para  trabalhar para os seus lucros. Eles não têm nenhum problema em deixar-nos ser fuzilados  em massa se ameaçarmos o  seu domínio. Para dar um exemplo recente,  é olhar para a revolução árabe desde 2011: os protestos pacíficos levaram  à morte de muitos manifestantes desarmados, e para a prisão e tortura de outros. Disso  resulta que as massas de trabalhadores e oprimidos somente terão uma chance real de lutar pela sua liberdade e suas vidas apenas mediante um levante armado.

 

 

 

24. O que é a expropriação?

 

A expropriação é a retirada  dos meios de produção e da riqueza dos capitalistas após a revolução. Esses recursos serão transferidos para as mãos dos trabalhadores e do seu estado, e será utilizado de acordo com as necessidades de toda a sociedade. Também pode acontecer que alguns da classe capitalista sejam  desapropriados antes da revolução ou para a revolução no seu trajeto. (A partir disso, mantemos o nosso slogan "A expropriação do Super-Ricos!") Não existe indenização por desapropriação. Expropriação total só é possível após a revolução.

 

 

 

25. O que é o marxismo?

 

O marxismo é a ciência que explica a base material da sociedade humana e fornece a perspectiva através da qual podemos alcançar o socialismo. O marxismo foi fundado por Karl Marx (daí o nome) e está ativamente a serviço dos oprimidos, dando-lhes as ferramentas para construir um novo mundo. 

 

 

 

III. A luta contra o imperialismo

 

 

 

26 . Quais são os diferentes tipos de países?

 

a) Países imperialistas : São os países da América do Norte, Europa Ocidental , China , Rússia, Japão e Austrália. São  países capitalistas. Eles oprimem outros países e  os explora economicamente .

 

b) Países  semicoloniais: São os países da América do Sul e Central , África, Europa do Leste , Sul, Sudeste , Oeste, e na Ásia Central. Eles também são  países capitalistas. Ao mesmo tempo em que  eles têm independência política formal, estão economicamente explorados pela classe dominante dos países imperialistas ( chamamos isso de "super -exploração " ) , e são, portanto, dominados politicamente por este último.

 

c ) Os países coloniais : apenas alguns dos que ainda existem , como a Guiana Francesa, as Malvinas / Falkland Islands , Porto Rico, assim como os países diretamente ocupados pelo imperialismo como o Afeganistão .São , também eles,  países capitalistas. Eles estão diretamente ocupados e administrado por potências imperialistas e são, portanto, super- explorados economicamente também.

 

d ) Estado Operário Degenerado : atualmente , este é , por exemplo, a  Coréia do Norte. Estes são os países em que a economia burocraticamente planejada existe ao lado de uma ditadura de partido único , estes países podem facilmente entrar em conflito com o imperialismo .

 

e) Estado Operário Revolucionário : A União Soviética 1917-1923 foi esse tipo de  país . Esses países são caracterizados por uma economia planejada para atender os interesses da classe trabalhadora. O Estado operário é o ponto de partida para a revolução mundial e, por essa razão, é um amargo inimigo do imperialismo.

 

 

 

27. O que é o imperialismo?

 

O imperialismo é o capitalismo durante a época de sua decadência. Sob o imperialismo, dois tipos de grandes conflitos vêm à tona: o conflito entre a classe trabalhadora e a classe capitalista e o conflito entre as nações oprimidas e opressoras. A época do imperialismo , portanto, caracteriza-se por duplamente por revoluções e guerras, no curso da qual as grandes potências e suas grandes corporações lutam continuamente entre si pela dominação econômica e política dos países não-imperialistas e regiões inteiras. Com o imperialismo, há duas possibilidades: ou a classe trabalhadora terá poder ou a humanidade vai afundar para a  barbárie.

 

 

 

28. Qual é a questão nacional?

 

Os Estados-nação modernos surgiram durante a era do capitalismo. Na maioria dos países imperialistas, a questão nacional foi resolvido pela classe capitalista (as exceções incluem por exemplo, a Irlanda do Norte ou do País Basco). Nas nações oprimidas, a questão nacional ainda desempenha um papel importante, porque esses países ainda são explorados e oprimidos pelo imperialismo. Opressão nacional pode ser por países imperialistas ou melhor, pelas classes dominantes capitalistas dos países semi-coloniais. Pelo  direito de auto-determinação nacional, o RCIT entende que uma nação não deva ser oprimidas e exploradas por uma outra nação, que tem o direito de formar seu próprio estado, para que seu povo tenha o direito de falar sua língua nativa e viver sua cultura. Há também elementos da questão nacional envolvidos na opressão dos migrantes.

 

 

 

29. O que é a guerra?

 

A guerra é a continuação da política por outros meios. Durante as guerras, uma classe tenta alcançar seus objetivos políticos pela violência. Por exemplo, na Guerra do Vietnã, na década de 1960 e início de 1970, os capitalistas norte-americanos tentaram assegurar sua posição dominante no leste da Ásia, quebrando a resistência dos trabalhadores e dos camponeses no Vietnã. Da mesma forma, hoje o imperialismo dos EUA ocupa o Afeganistão, enquanto o imperialismo  da UE  (União Européia) envia forças para Mali. Guerras imperialistas e ocupações se esforçam para garantir tanto os seus interesses geopolíticos como o seu controle sobre o petróleo e outros recursos. Para conseguir isso, eles tentam esmagar a resistência anti-imperialista.

 

 

 

30 . Quais são os diferentes tipos de guerras?

 

a) Guerras Imperialistas envolvem a luta de dois ou mais  países opressores ( imperialistas ) um contra o outro . O objetivo de cada lado é para ganhar o controle tanto do mundo tanto  quanto possível e dividi-lo entre si (por exemplo, a Primeira Guerra Mundial e a Segunda Guerra Mundial, exceto no caso da União Soviética) .

 

b) Guerras de Libertação Nacional envolvem a luta de um país oprimido contra um país opressor. Mesmo que o país oprimido seja liderado  em tal guerra por forças burguesas , continua a ser uma guerra justa , porque o objetivo é eliminar a opressão nacional .

 

c) Guerras Revolucionárias envolvem a luta de um Estado, em que a classe trabalhadora já tomou o poder, contra um país capitalista. O objetivo da tal guerra é libertar a classe operária e os oprimidos e para espalhar a revolução mundial.

 

d ) Guerras Civis envolvem a luta entre as diferentes classes , camadas ou seções de classes dentro de um único país. Nas guerras civis , o lado comunista com as massas da classe trabalhadora e dos oprimidos contra os exploradores e seus lacaios .

 

 

 

31 . Em que posição deve tomar comunistas em diferentes tipos de guerras?

 

a) Os comunistas de países imperialistas sempre opõm às  guerras travadas pelo seu próprio país - não importa contra quem. Em caso de guerra , os comunistas chamam para a derrota do "seu" país , bem como para a confraternização entre os soldados dos lados em conflito .

 

b) Os comunistas dos países coloniais e semi -coloniais defendem seu país contra o imperialismo. Mas eles defendem que tais guerras justas  devem ser transformadas em guerras revolucionárias lideradas pela classe trabalhadora . Nas guerras reacionárias entre dois , dos países semi- coloniais capitalistas ,  os comunistas de ambos os lados defendem  a derrota do “seu” respectivo país . Em uma guerra civil reacionária da "sua" classe dominante contra uma minoria nacional oprimida ,  eles chamam para a vitória da nação oprimida e a derrota da classe dominante.

 

c) Os comunistas defendem os países em que o capitalismo já foi abolido ( Estados operários ) contra seus inimigos capitalistas. Eles explicam aos soldados do exército capitalista que seu verdadeiro inimigo não é o Estado operário , mas a sua própria classe dominante em casa.

 

 

 

32. Devem os comunistas se  juntarem a  exércitos burgueses?

 

Sim e não. Se houver obrigação legal para se juntar ao exército (recrutamento), então, em geral, o RCIT chama os  comunistas para entrar no exército burguês. Lá  aprendemos habilidades militares porque, mais cedo ou mais tarde, vamos voltar-se contra os exploradores. Enquanto servimos em um exército burguês, lutamos no bastidores pelos direitos dos soldados comuns, contra a guerra imperialista, contra a casta de oficiais, e pelos conselhos dos soldados. Onde existe o recrutamento, nós nos recusamos a fazer serviço público alternativo ou  tentamos evitar o serviço militar. Se o serviço militar obrigatório não existe, dizemos que entrar para o exército não é obrigatório para os comunistas.

 

 

 

33. Que tipo de exército nós queremos?

 

Defendemos um Exército Vermelho que sirva exclusivamente a nossa classe e lute contra o imperialismo e  contra os exploradores capitalistas. Em tal exército, haverá a máxima participação democrática (desde que a situação militar permita isso). Em tal um exército, não haverá privilégios para os comunistas ou oficiais!

 

 

 

34. Qual é a nossa posição sobre a luta das nações pela independência?

 

Se a maioria de um povo de uma região quer criar um Estado separado, apoiamos a  sua luta. Mas o RCIT não defende que tal estado seja capitalista, mas sim que ela seja fundada sobre uma base socialista, ou seja, sob o domínio da classe operária e do campesinato. Exemplos de lutas legítimas para a independência de hoje são as luta dos curdos, Palestinos, chechenos, Tamil, Kashmiri, Baloch, e os povos tibetanos.

 

 

 

35. Por que somos inimigos do imperialismo?

 

Porque o imperialismo é o principal inimigo da classe trabalhadora no mundo de hoje. Ele suprime não somente a classe trabalhadora, mas também a maioria absoluta das pessoas que trabalham na Terra.

 

 

 

36. O que é o internacionalismo?

 

O Internacionalismo significa que nós, como homens e mulheres que trabalham, entendemos que somos  parte de uma classe mundial com um objetivo comum. Isso significa que, para nós, não importa qual  a cor da pele ou origem ética  que nossos irmãos e irmãs tenham. “Nossa pátria” é  a Nossa classe mundial. Nós ajudamos todos os trabalhadores e oprimidos em sua luta pela libertação - dependendo da situação - com acções de solidariedade, resoluções, doações, ações, greves, ou até mesmo armas. O internacionalismo também significa que nós expressamos a nossa solidariedade com a luta dos povos oprimidos.

 

 

 

37. O que é a revolução democrática?

 

Na maior parte do mundo (na América do Sul, África, Ásia e Europa Oriental) muitos direitos democráticos e nacionais básicos ainda não foram conquistados. As tarefas da revolução democrática são:

 

* Implementação de plenos direitos democráticos (por exemplo, a liberdade de expressão, liberdade de imprensa, liberdade de movimento, de direitos iguais para as mulheres e para as minorias nacionais ou religiosas)

 

* A execução de uma reforma abrangente da terra (redistribuição da terra de grandes proprietários de terras para os camponeses pobres e sem terra)

 

* Libertação nacional da opressão e da exploração por nações opressoras e pelo imperialismo

 

A revolução árabe, em que as massas terem lutado desde 2011 contra as ditaduras na Tunísia, Egito, Líbia, Iêmen, Síria, etc, é um exemplo real de uma revolução democrática.

 

 

 

38. Qual é a revolução permanente?

 

A Revolução permanente significa a realização dos objectivos da revolução democrática, sob a liderança e domínio da classe trabalhadora. Essa, na verdade, é a única maneira em que a revolução democrática pode ser realizada com sucesso, pois os capitalistas das nações oprimidas são muito fracos e preferem unir forças com o imperialismo do que cumprir suas responsabilidades históricas. É, portanto, a tarefa da classe operária de nações oprimidas  fazer avançar a revolução democrática, fazendo uma revolução socialista - ou seja, combinar os objectivos da revolução democrática nacional e os objetivos sociais da classe trabalhadora.

 

 

 

39. Quem são os aliados da classe trabalhadora nas colônias e semi-colônias?

 

Os aliados mais próximos da classe trabalhadora são os camponeses pobres ou sem-terra e os pobres urbanos (comerciantes pobres, moradores de favelas, etc.) Essas camadas devem ser ganhos para a revolução para que ela tenha sucesso.

 

Em um amplo movimento popular, também pode ser possível ganhar temporariamente os camponeses de nível médio e as classes médias urbanas para o lado da revolução. Mas o principal objetivo é neutralizar essas camadas de modo que eles não  estejam do lado dos capitalistas.

 

Se a classe capitalista de um país colonial ou semi-colonial entra em conflito com as forças imperialistas, é concebível que a classe trabalhadora será capaz de empreender ações militares ou de práticas em conjunto com ela. No entanto, tal aliança, se acontecer, será altamente frágil e de curta duração.

 

 

 

40. Como podemos lutar contra a destruição do nosso meio ambiente?

 

O capitalismo e sua economia não estão trabalhando para o benefício do povo, mas para o lucro dos capitalistas. O ambiente está se deteriorando rapidamente, por isso é que nós - a classe trabalhadora - que devemos impedir a destruição do nosso planeta. O RCIT solicita a abolição da energia nuclear e o desenvolvimento de energias renováveis sob o controle de homens e mulheres trabalhadores assistidos por peritos que nossa classe possa confiar. O transporte público precisa ser ampliado, os trabalhadores que estão empregados em indústrias poluentes precisam ser treinados, e não serem demitidos.

 

 

 

IV. O Partido Revolucionário

 

 

 

41. Por que a classe trabalhadora precisa de um Partido Revolucionário?

 

A classe trabalhadora é a única classe revolucionária na sociedade de hoje. Como tal, ela luta contra um inimigo muito forte que tem enorme experiência prática , bem como a superioridade militar e organizacional. Para derrotar um inimigo tão poderoso, a classe capitalista, os setores mais avançados da classe operária devem organizar-se e unir-se politicamente como um partido revolucionário para liderar a classe trabalhadora na revolução.

 

 

 

42. Qual é a relação dos comunistas com a classe trabalhadora?

 

Nosso programa é uma expressão dos interesses da classe trabalhadora. É uma bússola para a nossa classe para conseguir a vitória. Nós, como  comunistas, estamos lutando para forjar uma direção revolucionária entre a classe trabalhadora, e tentando convencer  muitos homens e mulheres trabalhadores de que  nossa idéia é possível. Nós rejeitamos a violência, coação e opressão dentro de nossa própria classe. Queremos começar a revolução somente quando a maioria de nossos irmãos e irmãs de classe apoiá-la. Como comunistas, estamos sempre do lado dos estratos mais oprimidos da sociedade, e lutamos continuamente para trabalhar a solidariedade de classe.

 

 

 

43. Por que precisamos de um partido internacional?

 

O capitalismo é um sistema mundial e a classe capitalista coordena a sua actividade política e econômica em âmbito internacional. A classe trabalhadora é uma classe internacional, que não deve ser dividida ao longo de linhas nacionais. Nossa pátria é o mundo inteiro. Precisamos de uma estratégia global, um plano de batalha global para provocar uma revolução mundial. Isso exige, um partido mundial internacional!

 

 

 

44 . Já houve alguma vez alguns partidos  internacionais da classe trabalhadora ?

 

Sim , houve , até agora, quatro internacionais (partidos mundiais da classe trabalhadora ) . Eles conseguiram muito e ganharam grande experiência para a nossa luta revolucionária. Mas no final, todos eles ou  fracassaram , ou  foram traídos , ou se desintegraram.

 

A Primeira Internacional foi fundada por Marx e Engels em 1864, e foi dissolvida em 1876.

 

A Segunda Internacional (também conhecida como a Internacional Socialista ) foi fundada em 1889 ,  era ativa como uma Internacional revolucionária até o início da Primeira Guerra Mundial em 1914. Em seguida, ela se desfez e foi re-fundada como a Internacional Socialista , que formalmente existe até hoje .

 

A Terceira Internacional (também conhecida como a Internacional Comunista ) foi fundada em 1919 por Lênin. Essa Internacional foi criada  com base na experiência da Revolução de Outubro , a  que criou a União Soviética. Esta Internacional foi traída por Stalin que expulsou e matou muitos dos seus membros revolucionários. Foi dissolvida por Stalin em 1943.

 

A Quarta Internacional ( também conhecida como o Internacional trotskista ) foi fundada em 1938 por Leon Trotsky. Este partido foi violentamente atacado e perseguido pelos fascistas , estalinistas , e "democratas "burgueses. A partir do final dos anos 1940, a Quarta Internacional se adaptou ao stalinismo , à  social-democracia e ao nacionalismo pequeno-burguês. Ela se desfez em 1953.

 

 

 

45. Por que somos pela  fundação da Quinta Internacional?

 

Até agora, todas as outras Internacionais falharam e não cumpriram a sua missão histórica. Mas a classe trabalhadora precisa urgentemente de uma liderança internacional revolucionária!

 

 

 

46. O que é o centralismo democrático?

 

O centralismo democrático é um princípio fundamental para as organizações revolucionárias e os partidos. Ela envolve a máxima participação dos membros da organização / partido na determinação política do partido. Uma vez que a política é estabelecida democraticamente, todos os membros devem ajudar na implementação das decisões, através da realização de um trabalho político apropriado. Os membros  elegem uma liderança sensível, que tem a autoridade para tomar decisões até a próxima conferência. O objetivo da participação não é um objectivo em si, mas é um meio para levar a organização ao longo do caminho correto! Dependendo da situação da luta de classes, o centralismo democrático assume diferentes formas.

 

 

 

V. Inimigos da classe trabalhadora

 

 

 

47. O que queremos dizer com "reacionário"?

 

A palavra "reacionário" vem do latim que significa “para trás”. O termo reacionário é dado a qualquer coisa que representa uma regressão para a sociedade ou a nossa classe.

 

 

 

48. O que é o fascismo?

 

O fascismo é um movimento de extrema-direita que ataca violentamente os imigrantes, as minorias (por exemplo, judeus, ciganos) e membros do movimento dos trabalhadores.  O fascismo visa substituir a república democrática burguesa por um aberto  reinado de terror  para esmagar todas as organizações da classe trabalhadora. Fascistas só pode tomar o poder, se os capitalistas desejarem usá-las contra a nossa classe. O fascismo é o "freio de emergência" dos capitalistas para evitar a revolução. O fascismo só pode tornar-se um movimento de massas, se for apoiado e financiado pelos capitalistas. Exemplos de partidos fascistas são os nazistas na Alemanha e na Áustria, Jobbik na Hungria, MHP / Bozkurt na Turquia, a Liga de Defesa Inglês na Grã-Bretanha, os fascistas na Itália, Chetniks na Sérvia, Ustaša, na Croácia, etc.

 

 

 

49. Que classes formam a base para o fascismo?

 

Os fascistas têm base de apoio da pequena burguesia ou ex-proprietários de pequenos meios de produção que foram destruídos pelo capitalismo em crise. O lumpemproletariado também é uma base importante para o fascismo, que fornece em especial as suas forças de combate. Se o fascismo torna-se um movimento de massas,  também pode receber o apoio do maior e do menor, ou seja, os mais precárizados  setores da classe trabalhadora.

 

 

 

50. O que é o nacionalismo?

 

O nacionalismo é uma tendência política que afirma que uma determinada nação é superior a outras e que todas as pessoas que fazem parte desta nação, têm um interesse comum para apoiá-lo.

 

 

 

51. Homens e mulheres trabalhadores devem ser patrióticos ou nacionalistas?

 

Não! Nossa pátria é o mundo e nosso orgulho é a nossa classe! Trabalhadores norte-americanos têm muitos interesses mais comuns com os trabalhadores na Índia ou Zimbabwe do que com os chefes dos Estados Unidos! Mas devemos reconhecer que o nacionalismo dos povos oprimidos é principalmente uma resposta à sua opressão, não se pode, portanto, compará-lo com o nacionalismo das nações opressoras. Somos a favor da igualdade de todas as pessoas e para um futuro conjunto de paz e do socialismo!

 

 

 

52. O que é o individualismo?

 

O individualismo é uma ideologia que defende que os indivíduos têm direitos especiais. Esta ideologia é usada pelos patrões para minar a nossa unidade de classe.  Em termos de  ideologia o individualismo funciona no interesse da pequena burguesia e da classe média, cuja base econômica é fortemente individualista (alguns possuem pequenos meios de produção, outros estão empregados, individualmente, em melhores posições). Lutamos contra o individualismo, porque serve apenas aqueles que têm mais direitos. Libertação só pode existir para todos ou para ninguém! Na verdade, a personalidade individual só pode desenvolver-se livremente, se a sociedade como um todo, puder desenvolver-se livremente e de forma diversificada.

 

 

 

53. O que significa a palavra 'burguesia'?

 

Outra palavra para a classe capitalista é a palavra francesa "burguesia". Política burguesa é, portanto, uma política que serve os interesses da burguesia. Em qualquer, pode haver vários partidos burgueses, pois  a classe dominante é dividida em diferentes grupos, e ela também precisa de partidos para obter  o apoio de outras classes na sociedade.

 

 

 

VI. Inimigos dentro das fileiras do movimento operário

 

 

 

54. O que é o reformismo?

 

O reformismo é uma corrente política dentro do movimento operário, que afirma que o capitalismo pode ser mais humano, e o reformismo  pode até mesmo ser feito para levar gradualmente ao socialismo através de meios pacíficos, ou simplesmente para conseguir um mundo mais justo. Na realidade, o reformismo defende a sociedade burguesa baseada na exploração, e tem sido, e é utilizada, para prevenir as revoluções que se esforçam para esmagar a exploração. O reformismo neutraliza inteiramente lutadores sinceros que lutam  um mundo melhor, e os direciona  aos políticos mentirosos no Parlamento. Na Alemanha, Áustria e Espanha reformismo (social-democracia) pavimentou o caminho para o fascismo na década de 1930, no momento em que traiu a resistência de homens e mulheres trabalhadores.

 

 

 

55. Que forças reformistas existem?

 

Estas são principalmente:

 

1. Social-Democratas (por exemplo, PSF [França], PSOE [Espanha], SPD [Alemanha])

 

2. Partidos stalinistas stalinistas ou anteriores (por exemplo, PCI e PCI [M] na Índia, PCSA [África do Sul], do PC, no Egito, Israel e Iraque, KKE [Grécia], o Partido da Esquerda Europeia (que compõe, por exemplo, SYRIZA [Grécia] , o Partido de Esquerda alemã, IU [Espanha], PCF e Front de Gauche [França])

 

Além disso há também outros partidos reformistas como a AWP (Paquistão), o Hoxahist PCOT / PT [Tunísia], o Partido Mana (Nova Zelândia), ou a Aliança Vermelho-Verde (Dinamarca).

 

 

 

56. O que exatamente é a social-democracia?

 

A social-democracia é uma força política que muitas vezes controla o movimento dos trabalhadores nos países imperialistas. Ela tem demonstrado ao longo de sua história, que é contra o socialismo e, se necessário, prefere lutar lado a lado com os capitalistas contra nós trabalhadores. O RCIT vê a burocracia social-democrata como assistente e agente dos capitalistas dentro da nossa classe (por exemplo, social-democracia alemã, Partido Trabalhista de Blair na Grã-Bretanha, PSF, na França.)

 

 

 

57 . O que é o estalinismo ?

 

Estalinismo surgiu na União Soviética vários anos após o sucesso da Revolução de Outubro. É uma força política contra a revolução mundial e  contra  uma política revolucionária consistente. O estalinismo  surgiu como uma expressão política da crescente burocracia , cujos interesses foram dirigidos contra a classe trabalhadora. Após a queda do stalinismo na Europa Oriental e na restauração do capitalismo na China , o stalinismo perdeu muita influência . Segue , na maioria dos casos a  uma política reformista , mas aparece como mais de esquerda do que a social-democracia . Mesmo que os stalinistas geralmente se chamam de " comunistas ", a sua política tem pouco a ver com isso. Onde eles estão no poder (sozinho ou como parte de uma coalizão de governo ) servem para administrar os negócios da classe capitalista dominante (por exemplo, PCAS na África do Sul , ambos PCs na Síria, AKEL em Chipre , PCM em Bengala Ocidental / Índia, PCF em França).

 

Historicamente, a burocracia stalinista matou centenas de milhares de verdadeiros comunistas.

 

 

 

58. É possível conquistar partidos reformistas para o lado da Revolução?

 

Não. Os partidos reformistas são guiados e controlados por burocracias muito poderosas e experientes. As massas da classe trabalhadora têm muito pouca influência nestes partidos. Muitas vezes, é difícil construir mesmo uma facção revolucionária dentro deles.

 

 

 

59. Por que é que o reformismo conseguiu prevalecer no movimento operário?

 

Porque os capitalistas conseguiram criar uma burocracia operária privilegiada na liderança de organizações de trabalhadores (partidos, sindicatos, etc.) Essa burocracia tem interesse em se dar bem com os capitalistas e manter o capitalismo, uma vez que este sistema proporciona-lhes cargos e privilégios.

 

 

 

60. Em que  forças é que a própria burocracia tem base  dentro das organizações dos trabalhadores?

 

Sua base direta é uma camada pequena, mas altamente privilegiada no topo da classe trabalhadora - a aristocracia operária. Esta camada é corrompida pelos patrões com  relativamente altos salários e estilo de vida, de forma a difundir suas idéias em um setor da classe trabalhadora.

 

 

 

61. O que se entende por "pequena (ou petit) burguesia"?

 

A pequena burguesia é uma classe intermediária no capitalismo. É cada vez mais dividida entre a classe trabalhadora e os capitalistas. A existência da pequena burguesia é baseada tanto em propriedade individual de pequenos meios de produção (um pequeno pedaço de terra agrícola, pequena loja, pequeno restaurante, consultório médico, etc) ou de auto-emprego (pequeno comerciante, engenheiro, etc ). Esta camada tem um interesse  de curto prazo na manutenção da propriedade privada dos meios de produção, mas um interesse de longo prazo no socialismo. Isso a torna uma classe altamente contraditória. Pequeno-burguês significa que algo que é inerente aos interesses da pequena burguesia (políticas reformistas, por exemplo, são de  pequeno-burguês). As respostas políticas que visam ao indivídual ou a criação gradual  de melhoria  na sociedade ,em sua maioria correspondem ao sonho-diário do  pensamento da pequena burguesia.

 

 

 

62. O que é o centrismo?

 

O centrismo é uma tendência política que oscila entre reforma e revolução. Ele se adapta a várias forças não-revolucionárias com a esperança ilusória de ganhá-los para o socialismo (nos países imperialistas: a burocracia reformista; nas semi-colônias: forças nacionalistas e anti-imperialistas, mas não revolucionários pequeno-burgueses). O Centrismo leva o programa comunista mas corta fora sua borda revolucionária tanto em teoria com em prática (para fazer o comunismo "mais aceitável" para os seus aliados). Exemplos de organizações centristas são: o CWI (Peter Taffee), IMT (Alan Woods), SWP (Reino Unido) e a ISO (EUA), na tradição de Tony Cliff, ou o grupo  "Quarta Internacional", na tradição de Ernest Mandel.

 

 

 

63 . O que é o maoísmo ?

 

O termo maoísmo  é derivado de Mao Zedong, o líder do partido stalinista e, posteriormente, do regime na China. No seu programa o maoísmo é uma versão do stalinismo. Ele elogia o regime estalinista na URSS e afirma que seus sucessores tríram  " socialismo" de stalin. Ele tem , no entanto, características que são específicas para as condições nos países semi- coloniais mais pobres. O  Maoísmo surgiu como uma corrente política específica na China após uma  aguda luta pelo poder entre  as burocracias nacionais chineses e russas  e  conduziu a uma ruptura na década de 1960 . Como o stalinismo ,  o maoísmo deseja construir uma ditadura burocrática contra a classe trabalhadora com base em relações de propriedade pós- capitalistas. Sua estratégia é lutar ao lado das forças burguesas , numa primeira fase para atingir um estado democrático-burguesa ( " Nova Democracia " ) e apenas em uma segunda etapa para o socialismo . Como resultado , muitas vezes, formam alianças políticas com burguêses e as forças pequeno-burguesas . A China sob Mao Tsé-Tung , por exemplo, colaborou com o imperialismo dos EUA contra a URSS . Também apoiou  forças ultra- reacionários contra as forças pequeno-burguesas progressistas : por exemplo , o apoio da China para a UNITA pró-imperialista contra o governo do MPLA em Angola, para o Mujahedin reacionário no Afeganistão contra o PDPA e as tropas soviéticas após 1979 , para as ditaduras de direita  pró-EUA (como o xá do Irã ou Pinochet no Chile) , ou para o governo de Bandaranaike no Sri Lanka que massacrou milhares de jovens na rebelião de 1971. Ao mesmo tempo , em alguns países os  maoístas acontecer estão na frente de lutas radicais de camponeses pobres e oprimidos (por exemplo , a CPI [ maoístas ] na Índia , CPP nas Filipinas) . Muitos ativistas maoístas são revolucionários dedicados com  quem queremos que rompam com falência do programa maoísta de seus líderes . Enquanto o RCIT rejeita o programa maoísta , buscamos a cooperação prática com as forças maoístas na luta de classes e defendê-los contra a repressão do Estado .

 

 

 

64. O que é Hoxahism?

 

O termo Hoxahism é derivado   Envar Hoxha, o líder do partido stalinista e, posteriormente, do regime na Albânia. É basicamente uma versão do maoísmo / stalinismo. A Albânia sob Enver Hoxha trabalhou  em conjunto com Stalin e Mao Zedong, mas depois se afastou da  China logo após a morte de Mao, em 1976. Enquanto  o Hoxahism mais tarde denunciou alguns aspectos da ideologia maoísta (por exemplo, as Teoria dos Três Mundos), essencialmente, manteve o mesmo programa. Partidos  Hoxahist normalmente seguem uma política profundamente reformista de formar alianças políticas com  forças burguesas e pequeno-burguesas (por exemplo, PCOT / PT na Tunísia).

 

 

 

65. O que é o bolivarianismo?

 

O termo Bolivarianismo derivada de Simon Bolivar, um famoso lutador de libertação nacional burguês na América Latina que lutou contra o colonialismo espanhol no início do século 19. Bolivarianismo é o nome do movimento político associado aos governos do falecido Chávez na Venezuela, Morales na Bolívia, e os seus apoiantes internacionais. Os regimes bolivarianos colaboram com a China imperialista. Enquanto  falam de "socialismo do século 21", possuem uma política de capitalismo de Estado e de subordinação da classe trabalhadora perante a burguesia nacional. Enquanto o RCIT rejeita o programa bolivariano, buscamos a cooperação prática com eles na luta de classes e defendê-los contra a agressão imperialista.

 

 

 

66. O que é  populismo pequeno-burguês de esquerda?

 

Caracterizamos como " populista pequeno-burguês de esquerda " as forças políticas que aumentam as demandas sociais e democráticas progressistas contra a classe dominante, mas que não lutam por eles com os métodos da luta de classes e não combinam isso com o programa da revolução socialista. Em vez disso  eles se concentram ganhar influência através de eleições parlamentares  e usar mobilizações populares como veículos para isso. Exemplos disso são o partido de George Galloway RESPEITO na Grã-Bretanha ou do EFF de  Julius Malema na África do Sul. Enquanto o RCIT rejeita o programa populista pequeno-burguês, buscamos a cooperação prática com eles na luta de classes contra as forças reacionárias.

 

 

 

67. O que é o nacionalismo pequeno-burguês de esquerda?

 

Caracterizamos como "pequeno-burguês de esquerda nacionalista" as forças políticas que lutam pelos direitos das nacionalidades oprimidas, mas não contam com os métodos da luta de classes e não combinam isso com o programa da revolução socialista. Em vez disso eles se concentram em  ganhar influência através de eleições parlamentares, a  luta de guerrilha armada, ou  as mobilizações populares, ou uma combinação destes. Exemplos para isso são as FARC na Colômbia, a FPLP na Palestina, ou HB / ETA no País Basco. Enquanto o RCIT rejeita o programa nacionalista pequeno-burguês, buscamos a cooperação prática com eles na luta de classes e defendê-los contra a repressão do Estado.

 

 

 

68. O que é o islamismo?

 

O Islamismo tenta transformar a religião islâmica em uma ideologia política. Existem muitos movimentos islâmicos diferentes. Estes movimentos geralmente têm um caráter  político burguês ou pequeno-burguês. Há também os islamistas de esquerda que tentam fundir os objetivos do Islã com o socialismo. Por outro lado, há também islamistas muito regressivos (salafistas, Wahabis, Taliban, etc.). Defendemos os islâmicos contra o imperialismo e seu estado, bem como contra o fascismo. Mas o islamismo político  não tem em última análise a resposta para a libertação das classes oprimidas.

 

 

 

69. O que queremos dizer com "ultra-esquerda"?

 

As organizações políticas que são ultra-esquerda costumam seguir uma política que coloca um sinal de menos em todos os lugares onde reformistas colocam um sinal de mais. O resultado é que, apesar de serem muito radical em palavras, eles costumam seguir uma política impotente na prática. Eles são sectários, o que significa que eles se opõem a ações conjuntas com as organizações do movimento operário (sindicatos, partidos trabalhistas, etc.) Eles também criticam o reformismo e o centrismo de forma errada (ou seja, insultá-los ao invés de criticá-los). A melhor maneira de lutar contra o ultra-esquerdismo é lutar constantemente contra o reformismo.

 

 

 

70. O que é o anarquismo?

 

O anarquismo é uma tendência política que luta, como nós, para uma sociedade sem classes. Mas rejeita em  que  seja a classe trabalhadora  a única classe revolucionária,  e também  se recusa a lutar por um Estado operário como uma necessidade para evitar que os capitalistas voltem a reconquistar o poder, e o anarquismo também se recusa a construir um partido revolucionário.  Não lutam consistentemente contra o imperialismo, e não defendem os povos oprimidos. Eles acreditam que as hierarquias são a "raiz de todos os males" na sociedade de classes.

 

 

 

71. Qual é a frente única?

 

A frente única é uma tática usada pelos comunistas para lutar junto com forças não-revolucionárias. Uma frente única é formada para um objetivo prático específico, porque é muito fraca para atingir um determinado objetivo (por exemplo, a organização de manifestações ou greves para se opor a um ataque da classe dominante). Nós não formamos uma frente unida para o bem da unidade, mas com a finalidade de alcançar um objetivo prático. Nós chamamos as lideranças das organizações não-revolucionárias para tomar ações conjuntas conosco . Ao mesmo tempo  nos aproximamos da adesão dessas organizações para avançar ações conjuntas O princípio da RCIT se segue é: marchar separadamente, atacar juntos.

 

 

 

72. Existem diferentes tipos de frente única ?

 

Em primeiro lugar, a frente única é direcionada a organizações do movimento operário. No entanto, acontece frequentemente que os trabalhadores seguem organizações que não fazem parte do movimento dos trabalhadores, mas que, no entanto, participam em lutas justas. Além disso, os revolucionários também lutam para avançar a libertação dos oprimidos (mulheres, jovens, migrantes, etc) e outras classes e camadas oprimidas (campesinato pobre, pobre urbana) . Para isso, apontamos para ações de frente única com as organizações que representam essas camadas. Defendemos, também, a anti-imperialista frente única com as forças que resistem a ataques imperialistas. Ações frente úinica podem variar de manifestações conjuntas e greves conjuntas para ações militares conjuntas.

 

 

 

VII. Os Sindicatos

 

 

 

73. Qual é a nossa atitude para com os sindicatos?

 

Os sindicatos são, essencialmente, órgãos da classe trabalhadora para lutar por uma vida melhor. Se os sindicatos organizam massas da classe trabalhadora, mas estão sob a liderança reformista,  nós trabalhamos dentro deles e tentamos faze-los  se livrar da burocracia reformista e transformar essas organizações de massas em sindicatos revolucionários. Tentamos fortalecer os sindicatos sempre que for possível. Em ramos onde não existem sindicatos, tentamos construir sindicatos revolucionários. O RCIT visa construir uma direção revolucionária para os sindicatos.

 

 

 

74. Somos a favor de dividir os sindicatos?

 

Em princípio, somos contra a divisão dos sindicatos. Acreditamos que a classe trabalhadora precisa de um único sindicato para lutar mais eficazmente possível. No entanto, não devemos permitir que a burocracia em atar as mãos dos trabalhadores na luta, e propomos ações independentes, quando os burocratas se recusam a lutar (por exemplo, convocações  para as greves, manifestações, ocupações de fábricas, etc.) A história tem mostrado que são os reformistas que quebram a unidade do sindicato, especialmente quando lá  os comunistas se tornam muito influentes. Isto ( a divisão) é certamente negativo, mas muitas vezes inevitável.

 

 

 

75. Que tipo de trabalho sindical  que vamos empreender?

 

Durante a realização do trabalho sindical, tentamos ganhar colegas tanto para a adesão ao sindicato, bem como para o comunismo, o que significa recrutar membros dos sindicatos e construir  células sindicais. Se não há delegados sindicais em uma empresa, propomos nomear um. Quando há uma greve, nós nos colocamos na vanguarda na luta contra os patrões e por mais direitos. Ligamos a luta por melhorias na vida cotidiana com a luta pela dominação da classe trabalhadora.

 

 

 

76. O que é uma greve?

 

Uma greve significa que homens e mulheres   trabalhadores decidem  em conjunto que se recusam a trabalhar  até que o chefe ou o Estado aceitem nossas reivindicações. Uma greve pode exercer enorme pressão porque impede os patrões de fazer lucros durante este tempo. Isto pode assumir a forma de uma greve dentro da empresa ou de uma manifestação de rua durante o horário de trabalho. Um pelego  é alguém que se recusa a participar de uma greve e quer continuar a trabalhar para o patrão. Pelegos estão, portanto, traindo seus colegas e estando a  prejudicá-los.

 

 

 

77. Como podemos forçar a burocracia sindical a lutar?

 

Por si só, a burocracia sindical não vai lutar por nossos direitos. Vai fazê-lo apenas sob a pressão de baixo. Enquanto não somos fortes o suficiente para organizar as ações de militantes por nós mesmos, devemos colocar a direção do sindicato sob pressão até que ela leve a luta. Por isso, propomos a realização de assembléias dos trabalhadores para discutir e tomar decisões para iniciar uma greve ou para a construção de comitês de ação para organizar a resistência prática. Por isso, defendemos a construção de um movimento popular de militantes dentro dos sindicatos. Este movimento popular deve ter como objectivo organizar acções de luta de classe, se necessário, contra a vontade da burocracia.

 

 

 

VIII. Libertação da mulher

 

 

 

78. Quais são as diferentes formas de opressão das mulheres?

 

a) As mulheres recebem salários mais baixos do que os seus colegas do sexo masculino para o mesmo trabalho.

 

b) As mulheres tomam a maior parte do ônus do (não remunerado) trabalho doméstico.

 

c) As mulheres são discriminadas legalmente (dentro da lei)

 

d) As mulheres sofrem opressão sexual nas formas de abuso e de estupro, assim como a prostituição.

 

e) As mulheres são os alvos da opressão ideológica, idéias misóginas, humilhação e a  educação para os papéis de gênero tradicionais.

 

 

 

79. Como podemos lutar contra a opressão das mulheres?

 

O RCIT defende um movimento revolucionário das mulheres da classe trabalhadora. Defendemos a união mais próximo possível de todos os trabalhadores e oprimidos. Nós combinamos a luta pelo socialismo com a luta pela libertação das mulheres, já que estas questões não podem ser separadas. Opressão das mulheres continuará a existir enquanto existirem  as sociedades de classe. Lutamos para fazer avançar os direitos das mulheres - especialmente as  trabalhadoras e pobres - tanto quanto possível sob o sistema capitalista (por salários iguais, direitos iguais, o direito ao aborto, para a socialização do trabalho doméstico, etc.) Os capitalistas e seus agentes de ambos os sexos são igualmente os nossos inimigos, porque são todos exploradores.

 

 

 

80. A opressão das mulheres existia antes do capitalismo?

 

Sim. A opressão das mulheres é tão antiga quanto a própria sociedade de classes. O Império Romano ou os impérios da Idade Média foram construídas sobre o trabalho das mulheres e escravos ou servos (semi-escravos). É por isso que, na nossa luta contra a dominação de classe, nós, também devemos lutar contra a opressão das mulheres como uma de suas manifestações mais antigas.

 

 

 

81. O que é feminismo?

 

O feminismo é uma corrente que pressupõe, de uma forma ou de outra, que as mulheres têm um interesse comum. Na realidade, sabemos que as mulheres - como homens - são divididos em diferentes classes, que estão em conflito um com o outro. Há muitas variedades diferentes de feminismo - que vão desde um feminismo radical, autônomo, que considera todos os homens  "culpados",  a versão burguesa moderada, que se concentra em trazer mais mulheres para cargos superiores de gestão, mídia e Estado, até formas de feminismo que se  misturam em todos os tipos de frases socialistas.

 

 

 

82. É possível combinar o feminismo com o socialismo?

 

Não. O socialismo, por sua própria natureza, está para a libertação das mulheres (assim como para a libertação de outras camadas oprimidas). O socialismo não precisa de ser combinado com outras ideologias não revolucionárias para enfatizar um ou outro problema.

 

 

 

83. O que queremos dizer com a socialização do trabalho doméstico?

 

A carga de trabalho doméstico (cuidar de crianças, cozinhar , fazer a  limpeza, etc) repousa, em grande parte, sobre os ombros da mulher. Somos a favor do pleno emprego das mulheres, pois só assim elas podem alcançar a independência econômica dos homens. O RCIT defende que a carga dos trabalho domésticos  devem ser transferidos dos ombros do indivíduo para a sociedade. Isto significa que, após a revolução, uma rede de serviços de alta qualidade de acolhimento de crianças, áreas de serviço público e gratuitos cantinas / restaurantes estarão disponíveis, pago pela riqueza expropriada dos ricos. 

 

 

 

IX. A Questão Agrária ea libertação dos camponeses no Mundo Semi-Colonial

 

 

 

84. São os camponeses do mundo semi-colonial oprimidos?

 

A grande maioria dos camponeses nos países semi-coloniais ou possuem apenas um pequeno pedaço de terra ou mesmo nenhuma terra. Existe apenas uma pequena minoria de classe média e ricos camponeses. As pequenas prroprietários  e sem-terra camponeses são explorados por grandes corporações agro-industriais(por exemplo, a Monsanto), explorados pelos os bancos (através de altas taxas de juros para empréstimos) ou por grandes proprietários de terras. O RCIT considera o  camponês pequeno proprietário  e sem-terra como um importante aliado da classe operária na luta pela revolução.

 

 

 

85. São os camponeses uma classe revolucionária?

 

Eles são uma classe revolucionária na medida em que eles estão prontos para lutar contra as agro-corporações e grandes proprietários de terras, bem como  contra os bancos e o Estado capitalista. No entanto, eles não podem lutar de forma independente, mas apenas sob a liderança da classe trabalhadora. Eles também tendem a ter tendências conservadoras e individualistas e a se concentrar em ganhar um pedaço de terra para si próprios.

 

 

 

86. O que a revolução socialista oferece aos camponeses?

 

Quando a classe operária tomar o poder  vai liberar imediatamente os camponeses do jugo dos bancos, das agro-corporações e dos grandes proprietários de terras. Vai abolir todas as dívidas dos camponeses, expropriar os grandes proprietários de terras, e nacionalizar a terra, a fim de distribuí-lo para os camponeses pequenos e sem-terra  para que eles possam usá-lo para fins produtivos.

 

 

 

X. Pelos Direitos dos Imigrantes!

 

 

 

87. Quais são as diferentes formas de opressão imigrante?

 

a) Os imigrantes recebem salários mais baixos do que seus colegas nativos para o mesmo trabalho. A educação e as habilidades que eles receberam em seus países de origem não é reconhecida, em parte ou integralmente, em seus novos países. b) Os imigrantes são desproporcionalmente sub-representados nas camadas inferiores da classe trabalhadora. Eles recebem pensões mais baixas.

 

c) A cultura e a língua dos imigrantes nacional são suprimidas.

 

d) Os imigrantes sofrem discriminação dentro das leis (permissão de residência apenas limitado ou nenhum,  permissão de trabalho limitada ou nenhum; deportações; sem direito a voto; etc.)

 

e) Os imigrantes são perseguidos por fascistas e racistas.

 

f) Os imigrantes são vítimas de opressão ideológica por meio de ideias xenófobas e por humilhações.

 

 

 

88 . Como podemos lutar contra a opressão dos imigrantes ?

 

Defendemos um movimento revolucionário dos imigrantes. Defendemos a união o  mais próxima possível de todos os trabalhadores e oprimidos. Nós combinamos a luta pelo socialismo com a luta pela libertação nacional e social dos imigrantes , entendemos que  estas questões não podem ser separadas. A opressão dos imigrantes  vai existir enquanto o capitalismo não for derrubado , lutamos pelos direitos dos imigrantes de hoje, especialmente os dos homens e mulheres trabalhadores . Há apenas uma pequena camada de capitalistas de imigrantes e uma camada ligeiramente maior de pequenos empresários. Esta minoria de capitalistas imigrantes também são nossos inimigos , porque eles são exploradores. No entanto, burgueses e pequeno-burgueses imigrantes costumam ter grande influência nos clubes de imigrantes e associações. Esta influência deve ser quebrada para ganhar os trabalhadores imigrantes para uma perspectiva socialista .

 

Existem diferenças entre imigrantes de países  imperialistas e de semi- coloniais. Os imigrantes de países imperialistas geralmente experimentam uma opressão muito menor se eles vivem em outros  países imperialistas. Se eles vivem nas semi- colônias, eles são ainda parcialmente privilegiados. Imigrantes de semi-colônias são uma minoria nacional oprimida e super- explorada em países imperialistas . A maioria deles fornecem uma fonte de mão de obra barata . Mesmo nas semi-colônias , elas estão muitas vezes em uma situação similar.

 

 

 

89. Qual é o princípio de "salário igual para trabalho igual"?

 

Lutamos pela aplicação deste princípio a todos os homens e mulheres que trabalham, especialmente para as camadas particularmente oprimidas (imigrantes, mulheres, minorias nacionais, e os jovens). Isso significa que todos os trabalhadores não devem ser discriminados no mercado de trabalho, devido à sua origem, idade ou sexo. Mulheres, imigrantes, minorias nacionais, e jovens trabalhadores devem receber o mesmo salário como seu  companheiro ,  como o nativo,  como a maioria nacional,  como os colegas adultos.

 

 

 

90. Qual é a demanda para o "direito à sua língua materna?

 

O "direito à sua língua materna" reconhece o direito de todas as pessoas que vivem em um país de falar em sua língua nativa nas instituições públicas. Deve haver a oportunidade de ser educado em escolas e universidades em sua própria língua. Nós defendemos a possibilidade de aprender outros idiomas de graça (também durante o horário de trabalho).

 

 

 

91. O que  diremos  se alguém está vestindo um véu ou um turbante ou quer viver de acordo com sua cultura nativa?

 

Nós dizemos que este é o direito de cada pessoa. Isso reflete a identidade nacional dos imigrantes, que é oprimido pelo Estado imperialista. Nós dizemos que todos devem ter o direito de viver por sua cultura (regulamentos de alimentos, costumes, festas, roupas, música, etc), desde que ele ou ela não agridam  assim o direito de alguém. Apoiamos o direito de usar o véu ou turbante na escola ou no local de trabalho. Ao mesmo tempo que rejeitamos qualquer obrigação  para fazê-lo.

 

 

 

XI. Pelos Direitos dos Jovens e homossexuais!

 

 

 

92. Como são oprimidos os  jovens?

 

a) Os jovens recebem salários mais baixos do que os seus colegas adultos para o mesmo trabalho.

 

b) Os jovens são dependentes de seus pais.

 

c) Os jovens são discriminados legalmente (particularmente se eles estão abaixo da idade de 18 anos).

 

d) Os jovens são os alvos mais vulneráveis da opressão sexual por meio de abuso e estupro.

 

 

 

93. Como são oprimidos os homossexuais e transexuais ?

 

a) Os homossexuais e transexuais sofrem discriminação legalmente (dentro da lei).

 

b) Os homossexuais e transsexuals são  perseguidos pelos fascistas e pelas forças reacionárias.

 

c) Os homossexuais e transsexuals são  as vítimas de abuso, violência sexual e prostituição.

 

d) Os homossexuais e transsexuals são  as vítimas da opressão ideológica por meio de propaganda que pregam  ódio  anti-gay ou lésbico, que pregam o incentivo  humilhação e a sofrem discriminação no sistema de  educação.

 

 

 

94. Por que lutar por direitos iguais para os homossexuais, transexuais e jovens?

 

No mundo pelo  qual estamos lutando, não pode haver espaço para a discriminação de qualquer ser humano por causa de sua idade ou orientação sexual. Os jovens e os homossexuais são grupos particularmente discriminados da nossa classe. Eles precisam não só da nossa solidariedade, mas eles também são uma parte activa na nossa luta conjunta para o socialismo.

 

 

 

95. Você pode lutar pelo comunismo e, ao mesmo tempo, acreditar em Deus?

 

Sim. Apesar de muitos lutadores para o comunismo não acreditarem em Deus, não há contradição entre a participação na luta comunista e a crença religiosa. Nós respeitamos os sentimentos religiosos das pessoas, desde que elas não oprimam outras pessoas por causa de sua religião (ou a  "não-religião", ou seja, o ateísmo). Ao longo da história, tanto os ricos quanto os pobres têm usado a religião para seus objetivos. O cristianismo foi usado tanto pelos proprietários de escravos quanto pelos  escravos no sul dos Estados Unidos. Há religiosos muçulmanos que lutam tanto contra o imperialismo dos EUA e Israel, bem como aqueles que os apoiam (por exemplo, os governos das monarquias do Golfo, Turquia). Para os comunistas, em geral, é mais importante o que você pensa sobre este mundo do que com o futuro. 

 

 

 

XII. Nossa História e Tradições

 

 

 

96. As tradições  são burguesas?

 

Cada classe tem suas próprias tradições, valores e história. A História Burguesa, por exemplo, elogia generais, reis e os  exploradores. Nossa história elogiaas  revoltas de escravos, as guerras camponesas, os  trabalhadores e as  revoluções. Por isso, também temos tradições muito diferentes: a burguesia e da pequena burguesia lembram coroações, a fundação dos impérios por exploradores, ou feriados religiosos.Nós nos  Lembramo dos  levantes heróico oprimidos ou importantes  passos na libertação da humanidade.

 

 

 

97. Quais são os feriados para a classe trabalhadora?

 

15 de Janeiro: Lembramos o assassinato dos líderes centrais do Partido Comunista da Alemanha, Rosa Luxemburgo e Karl Liebknecht em Berlim de 1919

 

8 de Março: O Dia Internacional de Luta pela 'Libertação Feminina.

 

01 de maio: É o Dia Internacional de Luta da Classe Trabalhadora - Este é um feriado principal para os socialistas.

 

Agosto 21: Lembramos o assassinato de Leon Trotsky, líder da Revolução de  outubro e fundador da Quarta Internacional, por um agente de Stalin de 1940

 

06 de novembro: É o aniversário da Revolução Socialista de Outubro de 1917, organizado pelos bolcheviques, e que foram liderados por Lênin e Trotsky

 

 

 

98. Quais são os valores da nossa classe?

 

-Solidariedade com todos os pobres e, especialmente, a classe operária

 

-Igualdade para todas as pessoas, independentemente de raça, sexo ou idade

 

-Disciplina na luta pela revolução e pela libertação da nossa classe

 

-Trabalhar para o bem-estar d toda a  sociedade e não pela riqueza de uns poucos

 

-A unidade de todos os trabalhadores e oprimidos para a revolução

 

-Modéstia, porque arrogância e presunção nos faz cegos

 

-Abstinência, porque as drogas e o álcool apenas nos enfraquecer na luta

 

-Espírito coletivo, porque somos fortes apenas com os nossos irmãos e irmãs de classe

 

-Lealdade à organização e ao socialismo revolucionário

 

-Coragem e sacrifício na luta pela libertação de todas as pessoas

 

O que é um camarada? Um camarada é um militante revolucionário. Nenhum camarada é mais ou menos privilegiado do que qualquer outro, todos têm os mesmos direitos. A organização revolucionária atribui-lhes o papel em que eles são necessários.

 

 

 

99. Nome alguns dos protagonistas do comunismo

 

-Karl Marx: fundador do marxismo e da   Primeira Internacional  de Trabalhadores

 

-Friedrich Engels: mais próximo colaborador de Karl Marx e co-fundador da Primeira e Segunda Internacional

 

-Rosa Luxemburgo: judia polonesa, lutadora pelo socialismo revolucionário, assassinada em 1919

 

- Karl Liebknecht: socialista alemão, lutador contra o imperialismo durante a Primeira Guerra Mundial, assassinado em 1919

 

-Clara Zetkin: Fundadora do movimento das mulheres socialistas e iniciadora do Dia Internacional da Mulher

 

-Larissa Reissner: combatente heróica na guerra civil russa, trabalhou como espiã

 

-Alexandra Kollontai: Líder do movimento de mulheres comunistas na Rússia, primeira mulher do mundo a fazer parte de  governo

 

-Vladimir Ilyich Lenin: Fundador do partido bolchevique e da III Internacional, líder da Revolução de Outubro

 

-Leon Trotsky: Fundador da Quarta Internacional, líder da Revolução de Outubro, assassinado em 1940

 

 

 

100. Que símbolos do comunismo que você conhece?

 

Martelo e da foice: Eles representam a aliança da classe operária e do campesinato na estrada para o socialismo e o comunismo. O RCIT usa um "5" acima da foice eo martelo para expressar que estamos construindo  a Quinta Internacional.

 

Estrela vermelha de cinco pontas: Isto representa a união de todos os trabalhadores e trabalhadoras dos cinco continentes: A estrela vermelha deve apontar o caminho para o socialismo com o movimento operário.

 

Bandeira Vermelha: Esta é a bandeira da libertação e resistência desde a Idade Média. O movimento operário adotou esta e a Segunda Internacional usou-a como seu símbolo.

 

A cor vermelha: é uma cor símbolol. É a cor da resistência, do sangue, a liberdade, da paixão do amor e do socialismo

 

A Internacional: Este é o hino do movimento operário internacional. Foi traduzido para mais de 100 idiomas.

 

O punho esquerdo cerrado: Esta é a saudação comunista.